1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר דיוני בעבירה של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה).
2.על פי האמור בכתב האישום המתוקן, גידל הנאשם במשק חקלאי אשר בבעלותו סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 23.5 ק"ג נטו.
3.הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית. בהתאם להסדר הדיוני הופנה הנאשם לשירות המבחן, ובפני בית המשפט הונחו שלושה תסקירים אשר בחנו את הליך שיקומו. במקביל הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות, שמצא את הנאשם מתאים לבצע עבודות שירות, במגבלות.
תסקירי שירות המבחן
4.מהתסקיר הראשון מיום 20.8.2018 עולה שהנאשם עבר אירוע מוחי לפני מספר שנים וזכאי לקצבת נכות מהביטול הלאומי. נוסף על כך מוכר הנאשם כנכה צה"ל עקב פציעה ממלחמת יום הכיפורים. בשנת 2016 אובחן כסובל מהפרעת דחק (פוסט טראומה) ומאז נוטל טיפול תרופתי. שירות המבחן העריך כי הנאשם ביצע את העבירה על רקע שימוש בסמים לצורך הקלה על התסמינים הנובעים מפוסט טראומה שלא טופלה לאורך השנים, ולצורך הקלה על כאבי הגב העזים מהם סובל.
לאורך השנים ניהל הנאשם אורח חיים נורמטיבי, שמר על יציבות תעסוקתית, ותיק זה הינו ההיתקלות הראשונה שלו עם החוק. עוד צוין שהנאשם התקשה לבחון באופן מעמיק וביקורתי את בחירותיו השוליות. הנאשם קיבל אחריות על מעשיו, והביע צער ובושה. הנאשם השתלב במשך כשנה בטיפול במסגרת טיפול פרטית "התחלה חדשה", אותה חדל לפקוד על רקע קשיים כלכליים. בשים לב לאמור, ולאור נכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי נפשי, המליץ שירות המבחן לבכר את האפיק הטיפולי-שיקומי, ולהטיל עליו צו מבחן למשך שנה, צו של"צ בהיקף 100 שעות ומאסר מותנה.
5.מהתסקיר השני מיום 4.4.2019 עולה שמצבו הנפשי והגופני של הנאשם התאזן לאחר שהחל ליטול טיפול תרופתי אשר סייע לו בהקלה על כאבי הגב ועל תסמיני הפוסט טראומה. ממידע שהתקבל מהפסיכיאטר המטפל בו, עלה שרק בחודש ינואר 2017, עת ביקש הנאשם טיפול רפואי כתחליף לשימוש בסמים, נוכח בעיות שינה וזיכרונות חוזרים וחודרניים בהם נתקף, הוא אובחן כמי שסובל מהפרעת דחק לבר חבלתית והומלץ שיחל בטיפול תרופתי.
הנאשם הגיע לטיפול מעקבי לפי הצורך ולהערכת גורמי הטיפול לא עלה צורך בשילובו בטיפול שיחתי. ההליך המשפטי היווה גורם מרתיע ומטלטל בחייו של הנאשם, אשר הפנים את הפסול במעשיו, ולפיכך נמצא שהסיכון להישנות עבירות על ידו פחת. הנאשם שלל צורך בטיפול נוכח הפסקת השימוש בסמים, כפי שאף העידו בדיקות השתן שמסר. מטעם זה ובשים לב להערכת גורמי הטיפול במרפאה לבריאות הנפש, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו לצו מבחן. עם זאת, המליץ על תכנית של"צ בהיקף 180 שעות, וכן על הוראה למסירת בדיקות שתן לאיתור שרידי סם.
6.מהתסקיר השלישי מיום 16.6.2019 עלה שהנאשם הביע חשש מהשלכות ההליך המשפטי על חייו, ואף הסכים להשתלב בכל הליך טיפולי על מנת להימנע מהאפשרות שירצה עונש מאסר. עם זאת, התקשה הנאשם לתאר צורך ממשי בסיוע טיפולי כלשהו בחייו ותיאר את תפקודו כיום כתקין. הודות לטיפול התרופתי, תיאר הנאשם הפחתה משמעותית בתסמינים שחש. שירות המבחן ציין שמאז ביצוע העבירה נמנע הנאשם משימוש בסמים, אולם לצד זאת הביע התרשמותו שכיום, בעיצומו של ההליך המשפטי, מתקשה הנאשם לערוך התבוננות מעמיקה על דפוסיו ועל המניעים שעמדו בבסיס לביצוע העבירה, הגם שההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבורו. קצינת המבחן סברה כי ייתכן ולאחר סיום ההליך יחול שיפור ביכולת התבוננותו והוא יהיה זקוק לליווי טיפולי. נוכח האמור חזר שירות המבחן על המלצתו הראשונית להטיל על הנאשם צו מבחן, אשר יישא אופי מעקבי, זאת לצד צו של"צ בהיקף 180 שעות ומאסר מותנה.
ראיות לעונש
7.מטעם הנאשם הוגשו מספר עמודים מהספר "אבירי הלב", מאת אהוד מיכלסון (נ/1), אשר מתארים את פציעתו של הנאשם והטיפול לו נזקק כתוצאה מפציעתו במלחמת יום הכפורים.
עוד הוגשו סיכומים רפואיים המתארים את המחלות בהן לוקה הנאשם (נ/2).
טיעוני הצדדים ודברי הנאשם
8.הטיעונים לעונש בעניינו של הנאשם נטענו במשך מספר ישיבות, כאשר ניכר היה שהמאשימה, בהגינותה, התאימה את עתירתה העונשית לשינויים במצבו ובעמדותיו של הנאשם, כפי שבאו ילדי ביטוי בתסקירי שירות המבחן. בתוך כך הפנו ב"כ המאשימה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, כמו גם לסיכון מפני הנזקים החברתיים הפוטנציאליים העולים מהם. עוד הדגישו שהמלחמה בנגע הסמים מחייבת מאבק קשה בכל החזיתות, כולל באלו העושים דין לעצמם ומגדלים באופן פרטי סמים בביתם. לזכות הנאשם ציינו כי גידול הסמים לא נעשה ב"מעבדה".
נוכח האמור עתרה המאשימה תחילה להטיל על הנאשם עונש מאסר בגדרי מתחמי העונש המקובלים , הנעים להשקפתה בין 10-24 חודשי מאסר. עם זאת, לאחר עיון בתסקיר השלישי, שקלה המאשימה עמדתה מחדש, והכירה בכך שנסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ובכלל זה גילו, העדר עבר פלילי, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, משקל הסם שנתפס, שאינו נמוך אך גם לא מבין הגבוהים שנתפסו, אופן הגידול, הרקע לגידול והתרשמות שירות המבחן מהיעדר דפוס התמכרותי מושרש, יש להשית עליו עונש של 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס משמעותי בסך 20,000 ₪. המאשימה הטעימה שהטלת עונש קל מזה, עלול להעביר מסר שגוי, כאשר גם כך במקרה זה רב הנסתר על הגלוי בשים לב לכמות הסם אותה גידל הנאשם.
9.ב"כ הנאשם תיארו בטיעוניהם את נסיבות פציעתו של הנאשם במהלך שירותו הצבאי, את גילו המתקדם והיותו נעדר עבר פלילי. עוד הפנו לכך שכתב האישום תוקן באופן מהותי. לדבריהם, הנאשם מעולם לא השתמש בסמים וכי הרקע לביצוע העבירה הינו הפציעה הקשה אותה חווה והצורך בשיכוך הכאבים. לדבריהם, לנאשם לא הייתה כוונה לעשות מגידול הסם עסק, או למכור את הסם. עוד הפנו למצבו הרפואי של הנאשם, לצדדים החיוביים בתסקירי שירות המבחן, לכך שהוא מתנהל באופן נורמטיבי, ולעובדה שהודה בהזדמנות הראשונה עוד במהלך חקירתו במשטרה, לקח אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה והבין ששגה. הנאשם השתלב בטיפול ב"התחלה חדשה" למשך מספר לא מבוטל של חודשים, אף בטרם הוקרא לו כתב האישום, והפסיק את הטיפול אך בשל הרעה במצבו הכלכלי. כיום נוטל הנאשם טיפול תרופתי מתאים.
מהטעם שהנאשם החל בהליך שיקום, כמו גם מהסיכוי הגדול לכך שישתקם באופן מלא, ביקש ב"כ הנאשם לחרוג לקולא מהמתחם העונשי. ב"כ הנאשם הפנו לפסיקה כתימוכין לעמדתם, אליה אתייחס בהמשך, ועתרו להשית על הנאשם עונש הכולל צו מבחן, צו של"צ ומאסר על תנאי.
10.הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, וביקש את התחשבות בית המשפט בדברים הטובים שעשה למען המדינה, ובהם שירותו הצבאי והתנדבותו. הנאשם ציין שעבר ניתוחים בגב שמנעו ממנו כל יכולת ללכת. לדבריו, "זרק" בשטח השייך לו זרעים של קנאביס, ולאחר שהשקה את השדה, גדל הסם והגיע לכמות שנתפסה. עוד תיאר את התמכרותו למשככי כאבים ומשם את הידרדרותו לשימוש בקנאביס. הנאשם הביע צער על מעשיו, והסביר שהוא מעונין להמשיך עם הטיפול בו החל. לדבריו הוא אינו צורך סמים, מעוניין להשתקם, ולאחרונה אף החל טיפול אצל פסיכיאטר אשר מעוניין לצרפו לסדנה שיקומית, לאחר שעבר טיפול פסיכיאטרי שארך כ-11 חודשים. הנאשם שב והביע צער על מעשיו.
דיון – קביעת מתחם העונש ההולם
הערך החברתי שנפגע
11.אין צורך להכביר מלים על הערכים המוגנים עליהם נועדה פקודת הסמים המסוכנים להגן, ובהם שמירה על בריאות אוכלוסיית המשתמשים, שמירה על ביטחון הציבור מפני תופעות הלוואי של השימוש בסמים, כגון עבירות רכוש שמטרתן השגת מימון לצריכת הסמים ונהיגה תחת השפעת הסמים שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך. בשים לב לנזקים אלו נקבע שהעונש שיוטל על עברייני הסמים יהיה, ככלל, עונש כבד [ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה, פסקה 4 (4.4.2012):
"למאבק בנגע הסמים יש שותפים רבים. חלקם מתמקדים בחינוך מניעתי ובהסברה. אחרים מסייעים בהליכי הגמילה. לצידם פועלים גם אנשי אכיפת החוק, שתפקידם לסכל את עבירות הסמים וללכוד את העבריינים. אף בית המשפט נוטל חלק חשוב במאבק, באמצעות הטלת עונש מרתיע על מי שהורשע בעבירות סמים."
12.על מקומו "הערכי" של מגדל הסם עמד בית המשפט המחוזי בעפ"ג (ת"א) 46738-09-14 מדינת ישראל נ' צקבאשווילי (31.12.2014):
"גידול סמים לשיטתנו כמוהו, מבחינת החומרה, כסחר והפצת סמים. לא זו בלבד, אלא שבהינתן המציאות הנוכחית שבה גידול הסמים הפך להיות מכת מדינה יש להילחם בו בחומרה כאשר הביטוי לכך יהיה בהרמת רף הענישה. המגדלים והמפיצים מצויים באותו מקום עצמו מבחינה ערכית ומעשית גם יחד. שניהם גורמים לכך שכמות סם מוצאת דרכה לשוק הסמים הרווי ממילא. הגידול, הסחר והיבוא, תהא הדרך לכניסתו לשוק של הסם אשר תהא – המכורים לסמים עושים בעזרתו צעד נוסף במדרון הסמים ומי שאינו מכור עדיין, יכול ויעשה את הצעד הראשון והקריטי בדרך להתמכרות לסם. הפגיעה בערך המוגן היא אותה פגיעה. ספציפית באשר למעבדות סמים: לצערנו, שוב ושוב אנו נתקלים במקרים כדוגמת המקרה הנוכחי..." (ההדגשות אינן במקור – ע.מ).
נסיבות הקשורות בביצוע העבירה והפגיעה בערך המוגן
13.בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם לא גידל את הסם במעבדה או בדירה שהושכרה לצורך כך, אלא בחצר ביתו. אשר לכמות הסם, כל שצוין בכתב האישום המתוקן הוא משקל הסם העומד על 23.5 ק"ג, כאשר מסיבה לא ברורה לא צוין מספר השתילים. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע אמנם שכמות הסם אכן יכולה להצביע על כך שהסם גודל שלא לצריכתו העצמית של המגדל [רע"פ 314/16 בן צבי נ' מדינת ישראל (22.2.2016)], אולם לצד זאת נקבע שכאשר בעבירת גידול סמים עסקינן, יש לתת את הדעת לא רק למשקל השתילים שנתפסו, אלא גם למספרם, שכן בנתון זה יש כדי להצביע על פוטנציאל הפקת הסם הטמון באותם שתילים [עפ"ג (מרכז – לוד) 76025-01-19 נועם שובל ואח' נ' מדינת ישראל (15.7.2019), (להלן: עניין שובל); ת"פ (מרכז-לוד) 8843-02-15 מדינת ישראל נ' בז'רנו (6.4.2017)]. הטעם לכך הוא שאין להלום מצב בו משקל הסם ייגזר מעיתוי התפיסה ומעיתוי החלטת המשטרה לפעול נגד המגדל, ואין דומה עניינו של נאשם אשר החזיק שתיל אחד במשקל 1 ק"ג לעניינו של נאשם אשר החזיק 50 שתילים קטנים יותר באותו המשקל. הנה כי כן, במקרה שלפנינו שאלה זו נותרה פתוחה, והספק בדבר כמות השתילים פועל לזכות הנאשם.
14.מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם גידל את הסמים לשימושו העצמי ולא למטרות סחר,
כאשר הנאשם, הסובל מפוסט טראומה שלא הייתה מאובחנת בעת ביצוע העבירה, השתמש בסמים לצורך הפחתת התסמינים אשר נבעו מתסמונת זו, ולצורך התמודדות עם המצוקה הנפשית בה היה נתון. לא נטען שלמעשיו של הנאשם קדמו תכנית או ארגון מיוחדים, לא במובן של מציאת המקום לגידול הסמים, לא במובן של יצירת התשתיות המתאימות ולא באופן בו הגיעו השתילים לידיו.
נוכח כל האמור אני קובע שמידת הפגיעה בערך המוגן הינה פגיעה נמוכה.
הענישה הנוהגת
15.רמת הענישה הנוהגת בעבירה של גידול סם מסוכן נגזרת, ככלל, מנסיבות הנוגעות לכמות השתילים ומשקלם, מטרת הגידול, אופן הגידול ומידת ההשקעה בתשתיות הגידול, וכן ממקום הגידול ("מעבדה", אדנית בבית, או גידול לא מבוקר בשדה פתוח). מהאמור עולה שבמקרים של גידול קנאביס באופן מתוכנן "בתנאי מעבדה", שמשקלם הכולל אינו גבוה יחסית, ייקבע מתחם עונשי הנע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר [ראו עניין שובל לעיל], כפי עתירת המאשימה, ובמקרים חמורים יותר, אף מתחם גבוה ממנו [עפ"ג 5297-09-17 (מרכז-לוד) לוי נ' מדינת ישראל (23.1.2018)]. מנגד, כאשר מדובר בגידול סמים באופן לא מתוחכם, ובמקרים בהם לא ידוע מספר השתילים, כדוגמת המקרה שלפנינו, יכול וייקבע מתחם עונשי נמוך בהרבה, שתחתיתו בעבודות שירות.
16.בפסק הדין בעניין שובל ציין בית המשפט המחוזי כי הוא ער לקיומם של פסקי דין וגזרי דין בהם גם במקרים בהם גודלו הסמים ב"מעבדות", נגזרו על נאשמים עונשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. לצד זאת צוין כי "ענישה מקלה זו אינה בגדר הכלל, אלא אושרה במקרים של 'שיקום יוצא דופן' או 'דרמטי'... משיקולים של אחידות הענישה... או גובשה הסכמה על רקע מצב רפואי או משפחתי מורכב" (פסק הדין בעניין שובל, פסקה 28, והפסיקה המוזכרת שם).
מגדלי סמים נוספים עליהם נגזר עונש של מאסר בעבודות שירות, משתייכים לקבוצת הנאשמים שגידלו את הסם עקב מחלה קשה ממנה סבלו, כאשר הסם יועד לצריכתם העצמית באותם שלבים בהם לא היה בידם רישיון מאת המנהל, או שעה שהם חרגו ממנו [עפ"ג 48799-11-17 מדינת ישראל נ' ויצמן (3.6.2019) (לא פורסם)]. יחד עם זאת, לא בכל מקרה בו נאשם חרג מהקצאת הסם שאושרה לו, הסתיים עניינו בעונש שלא כלל רכיב של מאסר בפועל [ראו למשל רע"פ 7675/13 סעפין נ' מדינת ישראל (26.1.2014)].
17.יש לציין שהפסיקה שהוגשה מטעם המאשימה, שחלקה אוזכר לעיל, הינה פסיקה המתייחסת לנסיבות חמורות מנסיבותיו של הנאשם. מקרה הדומה לענייננו מבחינת כמות הסם, ניתן למצוא, למשל, בעפ"ג (מרכז-לוד) 34383-10-16 מדינת ישראל נ' קדר (12.2.2017), שהוגש אף הוא מטעם המאשימה, בו נדון ערעור המדינה על קולת עונשו של נאשם שהורשע, על יסוד הודאתו, בגידול סם מסוכן מסוג קנאביס, החזקת כלים המשמשים להכנת סם והחזקת סם מסוכן מסוג קנאביס שלא לצריכה עצמית. הנאשם גידל במעבדה, אותה צייד בציוד רב, מעל 25 ק"ג קנאביס. בבית משפט השלום נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 10-26 חודשי מאסר, ועל הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטל עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם והעמידו על 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
ואולם, נסיבות גידול הסמים בענייננו שונות, כך גם נסיבותיו האישיות של הנאשם.
18.עוד יש לציין שהפסיקה שהוגשה מטעם ההגנה נוגעת למקרים פרטניים או למקרים שאינם תואמים את נסיבות ביצוע המעשים אותם ביצע הנאשם.
19.לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות הייחודיות הקשורות בביצוע העבירה במקרה שלפני, ובפרט לכמות הסם מצד אחד, ומהצד השני לעובדה שכמות השתילים אינה ידועה, כאשר הסם גודל שלא במעבדה וללא השקעה מיוחדת, על קרקע בבעלותו של הנאשם, כמו גם לנסיבות אשר הובילו את הנאשם לגדל את הסם, מצאתי לקבוע מתחם עונשי הולם הנע בין 9 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעובדות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר.
נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה
20.השאלה המרכזית בה יש להכריע היא האם יש מקום בנסיבות העניין לחרוג ממתחם העונש שנקבע לאור מצבו הבריאותי של הנאשם, אשר הובילו לשימוש בסם ומכאן גם לגידולו, כמו גם הליך השיקום שעבר ופוטנציאל השיקום שלו. לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, מצאתי שהגם שיש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם, הרי שעל החריגה להיות מדודה ביותר. הטעם המרכזי למסקנתי זו היא העובדה שממילא מצאתי להתחשב בנתונים אלו בקביעת מתחם העונש ההולם, ואין מקום להתחשב בהם פעם נוספת לצורך גזירת עונשו של הנאשם בגדרי המתחם.
21.הנאשם כבן 65, נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה, קיבל אחריות על מעשיו, הביע רגשי חרטה ובושה על מעשיו, ושירות המבחן התרשם שההליך המשפטי זר לו ומציב לו גבולות. כאמור לעיל, אובחן הנאשם, באיחור של עשרות שנים, כלוקה בפוסט טראומה שמקורה באירוע שעבר במלחמת יום הכיפורים. לאורך השנים, התמודד הנאשם עם ההשפעות של הפרעה זו, ובכללן היעדר יציבות רגשית ונפשית, קושי להירדם בלילה וזיכרונות חוזרים וחודרניים. בחודש דצמבר 2018, כחצי שנה לאחר שנתפס מגדל סמים, פנה למרפאה לבריאות הנפש בבקשה לטיפול רפואי כתחליף לשימוש בסמים, אז אובחן, כאמור, כסובל מפוסט טראומה, כאשר מאז ועד היום הוא נוטל טיפול תרופתי ומגיע למעקב לפי הצורך. החל מחודש אוגוסט 2017 ועד לחודש יולי 2018 השתתף הנאשם מיוזמתו בטיפול במרכז "התחלה חדשה", טיפול אותו נאלץ להפסיק בשל מצבו הכלכלי.
לנאשם נקודות זכות בהן יש להתחשב, ובראשם שירתו הצבאי, במהלכו כאמור נפצע. הנאשם היה חלק מיחידת ההצלה של צה"ל ואף נשלח לרואנדה בשליחות המדינה. נוסף על כך, היה חבר וועד במושב בו גר, במשך כ-5 שנים, בהתנדבות.
22.בשים לב למכלול הנסיבות, אלו לקולא ולו לחומרא, מצאתי שאין בהמלצת שירות המבחן כדי לתת מענה הולם למכלול השיקולים הצריכים לעניין, בהיותה ממוקדת בשיקומו של הנאשם בלבד. בעניין זה מקבל אני את עמדת המאשימה לפיה הטלת עונש קל מדי על הנאשם, שאינו כולל רכיב של עבודות שירות לתקופה משמעותית, עלול לפגוע פגיעה קשה ביתר שיקולי הענישה, ובראשם הרתעת מגדלים פוטנציאליים מביצוע עבירות דומות בעתיד. לצד זאת, נוכח שיקומו של הנאשם ופוטנציאל השיקום, מצאתי לחרוג במעט מהמתחם העונשי אותו קבעתי.
אשר לענישה כלכלית, בשים לב למכלול נסיבות החזקת הסם, כמו גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם, מצאתי להסתפק בקנס מדוד, ולצד זאת לחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בסכום משמעותי יותר ("קנס על תנאי").
סוף דבר
23.נוכח כל האמור, בשים לב לנסיבות המיוחדות של הנאשם שבפני, ההליך השיקומי בו החל והפוטנציאל השיקומי, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א.מאסר למשך 7 חודשים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.
מאחר שחוות הדעת מטעם הממונה על עבודות השירות ניתנה לפני למעלה מ-6 חודשים, מתבקש הממונה להעביר המלצה חדשה לאישור בית המשפט, זאת לא יאוחר מיום 27.10.2019. לאחר קבלת המלצת הממונה תינתן החלטה משלימה בנוגע לאופן בו ירוצו עבודות השירות ומועד תחילת ריצוי העונש.
כבר עתה אבהיר לנאשם שככל שלא יבצע את עבודות השירות, או לא ישתף פעולה עם הממונה על עבודות השירות, יביא הדבר להפקעת עבודות השירות ולריצוי יתרת התקופה בדרך של מאסר בפועל.
ב.מאסר למשך 10 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו על עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.
ג.מאסר למשך חודש אחד, אותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר על עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.
ד.קנס כספי בסך 5,000 ₪, או חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 1.10.2019, והיתרה בכל אחד לכל חודש שלאחריו. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
ה.הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 15,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע בתוך תקופה של 3 שנים מהיום. ההתחייבות תיחתם עד ליום 1.10.2019. לא תיחתם ההתחייבות, ייאסר הנאשם למשך 30 יום.
ו.צו מבחן למשך שנה. בשים לב להמלצת שירות המבחן, צו המבחן יישא אופי מעקבי.
24.מורה על השמדת הסמים. ניתן צו כללי ליתר המוצגים.
25.המזכירות תעביר העתק ההחלטה לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
הממונה על עבודות השירות יפעל כפי החלטתי בפיסקה 26 (א).
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.
5129371
54678313
ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ט, 26 ספטמבר 2019, בנוכחות הצדדים.
