מועדון המעבדה נ' הראל ואח'

החלטה

בבקשה המונחת בפני עותרת המבקשת לצו מניעה זמני, לאסור על המשיבים לפתוח "ליין מסיבות" ו/או לא לקיים מסיבות ו/או לא לפרסם או לערוך יחסי ציבור למסיבות מסוג זה וזאת עד תום תקופת החוזה שבין הצדדים, עד יום 1/9/12.

העובדות בקצרה;

המבקשת מנוהלת על ידי מר רונן אורכמן, המנהל מועדון לילה, אשר מידי יום שישי, בכל שבוע, מקיים "ליין גייז" במועדון. המבקשת התקשרה, באמצעות מנהלה עם המשיבים, בהסכם מיום 1.9.10 ואשר אמור להסתיים ב- 1.9.12.

מדובר בהסכם תמציתי ביותר המורכב ממספר סעיפים וקובע כדלקמן:

"א. וצד א' מעוניין בשירותם של אסי נחום וגיא הראל בעבודת יחץ לימי שישי בליין הגייז במועדון המעבדה.

ב. צד ב' מסכימים לתנאי ההסכם.

ג. צד ב' מתחייבים לצד א' לא לפתוח ליין מתחרה במועדון המעבדה.

ד. צד א' מתחייב לא להכניס יחצנים נוספים לליין.

ה. משך החוזה למשך שנתיים מיום חתימת החוזה.

ו. צד א' ישלם 1,500 ₪ לגיא הראל ואסי נחום. "

על פי הנטען בבקשה, פתחו המשיבים ליין דומה תחת השם המסחרי "מועדון המונרו", אשר מפרסמים אותו דרך דף הפייסבוק של המשיבים והלכה למעשה מקיימים עיסוק מתחרה ובכך פוגעים, בניגוד להתחייבות, בעסקה של המבקשת.

המשיבים מכחישים את המיוחס להם וטוענים, כי לא פתחו כל ליין מתחרה, מועדון המונרו אינו בבעלותם אלא בבעלות מר מעטי עידן ובסך הכל הם פרסמו וביצעו יחסי ציבור לליין המתחרה , דבר שאינו אסור על פי הוראות ההסכם בין הצדדים.

זאת ועוד, טוענים המשיבים, כי המבקשת, באמצעות מר קובי אסרף, ביקשו להעביר את הליין מימי שישי לימי חמישי במועדון המעבדה ומשאלה סירבו, הודיע להם אותו אדם, כי עבודתם הסתיימה מתאריך 15.6.12.

הכרעה;

עקרונות הדיון בבקשה למתן צו מניעה הם;

1. ההלכה הפסוקה קובעת, כי "לצורך מתן סעד זמני נשקלים שני עניינים: האחד – סיכויי התביעה העיקרית, או למצער, אם עומדת שאלה רצינית לדיון או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה; השני – מאזן הנוחיות בין הצדדים". רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' עמר, פ"ד נו (1), עמ' 529.

2. קיומה של זכות לכאורה ומאזן הנוחיות נשקלים יחדיו.

3. ככל שסיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו הראשית גבוהים, כך יקל עמו בדרישת מאזן הנוחות וככל שסיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו הראשית קלושים, כך יכבידו עמו בדרישת מאזן הנוחיות. ראו לעניין זה רע"א 2826/06 שלמה אליהו נ' ישעיהו לנדאו (ניתן ביום 6.6.06).

4. עוד קובעת הפסיקה, כי בבוא בית המשפט להכריע אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני אם לאו – עליו לשקול שיקולים שביושר ובצדק.