מועצה אזורית עמק חפר נ' בלה ואח'

הכרעת דין

בכתב האישום המתוקן שהוגש נגד הנאשמים בתיק עמק 40599/06 בית משפט השלום נתניה נטען כי הנאשמים הינם בעלי עסק ומנהלי עסק מסוג מפעל ליצור רהיטים, הפועל תחת השם "נגריית אורי בלה בע"מ" הממוקם בגוש 8308 חלקה 32 משק 137 במושב בית יצחק – שער חפר (להלן: "העסק") בשטח שיפוטה של המועצה האזורית עמק חפר, עסק הפועל בשטח של כ- 1,000 מ"ר, מעסיק כ – 45 עובדים ושהינו עסק הטעון רישוי. הוסיפה וטענה המאשימה כי במסגרת ת.פ. 2954/02 בימ"ש שלום נתניה הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות על חוק רישוי עסקים בגין ניהול העסק ללא רישיון עסק ובגזר הדין שניתן בתיק זה הוצא צו סגירה לעסק שביצועו נדחה למשך 18 חודשים ונכנס לתוקף ביום 25.8.04 (להלן "הצו") . מאז מתן גזר הדין ועד ליום הגשת כתב האישום הנוכחי, כך טענה המאשימה, נמצאים הנאשמים מפרים את הצו וממשיכים בהפעלה וניהול העסק ו/או אחראים לניהולו , ללא רשיון עסק כדין.

בנסיבות אלה יחסה המאשימה לנאשמים עבירה שעניינה עיסוק וניהול עסק טעון רישוי ללא רישיון עסק הנדרש עפ"י חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 (להלן:"החוק") לפי סעיפים 4,14,15 לחוק, וכן עפ"י פריטים 10.16ב' ו- 10.16 ד' לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה – 1995. כמו כן מיוחסת לנאשמים עבירה שעניינה הפרה של צו שיפוטי עפ"י סעיף 25 לחוק. בישיבת ההקראה שנערכה ביום 13.7.08 כפרו הנאשמים בעובדות המפורטות בכתב האישום.ב"כ הנאשמים ציין שלנאשמים אף טענות להגנה מן הצדק וזוטי דברים כטענות חלופית.מטעם המאשימה העידו ארנון לוסקי – אשר שימש בתקופה הרלבנטית לאמור בכתב האישום כמפקח ביחידה מטעם רישוי עסקים ואשר שימש במועד מתן עדותו בבית המשפט כמנהל המחלקה לרישוי עסקים. כמו כן העיד מטעם התביעה העד עוזי דנין – מפקח במועצה האזורית עמק חפר (להלן :"המפקח"). עד התביעה המפקח ארנון לוסקי בעדותו בבית המשפט ציין הדברים הבאים :"ביום 7.8.06 ביקרתי בנגריה של אורי בלה יחד עם המפקח השני עוזי דנין. בזמנו הייתי מפקח ביחידה מטעם רישוי עסקים. היום אני מנהל המחלקה. הנגריה בבית יצחק גוש 8308 חלקה 32 המשק של כרמלי אבישי שהוא בעל אותה נחלה. במקום היתה נגריה פעילה. אנחנו נכנסנו לתוך הנגריה והיו שם עשרות פועלים בזמן שביקרנו. נכנסנו גם למזכירה, למשרד שלהם, דיברתי עם מזכירה בשם ניצה, אורי בלה לא היה במקום. השארנו לה מכתב שהוא צריך להגיע אלינו למשרד על מנת לתת את הגרסה שלו, מסירת גרסה, היא קיבלה את המכתב וחתמה עליו. המכתב מוגש ומסומן ת/1". המפקח לוסקי ציין כי במועד ביקורו האמור צילם תמונות שמעידות על הפעילות שנעשתה במקום – מוצג ת/2 , כמו כן ציין כי ערך דו"ח ביקור במקום – מוצג ת/3.המפקח ציין כי בעקבות ביקורו ביום 7.8.06 הגיע נאשם 1 למשרדי המועצה ומסר את הודעתו – מוצג ת/4.לשאלה "איך הגעת לעסק לייצור רהיטים הפועל תחת השם נגרית אורי בלה בע"מ וכיצד הגעת לפרטים האלה לגבי העסק נשוא כתב האישום"השיב "במועצה האזורית היה קיים תיק רישוי עסקים שהמנהלת הקודמת ברישוי עסקים היתה עליזה שני והתיק הזה היה קיים שם והשם של נגרית אורי בלה בע"מ וגם השם של בעל הנחלה שבמושב בית יצחק ששם מתנהל העסק נשוא הדיון הופיעו ברישומים של תיק רישוי עסקים ובעל הנחלה היה כרמלי אבישי. אני גם הייתי פיזית במקום נשוא כתב האישום במסגרת ביקורי במקום כפי שהעדתי אז גם המזכירה אמרה שהנגריה שייכת לאורי בלה והוא הבעלים שלה. בנוסף לכך מגיש את דוח רשם החברות בענין זה מוגש ומסומן ת/5. אין לעסק נשוא כתב האישום רשיון עסק ולא הוצג כזה וגם לא הוגשה בקשה לקבלת רשיון לעסק כפי שציינתי לא הוגשה בקשה שכזו לקבלת רשיון עסק ולא הוצגה בפני ואורי בלה גם הודה בפני שאין רשיון עסק לעסק נשוא כתב האישום"

בחקירתו הנגדית לשאלה אישר העד כי אין לו אסמכה לגבות עדות. לשאלה "אז למה חקרת תחת אזהרה את אורי בלה"השיב "אנחנו לפני שנתיים כשעו"ד ווגסטף החלה לייצג את המאשימה והתחילה להיות איתנו בקשר ככל שנוגע לענינים המשפטיים, המשרד שלה והיא סיפקו לנו גם טפסים שבהם ניתן למלא דוחות מפקח וגם טפסים שניתן למלא גביית עדות וכיוצ' וגם טופס של מכתבי התראה וכיוצ' טפסים שדרושים לעבודה שוטפת. אלו היו בידינו ואני השתמשתי בהם. קיבלתי את הטפסים האלה ולגבי טופס של חקירה תחת אזהרה מאחר וזה היה הטופס שסופק לענין זה וגם על ת/4 לדוגמא יש למטה בהדפסה שהטופס הזה נערך ע"י התובעת עו"ד ווגסטף".העד ציין כי הוא בעל אסמכא של תברואן מוסמך.לשאלה "אתה בדקת וראית את תיק רישוי עסקים של הנאשמים שנמצא במחלקת הרישוי ובזמנו עליזה שני היתה זו שטיפלה בתיק הזה".השיב "בשנתיים האחרונות לא הסתכלתי אבל מלפני שעשיתי את השימוע כלומר לפני שגביתי את הודעתו של נאשם 1 אז עיינתי בתיק רישוי עסקים של הנאשמים שנמצא במחלקת רישוי עסקים של הנאשמים שנמצא במחלקת הרישוי ושבזמנו עליזה שני היא שטיפלה בתיק".לשאלה " אני אומר לך שבתוך תיק רישוי עסקים שנמצא במחלקת רישוי עסקים בזמנו אצל עליזה שני היתה בקשה של אורי בלה לקבלת רשיון לעסק נגרית אורי בלה בע"מ והבקשה לא טופלה"השיב "לא ראיתי דבר כזה. למיטב זכרוני גם אורי בלה עצמו ציין בהודעתו שנגבתה שאין לו רשיון לעסק והוא לא הגיש בקשה לקבלת השירות הזה". לשאלה " אורי בלה בהודעה ת/4 שגבית אמר לך לשאלה 4 כשהוא נשאל על ידך האם הוגשה בקשה לקבלת רשיון עסק והוא השיב עדיין לא בטיפול הועדה המקומית". השיב "יש חוק רישוי עסקים ויש חוק תכנון ובניה. אורי בלה הגיש בקשה עפ"י עניות דעתי בועדה המקומית על מנת לקבל היתרי בניה ואני לא יודע את זה ולא בדקתי את זה אבל בקשה לקבלת רשיון עסק הוא לא הגיש והוא אומר את זה במפורש בהודעה שמסר". לשאלה "נכון שטענת בחקירה בשאלה 14 שהעסק מתנהל ללא או בסטיה מהיתר"השיב "מה שכתוב זו היתה השאלה"לשאלה "על איזה היתר דיברת"השיב "אני מדבר על רישוי עסקים. מבחינתי סטיה מהיתר זה שהוא עובד ללא רשיון עסק. הוא לא הציג לא רשיון עסק זמני ולא רשיון עסק ולא היה לו רשיון עסק ולו זמני וזו מבחינתי שעובד ללא היתר כלומר ללא רשיון עסק. ללא רשיון עסק זה ללא היתר מבחינתי". עד התביעה ארנון לוסקי אישר כי הוא משמש ביום מתן עדותו כמנהל מחלקת רישוי עסקים.לשאלה "נכון שאתה לא מטפל בבקשה לרשיון עסק עד שאגף ההנדסה נותן לך את ההסכמה לכך שתטפלו בהוצאת רשיון עסק"השיב "אנחנו כן מטפלים בבקשות לרשיון עסק. יש לעשות הפרדה בין חוק רישוי עסקים לבין חוק תכנון ובניה. כל בקשה שמגיעה אלי לקבלת רשיון עסק גם היום וגם אם אני יודע בוודאות שהמבנה ללא היתר, אני מסביר לבן אדם שהוא בצרה אבל את הבקשה אני מקבל ואז אני מעביר אותה לועדה המקומית כמו שאני מעביר ליתר הגורמים שצריך להעביר להם לצורך טיפול בבקשה לרשיון עסק וזו הוראה של ראש אגף רישוי עסקים במשרד הפנים". לשאלה "כאשר ועדה מקומית מסרבת לתת את האישור שלה, אתם יכולים לתת רשיון עסק"השיב "לא"לשאלה "בדו"ח שכתבת כתוב שהנגריה פועלת משנת 1994"השיב "נאשם 1 הוא זה שמסר לי את הפרט הזה וכנראה שגם המזכירה נתנה לי את הפרט הזה וגם אני אומר לך שזה מתאים למה שאמר הנאשם 1 בהודעתו כשהוא אמר שביום שהוא מסר את ההודעה שעסקו פועל כ-12 שנה ולכן זה עולה בקנה אחד. אני עצמי לא בדקתי במועצה כמה שנים בדיוק העסק של הנאשם פועל במקום נשוא הדיון". בהסכמת הצדדים הוגש אישור המועצה משנת 1995 בדבר תשלום ארנונה למועצה – מוצג נ/1. לשאלה "מפנה אותך לעמ' 4 לת/4 ותקריא מה כתוב"השיב "כתוב מה שאמר הנאשם "מאז המשפט בשנת 2003 פעלתי לרישוי העסק ע"י יעקוב סער שהוא מנטור שהוכשר ע"י המועצה וע"י מט"י חדרה, כמו כן שילמתי למט"י חדרה על מנת שיטפלו ברשיון העסק, כמו כן אני פועל לעבור לאיזור התעשיה עמק חפר". לשאלה "לא בדקת עם יעקב סער אם אכן יש תיק אצלו לרישוי עסק ?"השיב "אני שוב אומר שיעקב סער מטפל בתכנון ובניה ולא מטפל ברשיונות עסק".

עד התביעה, עוזי דנין, מפקח במועצה המקומית עמק חפר, ציין כי ביקר בנגריה נשוא כתב האישום מספר רב של פעמים במהלך 10 השנים האחרונות, בדו"ח מיום 23.2.06 – מוצג ת/6 רשם "ללא שינוי מדו"ח קודם" ולדבריו הכוונה לנגרייה פעילה מאוד , עובדים שעבדו בנגריה בעבודות נגרות. בנוסף, בביקורו במקום צילם תמונות – מוצג ת/7.לדבריו נאשם 2 אמר לו כי אין רשיון לעסק נשוא כתב האישום.בחקירתו הנגדית אישר הפקח דנין כי לפחות פעם אחת ביקר במקום עם הפקח לוסקי ואישר כי מי ששימשה בזמנו מנהלת במחלקת רישוי עסקים שלחה אותו ואת הפקח לוסקי לבקר במקום נשוא כתב האישום. לשאלה "אתה יודע שאורי בלה ונגריית אורי בלה בע"מ נמצאים במקום נשוא כתב האישום משנת 94".השיב "אני יודע שמיום שהתחלתי לעבוד מהחודשים הראשונים נגרית אורי בלה ואורי בלה היו במקום נשוא כתב האישום ואני התחלתי לעבוד בשנת 96 למיטב זכרוני".

נאשם 1 בעדותו בבית המשפט ציין כי עסקו נמצא במקום נשוא כתב האישום משנת 1994 ולדבריו "בשנת 1993 ביררתי אם אפשר לעבוד ובמועצה אמרו לי שכן. אז איצקוביץ היה ראש המועצה אמרו לי אתה יכול לעבוד תשלם ארנונה והכל בסדר" – הוגש מוצג נ/2 . עוד ציין הנאשם כי במועצה נאמר לו שעפ"י תכנית המתאר המקומית – מוצג נ/3 – נמסר לו כי השימושים האפשריים במקום הם לאחסנה ולמלאכה.לדבריו, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה של ניהול עסק ללא רשיון עסק פנה למועצה וקיבל הנחיות להגשת בקשה לרשיון עסק – מוצג נ/4 והחל בטיפול בעניין, בין היתר, לדבריו, פנה לאדריכל סער יעקב. כמו כן פנה לקבלת אישורים, כפי שנמסר לו במועצה, וקיבל אישור משרותי הכבאות – מוצג נ/5.לשאלה "אתה משנת 2003 או 2002 מבקר אצל גב' שני במועצה ומה קרה מאז, למה אין רשיון עסק וגם יש הרשעה שלך משנת 2004, למה נתקע כל העסק"השיב "הייתי הולך לשם ושואל מה קורה, שילמתי כספים לאדריכלים ולמתי ושום דבר לא זז".לשאלה "אומרים שיש לך נגריה שם, מה יש לך במקום?"השיב "בעיקר היה אחסנה ודברים שאנחנו גומרים במקום, היה לנו שמה מסור והיינו חותכים עצים במקום ואת ההתקנה של הדברים המוזמנים היינו מותקנים בבית הלקוח".לשאלה "איזה מחסן היה לך שם, מחסן למה?"השיב "חומר עץ".לשאלה "לאחר הרשעה האם המשיכה להיות נגריה במקום?"השיב "לא. יותר אחסנה אולם עדיין כמו שהיה קודם כי תמיד היה שם היה שם מסור וחתכו שם עצים ומכינים דברים ומשם לוקחים להתקנה בבית הלקוח". הנאשם ציין כי הוא מעסיק בעסק כ- 30 עובדים וכי הוא מעסיק גם עובדים נכים ומוגבלים והציג אישורים על כך – מוצגים נ/6, נ/7, נ/8. הנאשם ציין כי משנת 2006 חיפש מקום כדי להעביר אליו את עסקו וכי בקיץ 2009 סגר את העסק במקום נשוא כתב האישום. הנאשם ציין כי השקיע סך של כ- 200,000 ₪ בהוצאת רשיון עסק למקום נשוא הדיון . כמו כן הגיש אישורים על תשלום ארנונה – מוצג נ/9. בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי משנת 1994 ועד שנת 2009 לא החזיק ברשיון עסק וציין "יש לזה סיבות".הנאשם אישר כי הוגש נגדו כתב אישום ת.פ. 2954/02 בעבירות לפי חוק רישוי עסקים, כי הגיע לעסקת טעון עם המאשימה וכי במסגרת גזר הדין מיום 25.2.03 הוטל עליו קנס וצו סגירה לעסק דחוי ל- 18 חודשים.לשאלה "על פי כתב האישום בת.פ. 2954/02 מדובר היה בנגריה בשטח של כ- 980 מ"ר"השיב "נכון"לשאלה "הנגריה עד שפינית אותה בשנת 2009 לא שינית את המבנה?"השיב "זה לא היה נגריה זה היה אחסנה וזה נכון שלא שיניתי את המבנה כי אסור היה לי לשנות והמבנה לא היה שלי"לשאלה "מציגה לך ת/3 דוח המפקח שהיה אצלך בעסק ב- 7.8.06 בדוח הזה כותב המפקח שהוא שוחח עם מזכירה בשם ניצה, היתה לך מזכירה ניצה"השיב "כן"לשאלה "בדוח הזה הוא מתאר שיש 45 עובדים ולא 30 כמו שאמרת קודם?"השיב "יש לפעמים 20 עובדים ויש לפעמים 40 עובדים זה לא קבוע"לשאלה "מציגה לך תמונות שסומנו ת/2 מאותו מועד ביקור בנגריה, האם אתה מזהה את הנגריה בתמונות"השיב "כן. התמונות משקפות את המקום נשוא הדיון. אנשים שרואים בתמונות שהוצגו על ידי התביעה הם עובדים שלי או לפחות חלק מהם"לשאלה "בעקבות הביקור הזה הוזמנת לשיחה עם מנהל מח' רישוי עסקים ששמו ארנון לוסקי"השיב "כן"לשאלה "הוא מילא איתך טופס ושאל אותך שאלות וענית ביום 9.8.06?"השיב "כן"לשאלה "הוא שאל אותך באותו מועד אם הוגשה בקשה לרישיון עסק ואתה אמרת עדיין לא זה בטיפול הועדה המקומית".השיב "בקשה הוגשה אבל זה היה בטיפול הועדה המקומית או המועצה המקומית בעמק חפר"לשאלה "הוא שאל אותך איזה שירותים אתם מספקים בעסק ואתה ענית שירותי נגרות"השיב "נכון"לשאלה "מדוע למרות שסיפרת את כל מה שכתוב בדף האחרון בת/4 לא הזכרת ולו באמירה שמי שאמר לך שמותר לך לעבוד במקום זה מי שציינת היום בבית המשפט זה נחום איצקוביץ".השיב "הגזבר היה שם נכה אני לא יודע איך קוראים לו אבל עם איצקוביץ לא ישבתי והוא לא היה שם. פעם איצקוביץ אני יודע בא עם 4-5 מכוניות של עוד אנשים ועשו סיבוב שם אולי עם המינהל אני לא יודע בדיוק אני חושב שהוא ראה את זה"לשאלה "שמעתי ממך הבוקר שאתה השקעת בערך 200,000 ₪ לצורך רישוי של העסק במקום שאנו מדברים"השיב "כן. אפילו יותר"לשאלה "טרחת להמציא אישורים על תשלום ארנונה אפילו לא הצגת קבלה אחת שמדברת על הוצאות נוספות בניסיון לקבל רישיון לעסק מדוע?"

השיב "אני מחזיק ניירות 7 שנים אחורה ולא יכול להחזיק 30 שנה ניירות. אם מכבי אש נותן לי אישור לרישיון עסק לאחסנה שיש שם עצים והכל סביר להניח שהוא לא יתן אישור על מה שהיה פעם לול והיום זה לא לול".

שמעתי עדויות עדי התביעה, עיינתי במוצגים ובסיכומי הצדדים.עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של עדי התביעה – אמנון לוסקי ועוזי דנין. עדותם היתה כנה, רצינית, אחראית ומדויקת. נחה דעתי כי זכורים היו להם כל פרטי התרחשות האירועים נשוא כתב האישום וכי ניתן לסמוך על גרסתם, אשר לא נסתרה ע"י הנאשמים בראיות ממשיות כלשהן.

לא כך באשר לעדות נאשם 1.

עדות נאשם 1 היתה בלתי כנה, ואין אני נותנת בה אמון. אין בעדותו יותר מאשר ניסיון להרחיק עצמו ואת הנאשמת 2 מאחריות לניהול העסק נשוא כתב האישום ללא רישיון עסק כדין במקום נשוא כתב האישום ומהעבירה שעניינה הפרת צו שיפוטי עפ"י סעיף 25 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968.מעדויות עדי התביעה הפקחים ארנון לוסקי ועוזי דנין שלוו בדוחות פיקוח וצילומים מהמוצגים שהוגשו וכך גם מעדות נאשם 1 עצמו עולה ברורות כי נאשם 1 הוא הבעלים ומנהל של נאשמת 2, נאשם 1 אישר בחקירתו הנגדית את העובדות המצוינות בכתב האישום בדבר שטחו של העסק ומספר העובדים המועסקים בו, ואף אישר כי אין בידי הנאשמים רשיון עסק לעסק נשוא כתב האישום למועד הרלוונטי לכתב האישום וכך גם אישר כי פעל להוצאת רשיון לעסק אלא שהליך זה לא צלח בידיו ולדבריו "שום דבר לא זז". נאשם 1 הודה, למעשה, כי משנת 1994 ועד שנת 2009 פעל העסק נשוא כתב האישום ללא רשיון עסק כדין. כך גם אין מחלוקת בין הצדדים באשר לגזה"ד שניתן בת.פ. 2954/02 בימ"ש השלום בנתניה במסגרתו הורשעו הנאשמים בגין ניהול עסקם ללא רשיון עסק כדין, דינם נגזר ובמסגרתו הוצא צו סגירה לעסק שביצועו נדחה ל – 18 חודשים כך שצו זה נכנס לתוקפו ביום 25.8.04.

בא כוח הנאשמים העלה בסיכומיו טענה שעניינה הגנה מן הצדק בציינו שיש לזכות הנאשמים שכן המאשימה נקטה כלפיהם בבירוקרטיה קשה שעה שהגישו בקשה לקבלת רשיון לעסק נשוא כתב האישום, לא ניתן רשיון עסק לנאשמים עד אשר הותשו ונטשו את האתר והם העבירו עסקם למקום אחר.

לאחר ששקלתי בזהירות יתרה טענתם זו של הנאשמים מסקנתי היא כי יש לדחות טענתם להגנה מן הצדק.

בית המשפט יעשה שימוש בדוקטרינת ההגנה מן הצדק, אך ורק כאשר פעולות הרשות חורגות מהנורמה המקובלת, ממידת הסבירות, ההגינות, תום הלב והשוויוניות, במידה שכל בר דעת היה זועק כנגד פעולתה ובלבד שישום הדוקטרינה לא יהווה כלי להכשרת פעולות בלתי חוקיות של הפרט.

התכלית של הפעלת דוקטרינה זו היא מתן ביטוי לסלידה מהתנהגות הרשות במטרה להאיר את עינה ולהעיר בפניה על הסכנות הכרוכות מהתנהגותה הבלתי נסבלת וכן מכל הנובע ממעשיה ומחדליה והשפעת כל אלה על זכויות היסוד של הפרט; הפעלת הדוקטרינה מיועדת למנוע יצירת נורמה התנהגותית פסולה ולא ראויה מטעם הרשות ואם התרחשה התנהגות כזו, לתקן את המעוות.

הפעלת הדוקטרינה נדרשת על מנת לחנך ולרסן את הרשות ולהדריכה במלאכת הפעלת סמכויותיה ואכיפת החוק באופן שוויוני, הוגן, ללא התעמרות ופגיעה בזכויות היסוד של הפרט להליך המשפטי.

יש בהפעלת הדוקטרינה מעין הרמת דגל אדום המשמיע באוזני הרשות ומעמיד אל מול עיניה התראה שאסור לה לחזור על התנהגות זו. אין הדבר כך בענייננו, ואינני מקבלת את טענות הנאשמים בדבר הגנה מן הצדק. הנאשמים הפעילו את העסק נשוא כתב האישום ללא רשיון עסק כדין והפרו את הצו השיפוטי אשר ניתן בגזר הדין בתיק פלילי 2954/02 בית משפט השלום בנתניה לפיו היה עליהם לסגור את העסק נשוא כתב האשום לכל המאוחר ביום 25.8.04 וזאת בהעדר רשיון עסק כדין לעסקם נשוא הדיון אותו המשיכו להפעיל במקום נשוא הדיון ללא רשיון עסק כדין.

כאמור, הנאשם הודה כי משנת 1994 הוא מנהל את העסק נשוא כתב האישום במקום נשוא כתב האישום ללא רשיון עסק כדין. כמו כן הודה כי במסגרת תיק פלילי 2954/02 בית משפט השלום נתניה הגיע להסדר טיעון עם ב"כ המאשימה, הסדר שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו הוטל על הנאשמים קנס והוצא צו סגירה שיפוטי לעסק נשוא הדיון שביצועו נדחה ל- 18 חודשים מיום 25.2.03. מעשיה ופעולותיה של המאשימה להביא לסגירת עסק הפועל ללא רשיון עסק כדין אינם יכולים להחשב כבלתי לגיטימיים כאשר בית המשפט עצמו הורה על סגירת העסק. מדובר באמצעים משפטיים העומדים לרשותה של המאשימה ונקיטת הליכים משפטיים על פי חוק ואלה אינם יכולים להתפרש כפי שמנסה ב"כ הנאשמים לטעון כהתעמרות בנאשמים.

ב"כ הנאשמים העלה טענה שעניינה שיהוי בציינו כי נאשם 1 פעל במקום נשוא הדיון משנת 1994 אולם רק בשנת 2002 נערך לראשונה ביקור מפקחים מטעם המאשימה בעסקו ונאמר לו כי עליו להוציא רשיון עסק.

כפי שנפסק לא אחת הרי שגם אם רשות השתהתה ולא הפעילה סמכויותיה במועד, מסיבות שונות, ואין הדבר כך בענייננו, אין בכך כדי להוות כנגדה השתק או מניעות ואין בכך כדי למנוע ממנה לאכוף את החוק על פי סמכותה על פי דין , אלא במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, שהרי אינטרס הציבור באכיפת החוק הוא המכריע. לעניין זה ראה רע"פ 1520/01 יעקב ורות שוויצר נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה, פ"ד נו(3) 595.

ועתה לטענת ב"כ הנאשמים כי ראיות התביעה הן למעשה "פירות העץ המורעל"-