מדינת ישראל נ' תחריר(עציר) ואח'

החלטה

1.מונחת בפני בקשת ב"כ המבקש להפרדת משפטו ממשפטם של שני הנאשמים האחרים בכתב האישום שבנדון. הנאשמים האחרים הינם ספאן אבו-חוסא ו- תלעת עבדלקארים (להלן: "הנאשמים האחרים").

2. כתב האישום שבנדון הוגש נגד המבקש ביחד עם שני הנאשמים האחרים.

3.למבקש מיוחסת בכתב האישום עבירה של הסתננות, בהתאם לסעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד – 1954, הואיל ונטען נגדו כי בתאריך 04.03.11 או בסמוך לכך חצה את גבול ישראל-מצרים ונכנס לישראל.

4.גם לשני הנאשמים האחרים יוחסה עבירת הסתננות, בנוסף לעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. לשני הנאשמים האחרים יוחס כי לפני ה-06.03.11 קשרו קשר להסתנן ממצרים לישראל ובהמשך, ביום 05.03.11 או בסמוך לכך, חצו את הגבול.

5.בדיון מיום 08.05.11 ביקשה ב"כ המבקש להפריד את משפטו משני הנאשמים האחרים, הואיל ולטענתה המבקש ושני הנאשמים האחרים אינם צד לאותן עבירות. לדבריה, עבירת ההסתננות של המבקש בוצעה בנפרד מעבירות הקשר וההסתננות של שני הנאשמים האחרים, המבקש לא היה צד לקשר המיוחס לשני הנאשמים האחרים ואף אינו מכיר אותם. עוד לדבריה, הקשר היחידי בין המבקש לשני הנאשמים האחרים עליו מצביע כתב האישום אינו אלא תפיסתם באופן מקרי באותו היום (להלן: "הבקשה").

6.ב"כ המשיבה בתשובה בכתב (להלן: "התשובה"), אישר את טענת ב"כ המבקש בנוגע לביצוע עבירות ההסתננות בנפרד. ב"כ המשיבה אישר גם כי שני הנאשמים האחרים נעצרו בהפרש של כ-5 שעות ממעצרו של המבקש. עם זאת לטענתו, המבקש ושני הנאשמים האחרים נתפסו באותו מקום על ידי אותה עדת תביעה (ע.ת. 1 סגן שונטל קולט), כך שהגשת כתב אישום מאוחד נעשתה מטעמי יעילות בשל העובדה כי עדי התביעה בעניינו של המבקש הינם אותם עדי תביעה כמו אלו שזומנו להעיד בעניינם של שני הנאשמים האחרים.

7.ב"כ המבקש הגישה תגובה (להלן: "התגובה"), לתשובת ב"כ המשיבה. ויובהר – עוד טרם הגשת התגובה הודו שני הנאשמים האחרים והורשעו במיוחס להם בכתב אישום מתוקן ודינם נגזר. בתגובתה טענה ב"כ המבקש כי נוכח הרשעת שני הנאשמים האחרים מתבטל שיקול היעילות עליו הצביע ב"כ המשיבה בנוגע לעדי התביעה המשותפים, כך שאין עוד סיבה לדון בעניינו של המבקש במסגרת אותו תיק בו נדון עניינם של שני הנאשמים האחרים. אשר על כן מבקשת ב"כ המבקש כי בית המשפט יורה למשיבה להגיש כתב אישום נפרד בעניינו של המבקש הנושא מס' הליך חדש.

8.הסמכות לצירוף והפרדה של משפטיהם של נאשמים שנגדם הוגש כתב אישום מעוגנת בסעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982, בו נאמר:

87. צירוף נאשמים

"מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת ; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר".

9.הנה כי כן, סעיף החוק מפרט את התנאים הבסיסיים לצירוף נאשמים לכתב אישום מאוחד שבהיעדרם לא ניתן יהיה לעשות כן, ולא מונה בתוכם את שיקול יעילות הדיון. הנה דברים שאמר בעניין זה כב' השופט שמגר בע"פ 974/85 פרג'ון נ' מ"י: "האשמת פלוני בכתב אישום אחד, יחד עם אחרים מותרת אך ורק בנסיבות המאוזכרות בסעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982...". ברי כי אחת התכליות שבא סעיף חוק זה להגשים הינה תכלית של "יעילות דיונית המושגת בניהול הליך אחד ובשמיעת העדים פעם אחת" (ראו רע"פ 2395/05 קסטוריאנו נ' מדינת ישראל, סעיף 4), אך זו תילקח בחשבון רק בהתקיים התנאים הבסיסיים המנויים בסעיף.

11.במקרה דנן לא מתקיים אף אחד מן התנאים המנויים בחוק. המבקש ושני הנאשמים האחרים אינם צד לאותה עבירה ומעשי ההסתננות שיוחסו להם אינם מהווים פרשה אחת. ב"כ המשיבה מודה למעשה כי ההחלטה על הגשת כתב האישום המאוחד לא באה אלא מטעמי יעילות דיונית. דא עקא כאמור, שבכך אין די כדי לצרף נאשמים בכתב אישום אחד, כך שלא היה מקום מלכתחילה להגיש כתב אישום מאוחד.

12.אשר על כן אני מורה בזאת על הפרדת משפטו של המבקש ממשפטם של שני הנאשמים האחרים. משמעות ההפרדה הינה הגשת כתב אישום נפרד נגד המבקש.

13. כתב האישום הנפרד יוגש לבית המשפט בתוך 7 ימים מיום קבלת החלטה זו.

14.נקבע למענה ליום 13.6.11 בשעה 11:30.

15.המבקש יובא על ידי שב"ס.

;6.עותק החלטה זו ישלח לב"כ הצדדים בדואר ובאמצעות הפקס.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.