פסק דין
1. הצדדים הסמיכוני לתן את פסק הדין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וטענו בהרחבה. לאור טיב ההליך, לא אפרט מכלול הטענות ולא אכריע בהן לגופן, אך אזכיר חלקן.
2. בתמצית, מדובר על טענה לתמורת עבודה שלא שולמה, תוך הפרה של חוזה הזמנת עבודה שבוצע בחלקו הארי. הנתבע הזמין שירותי ההובלות של התובע לשם העברת ציוד מחברת הייטק בשם איי.די.טי מחיפה ליוקנעם. אין חולק שהסכם בין הצדדים נחתם ב 20.12.10 וכי התמורה נזכרה בו בשיעור 64,000 ₪ בתוספת מע"מ. התובע מצדו התחייב לבצע ההובלה בתוך 12-16 יום באמצעות 2 משאיות סגורות, הכוללות 3-4 אנשים לכל משאית, ציוד אריזה, ולספק נגרים מקצועיים. תשלום התמורה נקבע בהסכם כך ש30% ישולמו ב 26.12.10, 30% נוספים ב 3.1.11, והיתרה תשולם עם סיום פרוייקט ההובלה בפרק זמן של שוטף + 20.
3. אין חולק כי הצדדים באו בדברים למעשה כבר כמה ימים לפני שנחתם ההסכם הכתוב, וכי בהתאמה החלה עבודת התובע ב 15.12.10, 5 ימים לפני חתימת ההסכם.
4. בסעיף 7 לתצהיר התובע בא פירוט של מועדי ההובלות שביצע, וכמות המשאיות והעובדים. לדבריו, ב 31.12.10 נדרש הוא על ידי הנתבע לאסוף עוד 2 מכונות שלא היה להן מקום על המשאית ואף לא היו מפורקות ולכן לא ניתן היה להעמיסן. הנתבע דרש ממנו שהצוות יסע עם המשאית ליוקנעם לפרוק את תכולת המשאית ובזמן זה יפרקו הטכנאים את המכונות ויכינו אותן להובלה; ולאחר מכן תשוב המשאית לאסוף את המכונות מ איי.די.טי ליוקנעם. הוא הסביר למר קיסר כי הדבר נבצר בשל כניסת השבת, וקיבל את הסכמתו לביצוע המשך ההובלות במוצאי שבת לרבות אותן מכונות. אלא שלהפתעתו הודיעה לו הנתבעת בפקס כי היא מפסיקה עבודתו בשל הפרת הסכם נטענת. למיטב זכרונו של התובע, העברת יתרת תכולת משרדי איי.די.טי דרשה בסה"כ עוד 2 עד 3 ימי הובלה, וכ 4 הובלות לערך. עוד ציין כי אינו זוכר תלונה של נציג איי.די.טי על נזק לתכולה או בעיות. וכי אם היתה מתקבלת תלונה, היה מפעיל את פוליסת הביטוח.
5. אין חולק כי שולם התשלום הראשון בהסכם, בסך 19,000 ₪ ומע"מ, אם כי התובע מציין ששולם באיחור של שבוע. מאידך, הוא מציין כי בהגיע מועד פירעון התשלום השני, נתקל בתירוצים. התשלומים השני והשלישי (70% מסך התמורה המוסכמת) לא שולמו. התביעה הינה ליתרת החוב בגין ההובלות שבוצעו בסך 46,400 ₪, 1,000 ₪ דמי ביטול מוסכמים בגין הפרת ההסכם (20% מעלות ההובלות שבוטלו), אבדן הכנסות בגין אי קבלת עבודות אחרות, ועגמת נפש.
6. גרסת הנתבעת פורטה בתצהיריהם של הנתבע ושל העד מטעמו מר מיכאל בנגייב. לדבריהם, הובהר לתובע מראש כי החברה המזמינה היא חב' הייטק שחשובים לה מאוד עמידה בלוחות זמנים, ביצוע מדוקדק ורמת אריזה. אלא שהתובע הפר חיוביו עוד בתחילה כאשר ב 15.12.10 לא הופיע לעבודה, והוצא לו מכתב התראה. בהמשך, נתקבלו תלונות מצד איי.די.טי שכללו טענות על חוסר בכוח אדם, צוות לא מיומן, אילוץ של עובדי החברה לבצע בעצם חלק מן העבודות, ואף טענה של גרימת נזק לרכוש שהובל. הנתבעת מפנה לכך שבחלק מימי העבודה שלח התובע רק משאית אחת במקום שתיים להן התחייב, ובחלק אחר לא שלח כוח אדם מספיק. הדבר גרם לאי עמידה בלו"ז שצוין בהסכם שבין הצדדים, הסכם שנוסח על ידי התובע עצמו. ב 31.12.10 אכן החליט הנתבע להפסיק שירותיו של התובע, לאחר שהבין שבקצב זה לא יוכל הנתבע לעמוד בהתחייבות שנתן למזמין העבודה, ולאחר התראות חוזרות.
הנתבע נאלץ אפוא להתקשר עם חברת הובלות אחרת, לה שולם סך של 51,000 ₪ בתוספת מע"מ, מה שבסופו של יום גרם לנתבע לשלם 69,000 ₪ ומע"מ (התשלום לחב' ההובלות החליפית, בתוספת התשלום הראשון ששולם לתובע). במקום 64,000 ₪ ומע"מ. צורפה חשבונית מס של המוביל החלופי.
כמו כן בשל העיכובים וטענות המזמין לנזק קיזזה איי.די.טי לנתבע סך של 38,000 ₪ מן התמורה שהוסכמה ביניהם (צורף מכתב הקיזוז. ב"כ התובעת בסיכומיו ציין כי לא צורפו ההסכם עם איי.די.טי ואסמכתאות לביצוע הקיזוז בפועל).
הנתבע מפנה לכך כי התובע ביצע בסה"כ 10 הובלות ואילו המוביל החלופי ביצע עוד 30 הובלות על פי יומן מפורט, בו רשם מר בנגייב בכל יום כמה משאיות וכמה עובדים הגיעו, הן מטעם התובע והן מטעם המוביל החלופי (צורפו אותם דפי יומן). לפיכך מציין הנתבע כי מלבד הפרת החוזה על ידי התובע, ממילא ביצע רק 25% מן העבודה וקיבל תמורה של 30% מסך התמורה המוסכמת (19,000 ₪ מתוך 64,000 ₪) ולפיכך שולם לו ביתר.
7. הנתבע טוען בגדר טענות הקיזוז שלו לפיצוי בסך 10% משווי העבודות בגין הפרת ההסכם, לסך של 2,500 ₪ (באומדן) בגין שווי מוערך של עבודות שבוצעו על ידי עובדיו כדי לעמוד ביעד ההובלה עד לשכירת שירותי המוביל החלופי, לאותו סך שקוזז בשיעור 38,000 ₪, ולפער התמורה בסך 5,000 ₪ ומע"מ.
8. כל צד מטיח בחברו שהוא המפר. התוצאה תהא ממן קניית הסיכון והסיכוי בשים לב למכלול שהוצג. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 4,000 ₪. וכן הוצאות משפט חלקיות בגין שכ"ט עו"ד והחזר אגרת המינימום שבתקנות בסכום אחד כולל של 3,000 ₪. הסכום שנפסק ישולם בתוך 45 יום.
9. לאור כמות הישיבות וטיב ההליך כאשר לא נשמעו ראיות, אני מורה לגזברות להשיב לתובע באמצעות בא כוחו את סכום האגרה ששולם, למעט סכום המינימום שבתקנות האגרות.
ניתן היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.