מוקריה נ' עיריית עפולה ואח'

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעת נזקי גוף שאירעו לתובעת, לטענתה, עת מעדה בכביש שבתחום שיפוטה של הנתבעת, בדרכה חזרה מהעבודה.

הצדדים הסכימו ביניהם כי בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5%, בהתאם לקביעת ועדת העררים של המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל"). המחלוקת נותרה בשאלת החבות.

טענות התובעת

ביום 11/4/2002, עת חצתה כביש בגבעת המורה לכיוון תחנת אוטובוס בדרכה חזרה מהעבודה, נתקלה התובעת בבור, נפלה ועיקמה את רגלה (להלן: "התאונה").

לדברי התובעת, התאונה אירעה בשל כביש משובש ופגום.

התובעת תומכת טענתה זו בתמונה שצולמה במקום התאונה לאחר שתוקן הבור. תיקון המעיד, כך לשיטתה, על קיומו של מפגע בעבר בכביש.

לאחר שנפלה, סייעו לה שני בחורים אשר אינם מוכרים לה לקום, ולאחר מכן התקשרו לבני משפחתה ואלה הגיעו למקום והיא הועברה לטיפול רפואי.

לטענת התובעת, התאונה אירעה בשל רשלנותה של הנתבעת 1 (להלן: "העירייה"), בכך שלא דאגה להסיר את המפגע שגרם לתאונה ולא נקטה אמצעי זהירות סבירים על מנת למונעו או להזהיר מפניו.

התובעת טוענת כי לא היתה לה כל ידיעה או לא יכולה היתה לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו לתאונה. מדובר בנכס שבשליטת הנתבעת ועל כן יש להחיל על המקרה את הכלל של "הדבר מדבר בעדו", הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") ועל הנתבעת הנטל להוכיח שלא התרשלה, לחלופין יש להטיל עליה נטל השכנוע לאור העובדה שהתאונה נגרמה על ידי דבר מסוכן בהתאם להוראת סע' 38 לפקודה.

בנוסף, טוענת התובעת להפרת חובות חקוקות על ידי הנתבעת 1, בין היתר הוראות החוק הקבועות בפקודת העיריות [נוסח חדש] על התקנות וחוקי העזר שהוצאו מכוחן, חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 וחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ב-1962 על תקנותיהם.

ממקום התאונה הובלה התובעת לבית החולים, שם אובחנה כסובלת משבר של הפטישון החיצוני ורגלה הושמה בגבס.

מאז התאונה וכתוצאה ממנה, סובלת התובעת מצליעה ברגל שמאל ומכאבים עזים הגוברים בעת מאמץ, וכן מהתקפים של כאבי ראש ובחילות. בגין הגבלת תנועה נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 5%.

בגין הוצאות טיפולים רפואיים ונסיעות עותרת התובעת לפסוק לה סך של 8,000 ₪.

בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד עותרת התובעת לפסוק לה סך של 53,200 ₪.

בגין הפסדי השתכרות בעבר ולעתיד עותרת התובעת לפסוק לה סך של 91,720 ₪.

בגין כאב וסבל סך של 27,000 ₪.

בסך הכל מעמידה התובעת תביעתה על סך של 179,920 ₪.

טענות הנתבעות

הנתבעות מבקשות לדחות את התביעה. לטענתן, אין לקבל גרסת התובעת בדבר אופן התרחשות התאונה. אף אם היתה גרסתה אמת, אין בה כדי להטיל אחריות על הנתבעות. אף אם הייתה הגרסה מוכחת וכך גם החבות, הרי שנזקה נבלע בתגמולי המל"ל, בהתחשב באשם התורם שיש ליחס לה.