מורה לסטפס תפצה את מעבידתה לשעבר בגין עזיבת תלמידים

1.      בפני תביעה לפיצוי בגין פגיעה במוניטין.

2. הנתבעת עבדה בסטודיו לריקוד של התובעת, כמורה לסטפס. בתאריך 20/3/07 עזבה הנתבעת את עבודתה אצל התובעת, ללא הודעה מוקדמת, והחלה לעבוד בסטודיו אחר.

3. התובעת העלתה טענות רבות בכתב התביעה, אולם בפתח הדיון הדגישה כי היא מבקשת לדון רק בעילה של פגיעה במוניטין. לטענתה, הנתבעת פעלה שלא כדין, כאשר שידלה תלמידים מהחוג הקודם, לעבור עימה לסטודיו החדש. באופן זה עזבו את הסטודיו של התובעת ועברו לחוג החדש של הנתבעת 5 תלמידים.

4.      הנתבעת הודתה בכך שעזבה את עבודתה כמדריכה בסטודיו של התובעת, ולא כפרה גם בכך שחמישה מתלמידי החוג הקודם שלה, עברו עמה לסטודיו החדש, אשר גם בו היא מועסקת כשכירה. לטענתה, היא לא שידלה את התלמידים לעבור לחוג החדש שבהדרכתה, אלא הזמינה אותם לשיעור פרידה. בשיעור הפרידה, אשר נערך בסטודיו החדש, מסרה לתלמידים פרטים אודות מועדי השיעור בסטודיו החדש, ועלות החוג, זאת לדבריה, לפי בקשתם.

5.      כן הודתה הנתבעת כי החוג החדש המשיך באותה מתכונת של החוג אצל התובעת, דהיינו, היא המשיכה ללמד את הריקוד אותו החלה ללמד אצל התובעת. הנתבעת אף הודתה כי יצרה קשר עם הורי התלמידים אשר לא הגיעו לשיעור הפרידה, אך זאת לטענתה על מנת להתנצל בפניהם על עזיבתה הפתאומית, ולא לשדלן לעבור אליה.

6.      התובעת ציינה כי הנזק הכספי המיידי, שנגרם לה מורכב מהפסד דמי ההשתתפות לשלושה חודשים עבור חמישה תלמידים. בממוצע 150 ש"ח לחודש.

דיון

7.      התובעת הציגה תביעתה כתביעה בגין פגיעה במוניטין, בעקבות התנהגות הנתבעת ועזיבת התלמידים את הסטודיו שברשותה. אלא שאין מדובר בנסיבות העניין בפגיעה במוניטין.

8.      8.      על מנת להוכיח פגיעה במוניטין, נדרש התובע להוכיח שני יסודות. האחד כי הסטודיו נתפס על ידי הציבור כבעל מוניטין בתחום, קרי הוא מועדף על פני מקומות אחרים המספקים את אותו המוצר:

               "כי התובע רכש לטובין של עסקו מוניטין באופן שהציבור מתייחס אל מוצריו. דהיינו, מעדיפים את מוצריו על פני מוצרים אחרים וזאת על בסיס   המוניטין האמור."

(ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי  יהודי נ' אס.בי.סי. פרסום, פ"ד נה(3), 435, 944) .

9.      9.      היסוד השני הוא התנהגות הנתבע: 

            "התנהגותו של הנתבע מקימה סיכון ממשי שהציבור יטעה להאמין שטובין שמייצר הנתבע הם טובין של התובע ויעדיפם על פני מוצרים אחרים מכוחו של המוניטין שקנה התובע למוצריו."

(ראה ע"א 523/91 קלוד כהן נ' יונה בדיר, מט(2) 353, 359).

10.  התובעת לא הוכיחה פגיעה במוניטין. התובעת לא הוכיחה כי הסטודיו שלה הינו היחיד שמספק את סוג השירות, קרי לימוד סטפס. התובעת גם לא התכחשה לכך, שהנתבעת היא שכתבה את הכוריאוגרפיה של הריקוד הנלמד וכי ניתנה לנתבעת עצמאות מקצועית, במהלך הלימוד. התובעת לא הוכיחה כי הסטודיו שלה יחיד מסוגו, וכי לבעלי סטודיו אחרים אין אפשרות לפנות לאותם תלמידים.

11. עם זאת, לטעמי, התנהגות הנתבעת, אשר מכונה על ידי התובעת "פגיעה במוניטין" היא התנהנגות שלא בתום לב במהלך חוזה, ובגין הפרה זו של חובת תום הלב על ידי הנתבעת, נגרם לתובעת נזק כספי.

12.  הנתבעת עזבה ללא הודעה מוקדמת. עם עזיבתה יצרה קשר עם התלמידים והוריהם, והודיעה להם כי היא עוברת לעבוד במקום אחר, ואף מסרה את שם המקום החדש. כמו כן, הנתבעת יזמה "שיעור פרידה" אשר התקיים כבר בסטודיו החדש, ואליו הזמינה את כל תלמידות החוג, ובמסגרתו הובהר  כי החוג ימשיך באותה מתכונת, כי הריקוד שלימדה הנתבעת אצל התובעת, ושהיה מיועד למסיבת סוף השנה, הוא הריקוד אותו תמשיך הנתבעת ללמד בחוג החדש.

13.  13.  תלמידים שלא הגיעו לשיעור הפרידה, זכו לטלפון מהנתבעת בו מסרה את כל הפרטים הנ"ל. אין חולק כי כתוצאה מפניות הנתבעת חמישה מבין תלמידי החוג עברו ללמוד אצל הנתבעת.

14. כל אלה הן פעולות שנעשו על מנת לגרום לתלמידי התובעת לעזוב אותה ולעבור לסטודיו החדש בו מלמדת הנתבעת, ונעשו בחוסר תום לב, תוך ניצול הקשרים שיצרה הנתבעת במקום עבודתה.