מדינת ישראל נ' ח'

בית המשפט מודיע, בפתח הכרעת הדין, כי הוא החליט על זיכוי הנאשמת מהעבירה המיוחסת אליה בכתב האישום, מן הטעם כי המאשימה הייתה מנועה מלהגיש את כתב האישום, לאחר שבין הצדדים נחתם הסדר מותנה, והנאשמת פעלה על פיו.

עסקינן במצב בו רוב מהומה על לא מאומה, כפי שיוסבר בהמשך.

אקדים את המאוחר, ואציין , כי טוב לו כתב אישום זה לא היה מוגש כלל, בנסיבות, כפי שיפורט בהמשך, כאשר גם האינטרס הציבורי, והגיונם הפשוט של דברים, חייב הותרת ההסדר המותנה על כנו, ולהימנע מלנקוט בהליך זה נגד הנאשמת.

כתב האישום דנן, מייחס לנאשמת ביצוע עבירה של ביצוע בניה הטעונה היתר, ללא היתר בניה כדין, וכן שימוש באותה בניה שנבנתה ללא היתר, כאמור.

עסקינן בבניית פרגולה מעץ שנבנתה מעל מרפסת קונזולית, וכן ארובה לפליטת גז מקמין ביתי.

העניין המיוחד בתיק כאן, כפי שכבר צויין לעיל, הוא, שבין המאשימה לבין הנאשמת נחתם הסדר מותנה, כפי הוראות תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי(נוסח משולב), תשמ''ב-1982 (להלן: החסד''פ), אשר עוגנו בהוראות סימן א' 1 בפרק ג' של החסד''פ, כאשר הנאשמת טוענת כי היא מילאה אחרי ההתחייבויות שלה במסגרת אותו הסדר, כך שלא היה מקום להגשת כתב האישום נגדה, משקויים ההסדר, כאמור, בעוד שהמאשימה טוענת כי ההסדר לא קויים, ומכאן, הגשת כתב האישום.

ההסדר המותנה כלל, בין היתר, הכשרה, או הריסה של הבניה נשוא הדיון, קרי , הפרגולה והארובה, תוך פרק זמן שנקבע באותו הסדר.(ההסדר הוגש , בהסכמת הצדדים וסומן כמוצג ת/16).

ההסדר נחתם בין הצדדים בחודש ינואר 2018.

לפי הנאשמת, היא ביצעה את ההריסה, כפי שהתחייבה לעשות, עוד בחודש מרץ 2018, פחות מחודשיים לאחר חתימת ההסדר המותנה, ומבחינתה, העניין הסתיים.

בין לבין, מכרה הנאשמת את זכויותיה בנכס נשוא הדיון, וההריסה בוצעה, בעת שהחזקה בנכס הייתה בידי הרוכש, מר סמיר מאי.

אין חולק כי הנאשמת לא יזמה הודעה למאשימה בדבר ביצוע ההריסה, אלא שהמאשימה היא זאת שיזמה את הפניה לנאשמת לברר אם הבניה נהרסה או הוכשרה, ובתשובה, הודיעה הנאשמת כי הבניה נהרסה, נשלח סרטון וידאו אשר צילם הבעלים של הנכס, מר סמיר מאי, ולפיו נראה כי אכן הפרגולה נהרסה, צינור הארובה לא נראה, אך נראה חיפוי של גבס, שלא ניתן לראות אם מוסתר מתחתיו דבר כלשהוא, כגון צינור הארובה או תשתית אחרת כלשהי.

על פי תנאי ההסדר המותנה, (סעיף 4(ג), על הנאשמת להוכיח לתביעה כי תנאי ההסדר מולאו במלואם, וכי יש צורך בקבלת אישור הפיקוח על הבניה על כך.

טענת הנאשמת, אם כן, היא, שהמאשימה הייתה מנועה מלהגיש את כתב האישום כאן, לאחר שההסדר המותנה קויים על ידה, וההריסה בוצעה.

כתב האישום אמנם כולל שני פריטים אשר נבנו, אותה פרגולה, וכן הארובה לקמין, אך באותו כתב אישום צויין , כי אותה פרגולה פורקה, ומה שנותר , כפי הנטען בכתב האישום, הוא אותה ארובה של הקמין, ועקב כך, הוגש כתב האישום דנן.

אין חולק כי הנאשמת ביצעה את אותה בניה, והמחלוקת האמיתית בין הצדדים, היא בשאלה, אם ההסדר המותנה קויים, והאם המאשימה הייתה רשאית להגיש את כתב האישום דנן, בנסיבות אלו, כאשר על פי הוראות תיקון 66 לחסד''פ, הרי עם קיום ההסדר המותנה, מנועה המאשימה מלהגיש כתב אישום.

הנאשמת העלתה, בנוסף, טענה של אכיפה סלקטיבית, בטענה כי באותו בניין בו מצוי הנכס נשוא הדיון, נבנו פרגולות דומות, אך המאשימה לא נקטה בהליכים נגד מי מבין מבצעי הבניה האלה.

השאלה העיקרית העומדת לדיון כאן, אם כן, היא האם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 67 ז'(ג)(1) לחסד''פ הקובע את הדברים הבאים:

" נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב".

נקודת המוצא, אם כן, ועל כך אין חולק בין הצדדים, היא כי הבניה נשוא האישום אכן בוצעה ע''י הנאשמת, והטענה היא שמשביצעה הנאשמת את ההריסה, כפי ההסדר המותנה, הרי שהמאשימה הייתה מנועה מלהגיש נגדה כתב אישום זה.

מטעם המאשימה העידו שלושה עדים, מפקחי הבניה, מר גרגורי פלוטקין, ומר איליה ספקטור, וכן המתלונן, מר ב.ב., המתגורר בדירה שמעל דירת הנאשמת.

עדות מר פלוטקין:

מר פלוטקין חתום על דוח גילוי העבירה, מוצג ת/1, לאחר שביצע ביקור בנכס .

הטיפול של מר פלוטקין בבניה נשוא הדיון, הייתה לאחר פרישתו של מר איליה ספקטור, אשר טיפל בעניין לפניו, לפנסיה, כאשר בעקבות החקירה שביצע מר ספקטור, התקבלה החלטה של מנהלת התביעה שלא להעמיד את הנאשמת לדין, בהעדר עניין לציבור, אך לאחר ערר שהגיש המתלונן, החקירה חודשה, והוחלט על המשך פעולות חקירה, משנתגלה כי מדובר בפגיעה בחזות הבניין (ראו מוצג ת/2).

מר פלוטקין ציין בעדותו, כמו גם בדוח גילוי העבירה עליו הוא חתום (מוצג ת/1), כי בביקור במקום, הוא מצא את הפרגולה ואת הארובה , כאשר את הצילומים הוא ביצע מרחוק (מוצג ת/3).

לפי מר פלוטקין, על פי התמונות מוצג ת/3, ניתן לראות את הפרגולה וכן את החיפוי של הארובה, אם כי , לא ניתן לראות כי אכן באותו מועד בוצע חיפוי כלשהו לאותו צינור של הארובה, ואף לפי עדות המתלונן, מר ב.ב., והתמונות שהוגשו על ידו, במועדים הנ''ל, לא היה חיפוי של הארובה, או למצער, לא היה חיפוי מלא.

מר פלוטקין ביקר בנכס דנן, בנוסף, לאחר חתימת ההסדר המותנה(ראו מוצג ת/5), ועל פי הצילום שהוא ביצע באותו מועד, נראה כי אותה פרגולה פורקה, ונראה חיפוי בגבס, במקום בו הונחה קודם לכן הארובה, אך לא ניתן לראות בוודאות מאותו צילום, כי אכן הארובה עדיין קיימת.

מה שכן ניתן לראות בוודאות, הוא, כי באותו שלב , 26/4/2018, מצב הנכס, לאחר חתימת ההסדר, והודעת הנאשמת כי ההריסה בוצעה, המצב בנכס היה שונה, כך שהפרגולה נהרסה, את הארובה לא ניתן לראות, אך קיים חיפוי עם גבס באותו מקום בו הייתה מוצבת הארובה.

עושה רושם כי מר פלוטקין התבלבל בין המועדים בהם ביקר בנכס, עת ציין כי הוא הבחין בחיפוי של הארובה, עוד בביקור הראשון שלו , על אף שמעיון בתמונות, מוצג ת/3 ניתן לראות בבירור, כי באותו מועד לא היה חיפוי, ואת החיפוי ניתן לראות, לראשונה, רק בביקור שנערך בתאריך 26/4/2018.

השתלשלות זו תואמת גם את עדותו של מר ב.ב., השכן המתלונן.

מר פלוטקין תיקן את עצמו מאוחר יותר בחקירתו הנגדית, עת התייחס לחיפוי, כשהוא ציין כי משראה שיש חיפוי, אז הוא הסיק כי מתחת לחיפוי יש צינור " אני לא יודע מה יש בפנים אבל בשביל מה לעשות חיפוי אם אין ארובה? זה לא ליופי" (עמ' לפרוטוקול 13 - חקירת מר פלוטקין)

אותו חיפוי איננו מיוחס לנאשמת בהליך כאן.

עיון במוצג ת/17 אשר צולם מסרטון תדמית של הנאשמת אשר פורסם ברשתות החברתיות, בהיותה מעצבת פנים, אשר עיצבה את הדירה נשוא המחלוקת, ניתן לראות בבירור את אותה ארובה, חשופה, ללא חיפוי, אלא רק בתחילת הקיר, מצב השונה, לכל הדעות, ממה שצילם מר פלוטקין, בביקורת מיום 26/4/2018.

נזכיר, כבר עתה, כי , באותו מועד, הנכס לא היה בחזקתה של הנאשמת, כי אם בחזקת רוכש הנכס, מר סמיר מאי.

מר מאי הוזמן במהלך ניהול ההליך, לאור טענת הנאשמת כי היא פירקה את הבניה, כפי שהתחייבה, ומר מאי אישר כי אכן ההריסה בוצעה, ואף הוסיף כי הוא ניתק את הדירה משירות אספקת הגז, בשל תלונות חוזרות ונשנות של שכנה שהתלוננה, מספר פעמים, גם לאחר ניתור הגז, כאמור.

מר מאי, ועל כך אין חולק בין הצדדים, הגיש בקשה לקבלת היתר להתקנת פרגולה וארובה לקמין, בשלב מאוחר יותר , בשנת 2019, ובקשתו נדחתה.

מר פלוטקין , בחקירתו הנגדית ,נשאל ואישר, כי באותו בניין דירות, קיימות פרגולות דומות לפרגולה של הנאשמת, וכשהוא נשאל אם הוא פעל בעניין, תשובתו הייתה , כי הוא ביצע פעולות בקשר לפרגולה והארובה שבדירת הנאשמת בלבד, אם כי, יש להדגיש, בנוסף, כי מר פלוטקין ציין שהוא פרש לפנסיה , תקופה קצרה לאחר ביצוע הביקור בדירת הנאשמת, בתאריך 26/4/2018, ואין לראות בתשובתו, שלא ביצע פעולות כלשהן ביחס למרפסות אחרות, כפי שהנאשמת טענה בסיכומיה, כי המאשימה פעלה, בכוונת מכוון, נגד הנאשמת בלבד, והתעלמה מקיומן של הפרגולות הנוספות בבניין.

משלא הובאו ראיות ע''י הנאשמת, לביסוס טענתה בדבר אכיפה סלקטיבית, ועת היא מסתמכת בטיעוניה לעניין זה, על תשובתו של מר פלוטקין, הרי שאין כל בסיס לטענה זו ודינה להידחות, כבר עתה.

עדות מר ספקטור:

מר ספקטור היה מפקח הבניה אשר ביקר בנכס נשוא הדיון ראשון, ביצע בדיקה של הנכס, לצורך אישור הוצאת צו אכלוס (טופס 4), ואישר כי אכן הבניה בוצעה על פי ההיתר.

מאוחר יותר, הגיע מר ספקטור לבניין, לאחר הגשת התלונה ע''י השכנים, משפחת ב.ב., וביצע צילומים (תמונה ת/8), שם נראתה לראשונה, הארובה נשוא האישום, כשהיא חשוופה, וכן הפרגולה.

מר ספקטור העיד , בנוסף, כי הוא ביצע צילומים מדירת המתלוננים, משפחת ב.ב., (מוצג ת/9), שם ניתן להבחין באותה ארובה, שוב, חשופה, ללא חיפוי.

מר ספקטור העיד על הפעולות שבוצעו על ידו, וההנחיות שקיבל מהממונים עליו, במסגרת החקירה שבוצעה, לרבות משלוח התראות לנאשמת, קבלת מסמכים מהחברה שהרכיבה את הארובה, ועוד (מוצגים ת/11- ת/12).

יש לציין כי המאשימה סברה כי אין מקום להעמדה לדין (ראו מוצגים נ/1- נ/3), אך בשל הערר שהוגש ע''י המתלוננים, ובנימוק של שינוי נסיבות, החקירה נמשכה, כאמור, (ראו מוצג נ/4) ,והושג ההסדר.

מר ספקטור ציין בעדותו, כי הבניין בו מצוי נכס זה, היה בניין חדש, עם הקפדה ושמירה על חזותו החיצונית, ומכאן החשיבות של אכיפת דיני התכנון והבניה, והפעולה המהירה של רשויות התכנון והאכיפה.

יש לציין, כי במועדים בהם ביקר מר ספקטור בנכס, עדיין לא היתה מותקנת פרגולה, למצער, בתמונות אשר צולמו על ידו , והוגשו לתיק, אך אינני רואה בפרט זה כרלוונטי לענייננו, כאשר , אין חולק כי הפרגולה נבנתה ע''י הנאשמת, ושלגביה, בסופו של יום, לאחר השלמת החקירה, ע''י מר פלוטקין, משפרש מר ספקטור לגמלאות, דו''ח גילוי העבירה הסופי, וההסדר המותנה, כללו הן את הארובה, והן את הפרגולה, כאשר לעניין הפרגולה, נטיית המאשימה הייתה שלא לנקוט בהליכים, בהעדר עניין לציבור, ורק לאחר הגשת ערר ע''י המתלוננים, החקירה נמשכה, ובסופו של יום, כאמור, נחתם אותו הסדר מותנה.

עדות המתלונן ב.ב.:

מר ב.ב., המתלונן, מתגורר בדירה שמעל הנכס נשוא המחלוקת, והחקירה החלה, בעקבות תלונה שהוא הגיש.

מר ב. היה זה אשר הגיש את הערר על החלטת התובעת העירונית שלא להגיש כתב אישום, ובעקבות הערר שהגיש, ולאור שינוי בנסיבות, כפי הודעת ב''כ המאשימה, החקירה חודשה.

מר ב.ב. אף הלין על השגת ההסדר המותנה עם הנאשמת, ועקב באדיקות רבה אחרי התנהלות המאשימה מול הנאשמת(ראו מוצגים ת/14 ו- נ/5).

מר ב.ב. אף תיעד וצילם את המצב בנכס במועדים שונים, ושלח מכתבים למאשימה, בטרוניה על כך שהעניין איננו מטופל.

מהמסמכים שמר ב.ב. שיגר למאשימה, ולפרקליטות, ניתן לראות כיצד הוא מעלה טיעוניו בפרטי פרטים, כולל השוליים והלא רלוונטיים.

ב.ב. העיד ארוכות לפניי , ונכנס לפרטי פרטים, ודקויות, כאשר תלונתו מתחילת הדרך, הייתה לגבי אותה ארובה, מחשש לסיכון בטיחותי, בשל העובדה שמדובר בקמין הפועל על גז, הוא פנה למשרד האנרגיה, על מנת לבדוק את מידת בטיחות אותה מערכת, והתאמתה לתקנים, עקב כך הארובה הוארכה, תחילה היה צינור קצר יותר, הצינור הוארך ובלט מחוץ לקו הבניין, כאשר כל המהלכים הנ''ל מתועדים ע''י מר ב.ב..

מחקירתו של עד זה, והמכתבים שהוא כתב, חסרה חוליה אחת בשרשרת האירועים, והיא השלב בו פירקה הנאשמת את הבניה, כאשר מהצילומים שהוא ביצע ושולבו במכתבים שהוא כתב, ניתן לראות את הארובה, על צורותיה השונות, ארוכה/ קצרה, בולטת מחוץ לקו הבניין וכו' , כאשר הצילומים שבוצעו לאחר מכן, ולמצער הצילומים שצורפו למכתבי מר ב.ב., מראים פער בין שנת 2016 לבין שנת 2018, כאשר הפרק בו פורקה הארובה איננו קיים, ותלונתו האחרונה דל מר ב.ב., הוא מציין את העובדה כי מספר ימים לפני שיגור אותו מכתב תלונה, בוצע חיפוי מגבס, שהוא איננו גבס ירוק, ושאיננו אסתטי.

נקודה זו הייתה בחודש אפריל2018, שלב בו הנאשמת כבר איננה מחזיקה בנכס.

התביעה, כאמור, החליטה תחילה שלא להעמיד לדין את הנאשמת, ב.ב. הגיש ערר, ואז התקבלה החלטה לחידוש החקירה, בשל שינוי נסיבות.

השינוי בנסיבות נגרם בשל כך שצינור הארובה בלט מחוץ לקו הבניין, זה גם מופיע במכתב מנהלת התביעה אשר נשלח למר ב.ב..

מר ב.ב. נראה כחדור מוטיבציה, ומוכוון מטרה, להלחם בקיומה של הארובה, ועל כך אין לבוא אליו בטרוניה כלשהי, אך אסרטיביות היתר, שלא להשתמש בביטוי אחר, גרמה לכך, שפרטים שאינם נוחים לעד, נעלמו ולא הוזכרו בעדותו או במכתביו, ומכאן, שאין לראות בעדות זו כתומכת במסקנת התביעה כי ההסדר המותנה לא קויים, אלא ההיפך.

הוסף לכך את העובדה שמפקח הבניה לא נכנס אל תוך הנכס, לצורך ביצוע בדיקה מתאימה יותר על מנת לוודא אם אכן הארובה הוסרה אם לאו, משהותקן אותו חיפוי גבס במקום.

ושוב, מר ב.ב. אישר לפי המכתב מוצג נ/5 , שנשלח לרשויות התכנון בשנת 2018, כי מספר ימים לפני כן בוצעו עבודות צבע וגבס, והותקנו לוחות גבס משלושת צדדי הארובה, כשהוא מלין גם על כך כי בוצע גבס רגיל ולא ירוק.

דברים אלה של מר ב.ב. , יחד עם מכתבו מיום 15/4/2018, חשובים כאשר שני עדי ההגנה, כפי שיפורט בהמשך, מר חטיב ומר דבדוב, כאשר גם גואד וגם דבדוב העידו כי במרץ 2018 פורקה הפרגולה והארובה והדברים הושארו באחריות הרוכש.

עדי ההגנה:

מטעם הנאשמת העידו שלושה, הנאשמת עצמה, בן זוגה מר ג'ואד ח'טיב, ובעל המקצוע אשר פירק את הפרגולה ואת הארובה.

עדות הנאשמת:

הנאשמת אישרה כי היא חתמה על ההסדר המותנה, כי היא הייתה מודעת לכך שהוקצה לה פרק זמן של 3 חודשים לקיום ההסדר, טענה כי עמדה בהתחייבות ופירקה כפי שהתחייבה.

בפני הנאשמת הוצגו סרטונים (ראו מוצג ת/17), ותמונה שצילם המפקח גרגורי פלוטקין בתאריך 26/4/2018 שם ניתן לראות כי בוצע חיפוי.

הנאשמת ציינה כי בסמוך לחתימה על ההסדר הבית נמכר למר סמיר מאי, והיא הדגישה כי מבחינתה אין זה ראוי מצידה למכור את הנכס עם בעיה, ומכאן הסכמתה להסדר, ולביצוע ההריסה.

הנאשמת ציינה כי ההריסה בוצעה לאחר שמר מאי קיבל חזקה בנכס, והיה צורך לקבל את רשותו על מנת שאיש המקצוע ייכנס לנכס לשם ביצוע ההריסה והפירוק.

לפי הנאשמת, מר מאי, שהוא איש עסקים השוהה רבות בחו''ל, לא היה פנוי לעניין, ואיש קשר מטעמו קיבל את איש המקצוע בנכס לצורך ביצוע הפירוק, תוך דרישה כי השהות בנכס תהיה לפרק זמן קצר ככל שניתן.

כמו כן, כך הנאשמת, מר מאי הודיע כי הוא זה אשר יטפל בפינוי החלקים שיפורקו מהבינה, הפרגולה והארובה.

בן זוגה של הנאשמת העיד אחריה וציין כי הוא שכר את שירותיו של חבר אשר ביצע את הפירוק, כטובה ולא כהזמנת עבודה, כאשר מתכונת ההתקשרות מול אותו בעל מקצוע, מספקת הסבר הגיוני, מדוע לא פינה אותו בעל מקצוע, את החלקים שפורקו מהבניה, בין אם הפרגולה ובין אם הארובה.

מר ח'טיב אף ציין , כי מבחינתו היה מדובר בעניין פעוט ערך, כי הפירוק בוצע בהתאם להסדר המותנה, הוא ביצע את הפעולות והתיאומים עבור בת זוגו, ולא ראה לנכון לעסוק בזה יתר על המידה, בהיות העניין עניין שולי, ולנוכח עיסוקיו הרבים הממלאים את זמנו.

מר חטיב היה זה אשר שלח את הסרטון לב''כ המאשימה, סרטון אשר צולם ע''י מר מאי, בו נראה כי הפרגולה פורקה, ובמקום הארובה, נראה אותו חיפוי גבס.

לא יכול להיות חולק כי המצב בנכס באותו שלב, היה שונה מהמצב עם גילוי העבירה, את החיפוי לא הנאשמת או מי מטעמה ביצעה, לא ניתן להבחין אם אכן מתחת לאותו חיפוי נמצאת אותה ארובה, ובבחינת הגיונם הפשוט של הדברים, הרי מה הוא האינטרס של הנאשמת להסתכן באי קיום ההסדר המותנה, או בביצוע עבודות חיפוי כאלה או אחרות, כאשר היא כלל איננה הבעלים של הנכס באותה נקודת זמן.

מר מוחמד דבדוב, העד מטעם הנאשמת, העיד כי הוא ביצע את הפירוק של הארובה ושל הפרגולה, כאשר, הוא מדגיש , שאת הארובה ניתן לפרק בקלות רבה, ללא כל קושי, הוא העיד כי עשה את זה כטובה עבור חברו, מר חטיב, כי הוא הגיע למקום עם רכבו הפרטי, ביצע את הפירוק והלך, על עבודת הפירוק הוא לא דרש ולא קיבל כסף, בהיות המעשה טובה עבור חבר, וכן זו הסיבה לכך שהחלקים שפורקו מהבניה הושארו במקום ולא פונו על ידו.

המאשימה טענה כי קיימות סתירות בין תוכן התצהירים של מ. ושל ח. שצורפו לבקשה לעיכוב הליכים כאשר ח. ציינה שהכול היה בתיאום עם הרוכש ובעדותה אמרה שלא היא עשתה את התיאומים ומי שניהל זאת היה מר חטיב.

כמו כן, טענה המאשימה כי מ. בתצהירו אשר צורף לבקשה לעיכוב הליכים ציין כי הוא נתבקש ע''י ח. להשאיר את הדברים במקום בעוד שבעדותו אמר כי עשה טובה ורק השאיר הכול במקום.

לפי המאשימה, מצב דברים זה מהווה אי עמידה בהסדר המותנה ועל כן , בדין הוגש כתב האישום.

הסתירות אליהן הפנתה ב''כ המאשימה, אינן , בעיניי, מעידות על אי אמירת אמת , או על כך שגרסת הנאשמת או גרסת מר דבדוב, אינן אמת, אלא ,להבנתי, מדובר בעניינים של ניסוח, כאשר אם צויין כי הדברים בוצעו בתיאום עם הנאשמת, כאשר את התיאומים ביצע בן זוגה, אין לראות בכך כשינוי גרסה, ואין בכך כדי להביא לפגיעה באמינות דברי הנאשמת או מר דבדוב.

הרושם שהתקבל מעדויות עדי ההגנה, הנאשמת, מר חטיב , ומר דבדוב, היה חיובי עד מאוד, כאשר, וכפי שהנאשמת עצמה ציינה בעדותה, כי אין לה כל אינטרס למכור נכס "עם בעיות" , וכן בבחינת עדויות אלו אל מול הגינום הפשוט של דברים, כאשר הנכס כבר לא היה בבעלות הנאשמת, הנאשמת חתמה על הסדר מותנה, במסגרתו אף שילמה קנס בסך 4,000 ש''ח ופתרה את המצב הבעייתי שנוצר, אז על מה ולמה היא תתחכם ותסתיר את הארובה או תמנע מלפרקה?

עצם העובדה שהחלקים של הפרגולה ושל הארובה הושארו בדירה, לאחר פירוקם, אין בה כדי להעיד על העדר כוונה לכבד את ההסדר.

גם אם הנוצר מצב בו הארובה הותקנה מחדש, לאחר פירוקה, לא יכולה להיזקף לחובת הנאשמת, אשר, כאמור, באותו שלב, לא הייתה לה כל זיקה לנכס, ולו אכן, בוצעו פעולות להרכבת הארובה מחדש, הרי שמי שאמור לתת את הדין, ככל שיש מקום לנקוט בהליכים, הוא המחזיק הנוכחי, מר מאי.

לפי המאשימה, הנאשמת התחייבה להשיב את המצב לקדמותו ולהוכיח למאשימה כי התנאים מולאו על ידה וכי לא הוכח לתביעה כי תנאי ההסדר מולאו.

בסיכומיו, הפנה ב''כ הנאשמת לכך שרשויות התביעה , בתחילת הדרך, לא ראו נימוקים המצדיקים נקיטת הליכים, וכי רק לאחר הגשת הערר, ע''י מר ב.ב., הוחלט לעשות כן.

עוד הדגיש ב''כ הנאשמת , כי רשויות התביעה עמדו על כך שהארובה כשל עצמה איננה מצדיקה הגשת כתב אישום, אך הדברים השתנו, נבנתה הפרגולה והמכלול השלם חייב את רשויות האכיפה לשנות עמדתן ובהתאם הוצע הסדר מותנה.

השאלה הראשונה והחשובה היא- האם הנאשמת קיימה את ההסדר המותנה, כאשר אין חולק כי היא הסירה פרגולה מסיבית וטענת המאשימה מתייחסת לארובה, כאשר הטענה היא כי הנאשמת לא פירקה את הארובה כפי שהתחייבה אלא כיסתה אותה בחיפוי גבס ובכך לא יצאה ידי חובה ולא קיימה את ההסדר.

טיעון זה איננו עולה בקנה אחד עם השתלשלות העניינים, ובמיוחד העובדה שהנכס נמכר למר מאי, עוד לפני פירוק הפרגולה והארובה.

עדויות ההגנה לא נסתרו, אלא ההיפך, הן מחזקות אחת את השנייה, ומקבלות חיזוק מעדות עד התביעה, המתלונן, מר ב.ב., אשר, וכפי שכבר צויין לעיל, עקב באדיקות אחרי התקנת הפרגולה והארובה ופירוקן, ודווקא העובדה שקיים פער זמנים בדיווחיו, והתמונות שהוא צירף למאשימה, כאשר הפער הקיים הוא דווקא בפרק הזמן בו , כפי שהנאשמת טענה, הפרגולה והארובה פורקו, וטרונייתו של מר ב.ב., הייתה בחודש אפריל 2018, כאשר הוא מלין על כך ש "מספר ימים" קודם למשלוח מכתבו, בוצע אותו חיפוי, כאשר לא ניתן לייחס את ביצוע החיפוי לנאשמת.

המסקנה המתבקשת היא שהפירוק בוצע לפני חודש אפריל 2018, ולא היה בנתונים אשר הונחו בפני התביעה די כדי להגיע למסקנה כי הנאשמת לא עמדה בתנאי ההסדר המותנה, וכל כן, לא היה מקום להגיש את כתב האישום כאן.

ככל שמר מאי ביצע פעולות בנכס, או התקין את הארובה מחדש, דבר שלא הוכח כלל, הרי שאין בפעולה זו, ככל שאכן בוצעה, כדי להביא למסקנה כי דווקא הנאשמת היא זו האחראית לאותה פעולה, וכי כיצד ניתן לייחס לנאשמת אחריות למעשים שביצע מר מאי בדירה, לאחר שרכש אותה ממנה, ולאחר שהיא פירקה את הפרגולה ואת הארובה?

יצויין כי מר מאי אשר התייצב לדיון בפני בית המשפט אישר את דברי הנאשמת כי אכן הארובה והפרגולה פורקו, והוא אף הוסיף וציין כי הוא ניתק את הנכס מאספקת הגז, אז על מה ולמה תותקן ארובה לגז בנכס שאיננו מחובר לשירות אספקת גז? טענת הנאשמת כי היא פירקה את הפרגולה והארובה עומדת במבחן ההגיון, האם יש הגיון בכך שהיא תשאיר את הארובה במקום. הרי אם היא פעלה באופן זדוני היו מורידים הכול מצלמים ושולחים ואח"כ מתקינים מחדש.

כאשר נחתם הסדר מותנה, צריך לקיים אותו, וכשמקיימים אותו, אין מקום להגיש כתב אישום.

בנסיבות המתוארות לעיל, ומאחר ולא היה מקום להגשת כתב האישום, משעמדה הנאשמת בתנאי ההסדר, הרי שאני מזכה את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

המזכירות תמציא את הכרעת הדין לצדדים אשר נתנו הסכמתם לכך שהכרעת הדין תינתן בנפרד, שלא בנוכחותם.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"א, 05 מאי 2021, בהעדר הצדדים