מדינת ישראל נ' ד'

מ' , יליד 2003, הודה בביצוע עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה  בניגוד לסעיף  10 (א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961, ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, עבירה בניגוד לסעיף 2 (ב) לפקודת ביטוח (רכב מנועי) [נוסח חדש] תש"ל - 1970.

מכתב האישום עולה כי ביום 19.12.2019 נהג מ' ברכב ללא רישיון נהיגה תקף ומשך כך לא הייתה פוליסת ביטוח תקפה.

ב"כ המאשימה עמד על חומרת העבירות ועל העובדה שהן נפוצות בקרב נהגים צעירים. כמו כן הפנה לסיכון הטמון בנהיגה ללא רישיונות. לאור הצורך להרתיע בני נוער ואת הנער עצמו, ביקש להרשיע אותו, להטיל עליו קנס, פסילה בפועל ועל תנאי וכן את כל אשר המליץ קצין המבחן.

הסנגור ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן  ולא להרשיע את מ'. הוא הפנה לכך שמדובר בנער נורמטיבי, ללא עבר פלילי אשר שיתף פעולה עם שירות המבחן והשתתף בקבוצה טיפולית. הוא למד את הלקח ואין צורך בהרשעה כדי להרתיעו.

הסנגור אף הגיש פסיקה בעניינו של קטין אשר לא הורשע ואף לא הוטלה פסילה בפועל.

מ' עצמו כי מבין את טעותו ולא יחזור עליה בעתיד.

תסקיר שירות המבחן

קצין המבחן המליץ להימנע מהרשעתו. הוא המליץ לנקוט בדרכי טיפול בדמות של"צ , התחייבות ושלילת רישיון על תנאי.

מהתסקיר עולה כי מדובר בנער אשר לקח אחריות מלאה על העבירות, הביע חרטה. המשפחה מקיימת אורח חיים נורמטיבי וההורים גינו מאוד את התנהגותו של הנער במקרה זה.

מ' לומד בכיתה יב', הוא מתפקד בצורה חיובית בבית הספר ושיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן ואף השתתף בקבוצה טיפולית.

קצין המבחן התרשם כי לנער אין דפוסים עבריינים וגורמי הסיכון מעטים מאוד. יש גורמי סיכוי טובים לשיקום.

דיון והכרעה

לפני נער צעיר אשר אינו מבצע עבירות בדרך כלל. הוא נער חיובי ונורמטיבי על פי התסקיר וגם הוא כמו רבים אחרים התפתה ונהג ברכב ללא רישיון נהיגה.

מדובר בעבירה נפוצה מאוד בקרב צעירים ולכן יש חשיבות רבה להרתיע אותם מפני ביצוע עבירה זו.

הסיכון טמון בה הוא אכן גדול. הסיכון הוא  לכל הנוהגים בכביש, לעוברי הדרך, וכן לנאשם בעצמו.

תאונות הדרכים הרבות בכבישי ארצנו פוגעות בכל שכבות האוכלוסיה, הורסות משפחות וזורעות כאב וצער רב, בן רגע נמחקים חיים.

כל העובר על העבירות אותן עבר הנאשם מהווה פוטנציאל לגרימת תאונות דרכים ולפגיעה באוכלוסיה, לפיכך חובה עלינו למגר תופעה זו מקרבינו על ידי הרתעת הנאשם ונאשמים פוטנציאליים כמותו מלאחוז בהגה ללא רישיון .

אני סבורה כי העונש המרתיע ביותר עבור צעירים הוא עונש של פסילה ממשית בפועל וזאת בשים לרצונם הגדול לנהוג . אני סבורה כי אין להרשיע את מ' כדי להרתיעו שכן התרשמתי שהוא הבין את טעותו והורתע דיו. עם זאת, אני סבורה שענישה של פסילה ממשית בפועל היא ענישה שמתאימה גם לאופי העבירה שהוא ביצע וכאמור יש בה הרתעה, לא רק כלפיו אלא גם כלפי אחרים. כך שהאיזון הראוי במקרה זה בעיני הוא באימוץ המלצות שירות המבחן, נקיטה בדרכי טיפול ללא הרשעה ולצדן ענישה של פסילה ממשית בפועל לתקופה קצרה.

לפיכך אני מחליטה לנקוט כלפי הקטין בדרכי טיפול, לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971 – ומצווה כדלקמן:

הקטין יצהיר על התחייבות בסך 1,500 ₪  להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בזמן פסילה.

הקטין יבצע שירות למען  הזולת במשך  50 שעות לפחות.

אישור על ביצוע השל"צ יוגש לבית המשפט עד ליום 1.9.2021.

על פי סעיף קטן (6) אני אוסרת על הקטין לקבל, או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודש ימים. הפסילה תחושב החל מהיום ללא צורך בהפקדת רישיון או תצהיר. 

על פי סעיף קטן (6) אני אוסרת על הקטין לקבל, או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים  וזאת  על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור שוב עבירה בגינה נמצא אשם ו/או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

הובהר לקטין כי בית המשפט רשאי להחליף את דרך הטיפול כל עוד לא בוצע הצו במלואו וכן את זכותו לערער תוך 45 יום מהיום.

<#7#>

ניתן והודע היום כ"ד אדר תשפ"א, 08/03/2021 במעמד הנוכחים.