מוניות אושר ע.מ בע"מ נ' לוי

פסק דין

רקע

התובעת הינה חברה שעיסוקה מסחר במוניות, בזכויות ציבוריות ובהפעלת מוניות.

בין מנהל התובעת לבין הנתבע, התקיימו יחסי ידידות והתובעת אף רכשה במועד קודם למועדים הרלוונטיים לתביעה זו, רכב מאת הנתבע.

במהלך סוף שנת 2007 – תחילת שנת 2008, נתקיים מו"מ בין הצדדים לרכישת מונית ע"י הנתבע מהתובעת.

הצדדים ניסחו מסמך הסכמות (נספח א' לכתב התביעה). לטענת הנתבע המסמך מהווה חוזה מחייב ביניהם והתנאים האמורים בו הם תנאי העסקה, ואילו לטענת התובעת מהווה הצעה אשר לא נשתכללה לידי הסכמה.

מכאן ואילך חלוקים הצדדים בנוגע להשתלשלות העניינים –

הנתבע גורס, כי מסמך ההסכמות אשר היווה חוזה בין הצדדים, מולא על כל תנאיו וכי לתובעת לא יכולה להיות כל דרישה כלפיו.

התובעת גורסת, כי בהמשך הגיעו הצדדים לידי הסכמות שונות, אשר לא מולאו על ידי הנתבע, ומכאן קמה תביעתה.

טענות התביעה

התובעת טוענת, כי בין מנהלה – מר יצחק אוחיון (להלן: "אוחיון") לבין הנתבע, שררו יחסי חברות משך תקופה ארוכה, ואוחיון רחש לנתבע אמון רב (ראו סעיף 6 לתצהיר אוחיון).

לטענת התובעת, לקראת סוף שנת 2007, הגיע הנתבע למשרדי התובעת וביקש לברר את התנאים לרכישת מונית חדשה (להלן: "המונית החדשה"), מתוך כוונה למכור לתובעת מונית ישנה (להלן: "המונית הישנה") שברשותו.

התובעת טוענת כי הביעה הסכמה עקרונית לעסקה, ומסרה לנתבע הצעה חתומה על ידה (מצורפת כנספח א' לתצהיר אוחיון).

עיקרי ההצעה היו –

הנתבע ישלם 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

הנתבע ישלם 100,000 ₪ בשלושה תשלומים שווים ורצופים, כנגד הקמת הלוואה תמורתה תשועבד המונית החדשה.

הנתבע ישלם "דמי הקמה" להלוואה בסך 1,460 ₪.

הנתבע ישלם את מחיר המונית החדשה כנגד חשבונית מס כדין.

התובעת תשלם לתובע, כנגד חשבונית מס כדין, את עלות המונית שתרכוש ממנו.

(ראו סעיפים 7-8 לתצהיר אוחיון).