החלטה
1.לפניי בקשת התובעת 1 (להלן: התובעת) לזמן לחקירה נגדית את המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, פרופ' רחמים (רמי) בן יוסף (להלן: המומחה). לחילופין, התובעת מבקשת להציג שאלות הבהרה למומחה. הנתבע מתנגד לבקשה לזמן את המומחה לחקירה נגדית. ביחס לבקשה לשאלות הבהרה, הנתבע, בתגובה מנומקת, מתנגד למרבית השאלות בבקשה. נוסף לבקשה ולתגובה, עמדה לפניי גם חוות הדעת של פרופ' בן יוסף.
2.התובעת היא אלמנת המנוח שלמה חזוט ז"ל (להלן: המנוח). בתביעתה היא עותרת להכיר במחלת הסרטן בה לקה המנוח בחלל מערות האף כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה או כ"מחלת מקצוע".
3.ביחס לבקשה לזמן את המומחה לחקירה נגדית, לא מצאתי כי יש לקבל את הבקשה בשלב זה. הלכה היא כי מומחה יוזמן להיחקר בחקירה נגדית רק במקרים חריגים. כן נקבע, כי תחילה יש לנסות להבהיר את הסוגיות שאינן ברורות באמצעות שאלות הבהרה שיישלחו למומחה, ורק לאחר שגם בכך לא נמצא פתרון, ישקול בית הדין להזמין את המומחה לחקירה: "על פי הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים... בית הדין ייעתר לבקשת צד להזמנת מומחה לחקירה נגדית אך במקרים חריגים המצדיקים חקירה ובהחלטה מנומקת. משצורך זה, של הזמנת מומחה לחקירה נגדית, מתייתר באמצעות האפשרות להצגת שאלות הבהרה למומחה. על כן, כעניין שבשגרה, אין המומחה מוזמן לחקירה נגדית על חוות דעתו ואין להיעתר לבקשה להזמנתו." (עב"ל (ארצי) 204/10 יעקב דיין – המוסד לביטוח לאומי (7.7.10); ראו גם בר"ע (ארצי) 12409-11-12 עופר ניב – המוסד לביטוח לאומי (11.11.12)).
בענייננו, טרם הוצגו למומחה שאלות הבהרה כלשהן. כל עוד לא מוצתה האפשרות להבהיר את הדרוש בירור באמצעות שאלות הבהרה, לא ניתן לומר שמתקיימות נסיבות המצדיקות זימונו של המומחה לחקירה ולפיכך בקשה זו נדחית.
4.ביחס לבקשה להגשת שאלות הבהרה למומחה – בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 דודו בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), כאשר נבחנת בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה יש לבחון "האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.
עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010)."
5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבע ובחוות הדעת, דעתי היא כי יש להתיר את השאלות שהתבקשו על ידי התובעת, למעט שאלות י"ג – י"ח, מן הטעם ששאלות אלה הן כלליות, תיאורטיות ואין בהן כדי להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. בנוסף, שאלות אלה אינן מבוססות על התשתית העובדתית שהוצגה למומחה בכתב המינוי שלו.
יוער, כי הנתבע לא התנגד לשאלות י"ט – כ'; ושאלות כ"ו – כ"ז.
ביחס לשאר השאלות, דעתי היא, כי יש להתירן שכן מחד אין בהן הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי; ומאידך הן מיועדות להבהיר את חוות הדעת ויש בהן כדי לתרום לבירור השאלות העומדות לדיון בענייננו.
6.הנתבע טען כי ככל שיוחלט להעביר שאלות הבהרה למומחה בנוגע לקשר הסיבתי, הרי שיש לשאול את המומחה גם האם ניתן לקבוע במידת סבירות העולה על 50% כי קיים קשר סיבתי ואם כן האם מידת ההשפעה עולה על 20%.
7.אכן, בהתאם להלכת סיטרוק (בר"ע 7293-06-13 המוסד לביטוח לאומי – יעקב סיטרוק (29.8.13), יש מקום לשאול את המומחה את השאלות בנוסח שנקבע בפסק הדין ויפורט להלן.
8.לאור כל האמור, המומחה ישיב על שאלות ההבהרה א-י"ב וכן י"ט-ל"ב, כפי שנוסחו בבקשת התובעת.
בנוסף, המומחה ישיב על השאלות הבאות (לאור הלכת סיטרוק):
א.מהו ליקויו של המנוח?
ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המנוח לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של המנוח עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד.ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת המנוח השפעה משמעותית על ליקויו של המנוח? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).