מדינת ישראל נ' קיבוץ גבים ואח'

החלטה

1.במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, הורשעו הנאשמים בעבירה של ניכוי משכר עבודה בגין מגורים בשיעור העולה על המותר וזאת בניגוד להוראת סעיף 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים התשנ"א – 1991.

2.במסגרת הטיעון לעונש ביקש ב"כ הנאשמים כי בית הדין ישקול להטיל על הנאשם 2 עונש ללא הרשעה בצידו. לדבריו, מדובר באדם נורמטיבי אשר שירת בצנחנים עד לגיל 48 ונעדר כל הרשעות קודמות הן פליליות הן משמעתיות. לדבריו, הינו חבר קיבוץ מזה כ- 30 שנה כמעט ובתפקידו היה אחראי על כ -130 עובדים וכי האירוע נשוא כתב האישום נבע מתקלה והטעיה. ב"כ הנאשמים ביקש להפנות את הנאשם 2 לקבלת תסקיר שירות המבחן וזאת בטרם ייגזר דינו.

3.המאשימה התנגדה לבקשה לשלוח את הנאשם 2 לקבלת תסקיר שירות המבחן לגבי עצם ההרשעה בעניינו. לדבריו, מדובר באדם שהיה אחראי על כל מערך המשק וכי עליו היה לוודא כי זכויות העובדים משולמות על פי החוק.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת תכליתו של הליך ענישה שאין הרשעה בצידה, מצאתי כי יש לקבל את טענת ב"כ הנאשמים.

5.כעקרון, הכלל הוא כי יש להרשיע כל מי שנמצא אשם בעבירות שיוחסו לו. היוצא מן הכלל מתייחס למקרים מיוחדים, שבהם שיקולי השיקום גוברים על האינטרס הציבורי.

כך נקבע כי -

"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים:

ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשרת לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים" (ע"פ 208396 כתב – מדינת ישראל, פ"ד נב(3)337).

כב' השופטת פרוקצ'יה התייחסה לחשיבות ההרשעה, בין היתר לצורך יישום עקרון השוויון בין הנאשמים, ולנסיבות ספציפיות שבהן ניתן לשקול אי הרשעה, וציינה כי -

"סעיף 71א(ב) לחוק העונשין מסמיך את בית המשפט, אשר מצא כי הנאשם ביצע העבירה, ליתן צו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור בלי הרשעה. חלופה עונשית זו מופעלת במשורה, שכן הכלל הרחב הוא כי מקום בו הוכחה אשמתו של אדם, יש בדרך כלל, להרשיעו בדין ... חברה המבקשת להפעיל את ההליך הפלילי בדרך אפקטיבית, שוויונית והוגנת התקשתה להשלים עם גישה שיפוטית הפוטרת נאשמים, חדשות לבקרים, מהרשעה פלילית אף שאחריותם הפלילית הוכחה. שהרי ההרשעה היא הביטוי השיפוטי לאחריות הפלילית שהוכחה, ובלעדיה נותרת קביעת האחריות הפלילית חסרה את החוליה האחרונה, המוסיפה לה את המשמעות המשפטית הנורמטיבית הנדרשת ... במצבים חריגים ומיוחדים, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת הפגיעה של הרשעה פלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין התועלת שתצמח לחברה ולאינטרס הציבורי מקיומה של הרשעה, נתון בידי בית המשפט הכוח להחליט כי, חרף אשמתו של הנאשם, הוא לא יורשע בדין ... לצורך כך, יש להתחשב, מצד אחד, במשמעותה של העבירה שנעברה מבחינת השלכתה על הנורמות החברתיות והמסר הציבורי המתחייב מהן. מצד שני, יש לתת את הדעת לנסיבות אישיות שונות הקשורות בנאשם - גיל, עבר קודם, - אם נורמטיבי אם לאו, נתונים שונים הקשורים למצבו האישי והבריאותי, והשפעת ההרשעה על סיכויי שיקומו. מעבר לכל אלה, יש גם לשקול במבט רחב את השפעת אי ההרשעה על ההליך הפלילי בכללו, ואת המסר החברתי שאי ההרשעה טוען בחובו בנסיבות העניין הספציפי" (ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין, ניתן ביום 4.9.07) (הדגשה שלי - י.א.ש.).

6.בחינת הדברים מעלה כי יש מקום ליתן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם שאינו בעל עבר פלילי מחד, ומנגד, יש לקחת בחשבון את האינטרס הציבורי והשלכות העדר הרשעה על המוסר הציבורי. בשל כך סברתי כי יש להיעזר בחוות דעת שירות המבחן.

לפיכך, יגיש שירות המבחן תסקיר בעניינו של הנאשם 2 ויתייחס בין היתר גם לשאלת הרשעתו בדין.

על הנאשם ובא כוחו החובה לוודא יצירת הקשר עם שירות המבחן.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לידי שירות המבחן. תסקיר שירות המבחן יוגש עד ליום 15.2.11

7.נקבע להשלמת טיעונים לעונש ליום 14.3.11 שעה 13:30.

ניתנה היום ט"ו בטבת תשע"א, 22 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.