מדינת ישראל נ' כ'

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סירוב לבדיקת שכרות.

לטענת ב"כ המבקש יש לבטל את כתב האישום מטעם של הגנה מן הצדק וזאת לאור העובדה כי טרם הגשת כתב האישום נשלח למבקש מכתב מהמשטרה לפיה הוחלט לסגור את התיק הנ"ל בחשד לעבירות של שימוש בסם לצריכה עצמית; סירוב לבדיקת שכרות ונהיגה תחת השפעת סם וזאת בשל חוסר ראיות.

לטענת ב"כ המשיבה מבדיקה מול גורמי התביעה הפלילית מכתב הסגירה נושא את מס' התיק הפלילי והחלטת הסגירה מתייחסת רק לעבירה של שימוש בסם לצריכה עצמית.

בגינם של עבירות התעבורה נפתח תיק נוסף ולאור הראיות בתיק הוחלט על הגשת כתב אישום.

לטענת המשיבה רק משיקולים משפטיים לא הואשם המבקש בעבירות הפליליות ומטעמי פרוצדורה נסגר התיק הפלילי ונפתח תיק התעבורה שבגינו הוגש כתב אישום זה ועל כן מבוקש לדחות את הבקשה.

מלוא תיק החקירה הוגש לעיון ביהמ"ש.

עיון בתיק מעלה כי הנאשם נחשד בעבירות של שימוש בסם לצריכה עצמית; סירוב לבדיקת שכרות ונהיגה תחת השפעת סם.

מעיון בתרשומת ביומן החקירה עולה כי המלצת התובעת הינה לסגור את התיק ככללו למבקש מחוסר ראיות.

המלצה זו אושרה ע"י ממונה ביום 19.12.17 אשר כתבה ביומן כי התיק למבקש ייסגר מחוסר ראיות מספיקות כהמלצת התובעת.

ביומן אף נכתב כי ביום זה נשלח מייל לתחנה לסגירת התיק.

יודגש כי הנ"ל מתייחס למכלול האישומים הפוטנציאליים.

כפי שהציגה הסנגורית בידה מסמך "הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין" אשר נשלח למבקש ובו נכתב כי הוחלט שלא להעמידו לדין בגין שלוש העבירות הנ"ל הכוללת אף את עבירת הסירוב נשוא כתב האישום בתיק זה.

לפיכך משהודיעה המשטרה למבקש כי הוחלט לסגור את התיק כולו נגדו והדבר אף מגובה בהמלצות אשר נכתבו ביומן החקירה, מצאתי מקום לקבל את בקשת המבקש ולהורות על ביטול כתב האישום מהטעם של הגנה מן הצדק.

הנימוק להחלטתי נעוץ באלמנט הסתמכות המבקש על מצג רשמי של המדינה, אשר בא לידי ביטוי במכתב ובו החלטת המשטרה שלא להעמידו לדין.