ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
49675-01-11
31/07/2011
|
בפני השופט:
עינת רון
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. רוסלן קובלצוק 2. איגור גינזבורג ע"י ב"כ עו"ד יורי קורנברג
|
הכרעת-דין |
בפני
שופטת עינת רון
הכרעת דין
נגד שני הנאשמים הוגש כתב אישום אשר ייחס להם עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים.
לנאשם 1 יוחס פרט אישום של סחר בסם מסוכן בשל מכירת סם מסוג חשיש במשקל 2.08 גרם נטו לולרי שפילברג ועבירה של הספקת סם מסוכן בשל הספקת כדור סם מסוכן מסוג בופרנורפינן
כן יוחסו לנאשם 1 שתי עבירות של סחר בסם מסוכן בשל שמכר בשתי הזדמנויות שונות לולרי שפילברג כדור סם מסוכן מסוג בופנורפינן.
לנאשם 2 יוחסו שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן בשל מכירת כדורי סם מסוכן מסוג בופרנורפינן לאלברט שפילמן בשלוש הזדמנויות שונות.
כן יוחסה לנאשם 2 עבירה של החזקת סם מסוכן בשל שהחזיק בביתו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 39.1 גרם נטו שלא לצריכה עצמית וכן החזיק בכיסו כדור סם מסוכן מסוג בופרנורפינן.
ולרי שפילברג אישר בפתח עדותו בבית המשפט כי אכן נחקר במשטרת ישראל בשלוש הזדמנויות שונות וכי חתם על שלוש ההודעות אשר מסר במשטרה. (15/12/10, 17/1/11 24/1/11)
כן אישר כי ידיעתו את השפה העברית טובה.
בפתח דבריו מסר עד זה כי גרסתו אינה תואמת את שמסר במשטרה, כפי שעוד יפורט להלן, ועל כן הכרזתו כעד עויין, בשלב כלשהו שלחקירתו על ידי התביעה, היתה אך מהלך מתבקש של הדברים.
באשר לחקירתו הראשונה, סיפר העד כי המשטרה עצרה אותו בתחנת דלק ברחוב ז'בוטינסקי, ברכב נעשה חיפוש ונמצא בו חשיש. הוא נלקח אל תחנת המשטרה ושם החלו להכותו ולומר לו שעליו לומר שהנאשם 1 הוא שמכר לו את החשיש.
לדבריו של העד, הוא ניסה לומר כי את הסם רכש בתל אביב אלא שבמשטרה כפתו אותו לכסא והיכו אותו באמצעות ספר בראשו ואזי בדלית ברירה אישר כי רכש את הסמים מאת נאשם 1.
אם כך, נשאל העד הכיצד זה, מסר שלוש הודעות במשטרה ובאף לא אחת מהן מסר את שהעיד עתה בבית המשפט והוא ציין כי ניסה להתלונן במח"ש, אלא שמח"ש סרבו לקבל את תלונתו ומסרו לו "שהם לא אומרים למשטרה איך לעבוד" העד הציג בבית המשפט מסמך על מנת לתמוך טענתו זו, ואכן היתה בו תלונה על פעולת המשטרה אותו יום, אלא שהתלונה היתה על גרימת נזק לאתתים ברכבו.
משעמדה התובעת על בקשתה לראות מסמך שלו שהינו פניה למח"ש ציין העד כי פנה לא מח"ש ולא בכתב, אלא ששם לא רצו לשמוע אותו.
בהמשך דבריו ציין העד כי המכות אותן ספג היו אמנם במהלך חקירתו, אך אלה לא ניתנו לו על ידי חוקר אלא על ידי כמה בלשים ואזי משנשאל האם הבלשים ישבו בתוך חדר החקירות, ציין כי האירוע לא התרחש בחדר החקירות.
בשלב זה של העדות, גם שלל העד את חתימתו על ההודעה וטען כי לא חתם אלא קיבל מכות.
העד ציין כי ידע לספק את פרטיו של נאשם 1 כיוון שהוא מכיר אותו מזה מספר שנים ואף היה בביתו ועל כן ידע לספר גם על כתובתו. כך ידע העד גם לספר כי ידוע לו שהנאשם 1 גר עם שותף וכי שמו של זה – איגור.
לטענת העד הכרותו עם איגור קלושה ביותר ועל כן משהוטח בו הכיצד באותו יום, הרלבנטי לרכישת הסם הוא התקשר אל איגור, וזאת על פי ממצאי החקירה וכרשום בהודעתו שלו, השיב כי מדובר ב"טעות בחקירה".
משהוטח בו שוב ושוב כי לדבריו שלו שבהודעתו הוא התקשר אל איגור לאחר שלא עלה בידו להתקשר אל נאשם 1 , חזר העד והשיב "מוזר".