מדינת ישראל נ' עתמנה

החלטה

אני קובעת דיון בבקשה בשעה 12:00.

מועד הדיון יימסר לחשוד ע"י המשטרה.

במידה והחשוד לא יתייצב לדיון, יוצא נגדו צו הבאה ללא שחרור.

ניתנה והודעה היום כ"ו בתשרי התשע"א, 04/10/2010 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

החלטה

החשוד נעצר אתמול בשעה 11:00 או 11:15 [הדברים טרם התבררו בפני]. המשטרה החליטה לבקש להאריך את מעצרו, אך החשוד לא הובא לבית המשפט כאשר חלפו 24 שעות מעת מעצרו ועל כן, שוחרר על ידי קצין משטרה.

בבית המשפט התייצבו, עוד טרם תום תקופת המעצר, חוקר מטעם המבקשת אשר הגיש את הבקשה וסנגורו של החשוד. לאחר שהסתבר כי מועד המעצר חלף ומשהצהיר החוקר כי ניתנה הוראה לשחרורו של החשוד לאלתר, קבעתי דיון דחוף בבקשה במעמד הצדדים.

החשוד התייצב בבית המשפט וכעת נמשך הדיון בעניינו.

הסנגור טוען כי אין סמכות לדון עוד בבקשה מאחר ומדובר בבקשה להארכת המעצר, בקשה שאינה תקיפה עוד לאחר שהחשוד שוחרר וכי כל עוד לא תוגש בקשה חדשה למעצרו, אין בית משפט זה מוסמך לדון בבקשה למעצרו.

עוד טוען הסנגור, כי חרף הצהרת החוקר, לא שוחרר החשוד אלא הוחזק בתא המעצר עד לשעה 11:45, אז נלקח, שלא על פי בקשתו, על ידי שוטר לבית המשפט.

בתיק החקירה מצוי מזכר של רס"מ צחי חכם, רכז בוחנים עמקים, ולפיו קיבל הוראה לשחרר את החשוד ב- 11:10 ולהביאו לבית המשפט. במזכר מצויין כי החשוד היה מעוניין מרצונו הטוב והחופשי בליווי משטרתי לבית המשפט וכך נעשה.

אין בידי כלים בשלב זה כדי לבדוק את המצב העובדתי בנוגע לשחרורו של החשוד ובנסיבות העניין ובהסתמך על חזקת תקינות פעולות הרשות, אניח בשלב זה כי החשוד אכן שוחרר כפי שהוצהר והגיע לבית המשפט כאדם חופשי.

אשר לטענה בנוגע לטיב הבקשה המונחת בפני: סעיף 12 לחוק המעצרים מתייחס לסמכותו של בית המשפט לעצור אדם, בין בנוכחותו של חשוד ובין בהעדרו. אין הסעיף עורך אבחנה בין מעצרו של אדם משוחרר לבין הארכת מעצרו של מי שנעצר על ידי המשטרה קודם לכן בלא צו וממילא אינני רואה כל סיבה להוסיף ולדון בבקשה המונחת בפני, כאשר ההבדל היחיד בין המצב שהיה בעת הגשתה לבין המצב כעת, הוא העובדה כי החשוד היה עצור אז וכעת הוא משוחרר. לגופו של עניין, מדובר באותה בקשה עצמה הנובעת מאותו מקור חוקי וממילא סבורני, כי בית משפט זה מוסמך להוסיף ולדון בה גם לאחר שחרורו של החשוד.

ניתנה והודעה היום כ"ו בתשרי התשע"א, 04/10/2010 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

החלטה

לאחר שעיינתי בתשובתו הטובה של החוקר אשר סומנה על ידי באות א', סבורני כי אין מקום לחייבו למסור את התשובה בגלוי, שכן יש בכך, בשלב זה, כדי לעורר חשש לשיבוש החקירה.

ניתנה והודעה היום כ"ו בתשרי התשע"א, 04/10/2010 במעמד הנוכחים.