מדינת ישראל נ' קולסניקוב

החלטה

נדחה ליום 18/07/11 שעה 12:00.

נוכחות נאשם חובה.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"א, 10/07/2011 במעמד הנוכחים.

לאה שלזינגר שמאי, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות בשל כך שבבדיקת שתן שנערכה לנאשם נמצאו חומרים המעידים על שימוש בקוקאין ובמתדון. אין צורך להכביר במילים על מסוכנותה של נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים הן לנהג והן למשתמשים בדרך.

לא בכדי קבע המחוקק כי העונש בגין עבירה זו יכלול, בין היתר, פסילה שלא תפחת משנתיים תמימות. הלכה פסוקה היא כי גמישותו של בית המשפט לעשות שימוש בסמכות לסטות מעונש הפסילה המינימאלית הינה מצומצמת ושמורה למקרים חריגים ביותר.

כך למשל נקבע ברע"פ 7507/08 – עוזיאל נ' מדינת ישראל, "בית משפט זה כבר עמד על הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מחמירה בעבירות של נהיגה בשכרות לשם חיזוק ההרתעה בקרב הנהגים. כל סטיה מעונש המינימום הקבוע בסעיף 39א' לפקודת התעבורה ראוי לה שתתקיים במסורה לשם שמירה על המדיניות הציבורית ועל כוונת המחוקק" (כב' השופט ג'ובראן מיום 22.9.08). ראה גם רע"פ 5613/09 – אשרף נ' מדינת ישראל, כב' השופט א.א מיום 14.7.09.

כך גם נפסק בבתי המשפט השונים, כי העדר עבר פלילי או העדר עבר תעבורתי מכביד וכן העובדה שנאשם זקוק לרישיונו לצורך פרנסתו, אינם מהווים נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתה מעונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק.

ב"כ הנאשם ביקשה להפנות הנאשם לתסקיר שירות המבחן. נעתרתי לבקשתה. ובתסקיר שהתקבל ביום 7/7/11 ציינה קצינת המבחן, כי הנאשם חזר לטיפול משנת 08' ומאז מטופל ברצף, הוא "מתקשה להתייצב על תחליף הסם בלבד ובדיקות שתן שמוסר בחודשים האחרונים מצביעות על שימוש בסמים נרקוטיים בנוסף לתחליף הסם". בהמשך ציינה, כי התרשמה שהנאשם סובל מבעיית התמכרות לסמים נרקוטיים ולכוחות מצומצמים להיגמל מהסמים באופן טוטאלי או לחילופין להתמיד בטיפול בתחליף סם. הנאשם שלל אפשרות של גמילה במסגרת סגורה של קהילה או בטיפול של שירות המבחן וביקש להמשיך בטיפול במרכז "מתדון" בלבד. לפיכך, ובשים לב לכך שבדיקות שתן עדכניות שמסר במרכז "מתדון" מצביעות כי הנאשם ממשיך לצרוך סמים, ולאור העובדה שהטלת ענישה מוחשית בעבר, לא הציבה גבולות להישנות עבירות דומות, נמנעה קצינת המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

יש לציין כי לחובת הנאשם הנוהג משנת 98', 11 ה"ק ובפלילים בעברו הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש ואלימות.

בשים לב לקביעת המחוקק ולהלכה הפסוקה ובשים לב לעברו של הנאשם, לא מצאתי לנכון להפחית מפסילת המינימום הקבועה בחוק ואני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.הנני גוזרת על הנאשם מאסר למשך 10 חודשים על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל 12 חודשים, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים/סמים.

2.        הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים.

3.        הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשיים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

4.       הנאשם ישלם קנס בסך 1,200 ₪ או 12 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-6 תשלומים, חודשיים שווים ורצופים החל מיום 05/08/11.

5.        הנאשם יחתום לאלתר על התחייבות בסך 4,000 ₪ לא לעבור במשך שנתיים עבירה של נהיגה בפסילה, בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים. לא יחתום, ייאסר לשלושים יום.

6.       הנאשם יפקיד רישיונו לאלתר.

7.לאור האמור בתסקיר שירות המבחן, מורה למזכירות להעביר עותק גזר הדין למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אשר טרם חידוש רישיונו של הנאשם ישקול בדיקת כשירותו של הנאשם לנהיגה, בשים לב לאמור לעיל.

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום לבית משפט מחוזי מחוז מרכז.