מדר נ' אברהם

פסק דין

התביעה שבפני היא בעקבות תאונה מיום 12/10/06 בין רכב התובע, מר מדר אליהו, לבין רכב הנתבע, מר אלון אברהם.

הצדדים נחלקו באשר לאחריות לתאונה.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, ההגנה, בנספחיהם ובדיון בבית המשפט:

אח התובע, מר מדר מאיר, רכש רכב פרטי לפני כ-5 שנים לערך.

כעבור שנתיים מיום רכישת הרכב, מכר את רכבו לאחיו התובע ולא ביצע העברת בעלות, כך שהבעלות נותרה על שם אחיו של התובע, זאת למרות שבפועל הרכב בבעלותו של התובע.

לטענת התובע, רכבו ניזוק מתאונה ביום 12/10/06, כאשר לנתבע לא היה בזמן התאונה ביטוח מקיף ו/או צד ג'. הנתבע הכחיש בשלב בראשון את אחריותו לתאונה וסרב יחד עם זאת למסור את פרטי הרכב, פרטי חברת הביטוח ופרטיו האישיים. חרף זאת, רשם התובע את מספר הרכב והודיע לסוכן הביטוח על קרות התאונה. לטענת הנתבע, הוא עשה ביטוח צד ג' ב"ביטוח ישיר" אך זו דחתה את טענת הנתבע לכך, בכתב ההגנה להודעת צד ג' ששלח הנתבע ל"ביטוח ישיר".

לטענת המבטחת, רק ביום 15/11/06 , החליט הנתבע למסור הודעה על קרות התאונה האמורה וטען בפני המבטחת כי הייתה זו אשתו, הגב' יונה אברהם אשר נהגה ברכב הפוגע בזמן התאונה וכי התאונה נגרמה באחריותה.

המבטחת, אשר ככל הנראה חשדה בסמיכות הזמנים שבין מועד עשיית הביטוח ע"י הנתבע לבין מועד התאונה ובשל העובדה כי ההודעה על התאונה ניתנה באיחור, דחתה בסופו של יום את דרישת התובע. משדחתה המבטחת את התשלום שנדרש ממנה על ידי הנתבע, התכחש הנתבע לאחריותו לתאונה.

הנתבעים מצידם ביקשו לדחות את התביעה נגדם כל אחד מטעמיו הוא, המבטחת בגלל העדר ביטוח וגב' אברהם בשל העובדה כי היא לא נהגה ברכב, ושניהם בשל שהתובע אינו בעל הרכב הניזוק אלא אחיו, שרישיון הרכב רשום על שמו.

ב"כ של התובע הגיש כתב תביעה מתוקן, כאשר התיקון כלל את העובדה כי הפעם התובע הינו מר מאיר מדר, "אחיו של התובע"- כרשום ברישיון הרכב וללא שהמבטחת נכללת בין הנתבעים.

הנתבעים ביקשו לשלוח הודעת צד ג' נגד המבטחת, אשר הגישה כתב הגנה להודעה כאמור.

ביום 12/10/06 נהג התובע ברכבו, רכב המבוטח בביטוח צד ג' ברחוב שבטי ישראל בראש העין.

המדובר ברחוב דו-סטרי צר יחסית אשר לכל כיוון נסיעה, נתיב אחד.

כאשר נסע התובע באותו רחוב, הגיח לפתע הנתבע מחניית ביתו בנסיעה מהירה לאחור ופגע ברכב התובע בצידו השמאלי קדמי.

מהירות נסיעתו של הנתבע לא השאירה בידי התובע את האפשרות למניעת התאונה.

כפי שכבר הוזכר, הנתבע סירב לתת לתובע את פרטיו, והויכוח בין השניים נסב בעיקר על הצעות פסולות שהציע הנתבע לתובע, שעיקרן חלוקת אחריות.

בהזדמנות אחרת, הקרובה למועד בו כבר הציג הנתבע פוליסת ביטוח, הגיע הנתבע אל התובע וייעץ לתובע לשלם 3,000 ₪ מכיסו הפרטי (לאחר שהמבטחת תפצה אותו) והנתבע מצידו ייקח על עצמו את האחריות לקרות התאונה, ויודיע למבטחת כי זו אכן אשמתו לקרות התאונה.

לאור סירוב התובע להצעת הנתבע, טען בפניו הנתבע:"או שאתה נותן לי 3,000 ₪ או שאני מבטל את הביטוח."

מספר ימים לאחר התאונה, הגיע הנתבע אל משרדו של סוכן הביטוח של התובע והודה באחריותו לתאונה ואף מסר את פרטיו, תוך כדי שהוא מציין כי יום התאונה הינו 16/10/06 וכי מי שנהג ברכב בזמן התאונה הייתה אשתו, הגב' יונה אברהם.