מ"ת
בית משפט השלום פתח תקווה
|
41592-12-10
29/12/2010
|
בפני השופט:
דבורה עטר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
מועתצם קטיט (עציר)
|
החלטה,החלטה |
החלטה
נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של שהיה בלתי חוקית, שימוש במסמך מזויף והכשלת שוטר.
בכתב האישום נטען כי ביום 23.12.10 שהה המשיב בפתח תקווה ,שלא כדין, הציג עצמו בפני שוטר שפנה אליו כ"סאמי" והציג לו אישור כניסה מזויף (להלן: "האישור").
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו וזו הבקשה שבפני.
ב"כ המשיב טען להיעדר תשתית ראייתית לכאורית ומשכך גם להיעדר עילת מעצר ועתר לבית המשפט להורות על שחרור המשיב בערובה.
ב"כ המבקשת פירט בפני בית המשפט את התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת לשיטתו, בתיק החקירה, להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.
הוא הפנה לתעודת עובד ציבור (להלן: "התע"צ) וטען כי האישור האחרון שניתן למשיב הסתיים בחודש אוקטובר 2010 ועל כן הוכח לכאורה כי אינו שוהה בישראל כדין.
עוד טען כי ניתן להבחין על פני האישור כי הינו מזויף שכן חסר בו שמו הפרטי של המשיב ואף אינו חתום . כמו כן כי המשיב ידע שעסקינן באישור מזויף שכן קיבל בעבר היתרים בהליך הרגיל וידע שלא ניתן לקבלם על ידי מעסיק פרטי.
באשר לעבירה של הכשלת שוטר הפנה ב"כ המבקשת את בית המשפט כי עלה לכאורה שהמשיב הציג עצמו בפני השוטר, בשם "סאמי", שאינו שמו.
ב"כ המשיב טען מנגד כי לא הוכחה ולו לכאורה עבירה של הכשלת שוטר שכן המשיב הזדהה בשם "סאמי" שהינו חלק משמו המלא ואף בשים לב לכך כי הציג תעודת זהות על שמו.
עוד טען כי לא קיימת כל ראיה לכאורה מגורם מוסמך כי האישור מזויף והמשטרה אף לא בדקה האם אכן עבד המשיב אצל המעסיק הנטען.
בנוסף טען ב"כ המשיב כי בכל מקרה לא הוכח כי המשיב ידע שהאישור מזויף, אף אם חסרים בו פרטים שכן המשיב אינו יודע קרוא וכתוב. כמו כן טען בהקשר זה כי לא הוכחה הפרוצדורה לקבלת אישורים כדין ועל כן לא ניתן לקבוע כי האופן בו תיאר המשיב את קבלת האישור היה צריך לעורר את חשדו כי אינו תקין.
לדברי ב"כ המשיב אמנם עלה מהתע"צ כי אישור שהייה שנופק למשיב בוטל ואולם לא קיימת כל הוכחה כי דבר הביטול הודע לו.
דיון
עיינתי בתיק החקירה.
מצאתי ממש בטענת ב"כ המשיב כי לא נמצאה ראיה לכאורה בעוצמה מספקת להוכיח שהמשיב הכשיל את השוטר בכך שהזדהה בפניו בשם "סאמי". טענת המשיב כי המדובר בכינוי שדבק בו משחר ילדותו לא נסתרה לכאורה ולא כל שכן בה בעת שבד בבד עם אמירת השם הציג המשיב בפני השוטר את תעודת הזהות "הירוקה" האמיתית שלו.
7.באשר לעבירה של שהייה שלא כחוק, עלה לכאורה מהתע"צ כי היה למשיב היתר תעסוקה בישראל אשר בוטל ביום 30.8.10 וכן היתר תעסוקה נוסף אשר בוטל ביום 14.10.10. על כן ולכאורה, ביום ביצוע העבירה 23.12.10, שהה בישראל שלא כדין.
8.בהקשר לכשרות האישור ייאמר כי די בכך שעלה לכאורה מהתע"צ, שניתן מהגורמים הרשמיים, כי אין למשיב אישור כדין, בר תוקף לשהייה בישראל, כדי להצביע לכאורה על היות האישור מזויף.
בנוסף ייאמר כי עיון באישור העלה שעל פניו, נראה בלתי תקין. זאת הן לאור העובדה כי שמו הפרטי של המשיב חסר ואף אינו חתום בחתימה ידנית או בחותמת רשמית כלשהי. וייאמר כי המשיב אישר בהודעתו במשטרה כי שמו הפרטי אינו מופיע על גבי האישור ולא העלה כל טענה כי אינו יודע קרוא וכתוב.
8.אף אם אצא מנקודת הנחה כי עוצמת הראיות לכאורה אינה מקסימאלית שכן עלה לכאורה מהתע"צ כי ניתן למשיב אישור, אשר בוטל ביום 14.10.10 ולא נמצא כל פירוט נוסף באשר לנסיבות הביטול או כי דבר הביטול הודע למשיב, הרי שנמצא לכאורה אף לשיטת המשיב, כי שהה בישראל שלא כדין.