מדינת ישראל נ' ו.

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש וכן איומים כלפי זוגתו לשעבר. כתב האישום המתוקן מתאר כי ביום 11.5.17 שלח הנאשם הודעת טקסט למתלוננת שהיא גרושתו, ובה הלין על כך שהיא "חסמה אותו". באותה הודעה איים הנאשם כי ישבור למתלוננת את הטלפון וגם את ראשה וכן יבוא למקום עבודתה "ויראה לה". אמר ועשה. הנאשם הגיע למקום עבודתה של המתלוננת, שב ואיים עליה באיומים דומים ובהמשך כאשר הנאשמת עזבה את המקום ברכבה עקב אחריה עם רכבו. בשלב מסוים כאשר נעצרה המתלוננת, ניגש הנאשם לרכבה, פתח את דלת הרכב והיכה את המתלוננת באמצעות אגרופים עד אשר המתלוננת נמלטה מהרכב והסתתרה במקום סמוך. אזרחים שעברו במקום והפצירו בנאשם לחדול ממעשיו, זכו אף הם לשמוע את איומיו.

2. הודאת הנאשם נמסרה כאמור במסגרת הסדר טיעון, במסגרתו הסכימו הצדדים גם על ענישה מוסכמת שהיא 6 חודשי מאסר כאשר הנאשם יוכל לשאת בהן בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת ממונה. כמו כן הוסכם על מאסר על תנאי ורכיבים כספיים לשיקול דעת בית המשפט.

3. התקבלה חוות דעת חיובית של הממונה על עבודות השירות ועל כן הצדדים טענו לכיבוד ההסדר. המאשימה הדגישה כי ההסדר נערך על דעת המתלוננת ובהסכמתה. מעבר לכך לא ידע ב"כ המאשימה למסור נימוקים נוספים להסדר. עם זאת צוין כי מדובר בעונש המצוי בתחתית מתחם הענישה ההולם לשיטת המאשימה את העבירות. ב"כ הנאשם ביקש אף הוא לכבד את ההסדר תוך שציין כי עברו של הנאשם אינו כולל עבירות כלפי בן זוג. עוד ציין הסנגור כי בני הזוג מנסים לשקם את יחסיהם לרבות באמצעות טיפול זוגי.

4. הנאשם ביקש הזדמנות להיות אדם ישר, וציין כי הוא מכיר בטעותו ומתחרט על כך.

5. אודה כי התלבטתי אם לכבד את ההסדר הטיעון אם לאו. במהלך טיעונו של ב"כ המאשימה הפניתי שאלות לב"כ המאשימה אשר נותרו ללא מענה. אכן ההסדר נעשה לטענת המאשימה על דעתה של המתלוננת ואף בהסכמתה ואולם תמהתי הכיצד זה לא ידעה כלל המאשימה שבני הזוג שהם גרושים, פניהם לזוגיות מחודשת, כך על פי הנאשם עצמו. לדידי, נתונים אלו חשובים ביותר לצורך בחינת העונש הראוי בעבירות כגון אלו. ראוי לדעתי גם שהמאשימה היתה עומדת על קבלת תסקיר טרם הסכמתה לענישה בעבודות שירות. על פני הדברים כתב האישום מגלה אלמנטים מדאיגים ביחס לנאשם כגון קנאה, רכושנות, אובססיביות ואלימות במדרג שאינו קל. הוסף לכך את עברו הפלילי המכביד הכולל עבירות רבות של החזקת סכין, קשירת קשר, איומים ועבירות סמים רבות ומתקבלת תמונה שלכל הפחות ניתן לומר לגביה שהצריכה בדיקה מקצועית על ידי שירות המבחן טרם סיום התיק אגב סיום התנאים המגבילים בהם נתון הנאשם עד כה.

6. בתי המשפט ציינו לא אחת את חומרתן של עבירות האלימות במשפחה וכלפי בני זוג בפרט ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור. ביחס למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות כגון אלו, צוין לא אחת כי יש צורך להחמיר בענישה, במיוחד כאשר לא נראים על פני הדברים סיכויי שיקום ממשיים של הנאשם עצמו ושל התא המשפחתי.

7. לאור כל אלו, דעתי היא שהעונש המוסכם בין הצדדים סוטה מהעונש ההולם את מעשי הנאשם בשים לב לעברו הפלילי ולהעדר אופק שיקומי טיפולי. מסקנה זו נכונה גם כאשר העונש מצוי בגדרו של מתחם הענישה ההולם את המעשים שכן כאמור מדובר במי שעברו מכביד, ולא קיימת חוות דעת מקצועית בדבר סיכויי שיקומו והסיכון להישנות המעשים.

8. מכאן השאלה העיקרית שבפנינו והיא האם לכבד את הסדר הטיעון חרף היותו של העונש מקל ביחס לעונש ההולם בנסיבות המקרה. כידוע, בהתאם להלכה הנוהגת בהסדרי טיעון ככלל יכבד בית המשפט הסדר אליו הגיעו הצדדים אם ימצאו כמאזן נכונה בין טובת ההנאה שיש להעניק לנאשם בשל הודאתו וויתורו לנהל את המשפט לבין  האינטרס הציבורי. בית המשפט העליון ציין לא אחת כי "סטיה מהסדר טיעון תעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד" ע"פ 7757/11 פלוני נ' מ"י (13.2.13). במקרה זה ספק בעיני אם המאשימה הביאה בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים טרם שנקשרה בהסדר טיעון עם הנאשם. ראוי היה לדעתי לעמוד על קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן טרם הסכמה לענישה זו. שקלתי אם יש בכך להצדיק סטיה מהסדר הטיעון ובאתי לכלל מסקנה כי בסופו של יום ובשים לב לעמדת המתלוננת, לאינטרס הציפיה של הנאשם ולעובדה כי מעבר לעונש עליו הוסכם יש להביא בחשבון גם את תקופת מעצרו הלא קצרה ואת התקופה בה שהה בתנאים מגבילים, נכון לכבד את הסדר הטיעון אם כי כאמור נכון היה להגיע לתוצאה אחרת ובוודאי בדרך אחרת.

9. אשר על כן, אני מחליט לכבד את הסדר הטיעון ומטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         מאסר למשך 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת שהתקבלה במועצה הדתית בעכו. העבודות תתחלנה ביום 28.12.17 וביום זה יתייצב הנאשם בפני הממונה. מובהר לנאשם כי עליו לבצע את העבודות לשביעות רצונו של הממונה, ואם לא יעשה כן, ניתן יהיה להפקיען והוא ירצה את יתרת התקופה בבית מאסר.

ב.         מאסר על תנאי וזאת לתקופה של 5 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים, כל עבירת אלימות פיזית.

ג.          פיצוי למתלוננת בסך של 2,000 ₪. הפיצוי ישולם בתוך 30 יום. ככל שקיים פיקדון כלשהוא בתיק המעצר, יש לזקוף הפיקדון על חשבון הפיצוי וזאת לבקשתו המפורשת של הנאשם. המאשימה תמציא למזכירות את פרטי חשבון הבנק של המתלוננת ותביא לידיעתה תוכנו של גזר הדין.

ביחס למוצגים תוגש בקשה מוסכמת על ידי הצדדים.

המזכירות תשלח עותק החלטתי לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור בתוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א כסלו תשע"ח, 29/11/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי פנינה ברבי