מדינת ישראל נ' קוטר

החלטה

טענת התביעה כי מי שמזמן את העדים הוא בית המשפט היא טענה מוזרה ואיננה מובנת.

אמנם בית המשפט הוא זה שמזמן את העדים, אך הוא מזמן אותם לבקשת הצדדים. חובת הצדדים לוודא כי אמנם בית המשפט זימן העדים וכי ההזמנה התקבלה אצל העדים, וזאת זמן סביר לפני מועד ההוכחות, כדי שאם בית המשפט, מתוך טעות, לא זימן את העדים, או שאין הוכחה שההזמנה נמסרה לעדים תוכל התביעה לבקש שוב מבית המשפט לזמן העד, או לדאוג לזימונו בדרך חילופית, למשל ע"י בקשה לאפשר לתביעה לבצע מסירה אישית של ההזמנה.

שוטרים שהם עדים, אינם מציינים את כתובתם הפרטית לצורך זימונם, וזאת מטעמים מובנים, אלא מציינים את כתובת היחידה שלהם. התוצאה היא שההזמנות לשוטרים העדים נלקחים מבית הדואר ע"י שליח של היחידה, ואין כל וודאות כי ההזמנה נמסרה לשוטר. ברצונו השוטר מגיע לעדות וברצונו אינו מגיע. רוב העדים אינם מגיעים.

נוהל עשתה לה המשטרה להתגבר על התקלה בכך שסמוך למועד הדיון התביעה שולחת הודעה אלקטרונית לכל רכזי היחידות לזמן את כל העדים, וזאת בהודעה אלקטרונית אחת מבלי להטיל את התפקיד לזמן עד מסוים על רכז יחידה מסוימת. המשטרה גם לא מוודאת כי אמנם רכז היחידה זימן את השוטר. נוהל זה אינו בא לפתור בצורה אמיתית את הבעיה, אלא בא "לצאת ידי חובה". בית המשפט אינו מקבל נוהל כזה כנוהל שפוטר את התביעה מלוודא הזמנת העדים באופן אמיתי.

במקרה שלנו התביעה שלחה את ההודעה לרכזים ביום ה' בשעות הבוקר כאשר הדיון קבוע ליום א' בשעות אחר הצהריים המוקדמות.

יומנו של בית המשפט עמוס ולאור כך אני מזכה הנאשם.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"א, 23/01/2011 במעמד הנוכחים.

שמואל יציב, שופט

הוקלד ע"י: דליה לינבנד