בפני תביעה של אורחת במלון ישרוטל ספורט קלאב, שעניינה הטרדה מינית שבוצעה כלפיה, לטענתה, תוך כדי עיסוי שהזמינה במלון. התביעה הוגשה נגד המלון ונגד המעסה, נגדו הגיש המלון הודעת צד ג'.
בתחילה הוגש כתב התביעה נגד ישרוטל ניהול מלונות בע"מ, מלון ישרוטל ספורט קלאב וכן כנגד הנתבע 2 (להלן: "
הנתבע"). לאחר מכן תוקן כתב התביעה, באופן ששונתה כותרתו לנתבעים שבכותרת, וכן תוקן כתב ההגנה. בכתב ההגנה המקורי התייחסה הנתבעת לנתבע כאל עובד שלה. לאחר מכן, ביקשה תיקון כתב ההגנה, וטענה כי הנתבע לא היה עובד שלה, כי אם בר רשות ששכר חדר במלון שבניהולה בו נתן שירותי עיסוי.
התשתית העובדתית
.
התובעת ומשפחתה הגיעו לחופשה במלון אשר מנוהל ע"י הנתבעת. התובעת פנתה לאגף הספא, שם פגשה את מנהל הספא ועובד המלון, וקבעה, באמצעותו, תור לעיסוי שתואם ע"י המלון אצל הנתבע. התשלום עבור הטיפול הוסדר בדלפק הקבלה של הספא, והתמורה שולמה ישירות למלון.
לטענת התובעת, במועד העיסוי, הגיע הנתבע, אדם גדול ממדים, והובילה לחדר העיסויים, הממוקם באזור מבודד שאינו באזור הספא. התובעת נכנסה לחדר שאורותיו מעומעמים, הנתבע נעל את החדר וביקש מהתובעת להתפשט. במבוכתה ביקשה התובעת מהנתבע שיסתובב, פשטה בגדיה, נותרה עם תחתונים וחזיה ושכבה על המיטה, אך הנתבע אמר לה כי יש להוריד גם את החזיה, וכך עשתה. לפני תחילת העיסוי ביקשה התובעת מהנתבע כי העיסוי יהיה חזק ויתמקד באזור הגב, עקב כאבים בגב העליון ובאזור הראש. התובעת טוענת, כי תוך כדי העיסוי ביצע בה הנתבע מעשים מגונים והטריד אותה מינית. לטענתה, תוך כדי העיסוי חשה כי הנתבע מתחכך בה עם איבר מינו הזקוף, והיא התכווצה והרחיקה גופה ממנו. בנוסף, לטענתה, משסיים לעסות את גבה וראשה, ביקש כי תסתובב על גבה. התובעת ביקשה שיסתובב וכן ביקשה מגבת לכיסוי פלג גופה העליון. הנתבע גיחך אך החל לבצע עיסוי מעל המגבת אך לאחר מכן שכנע אותה בעורמה להסיר את המגבת בטענה שאפקט העיסוי מעל המגבת חלש וכי יש להתייחס לעיסוי "כמו שהולכים לרופא". לאחר שהוסרה המגבת ובמלך העיסוי, בעודה בעיניים עצומות, חשה לפתע התובעת כי הנתבע מוצץ את פטמתה. מפוחדת והמומה הדפה אותו התובעת מעליה. הנתבע ניסה לחזור על מעשהו אך התובעת מנעה זאת ממנו.
לטענת התובעת, ביצע בה הנתבע מעשים מגונים, נגע בגופה בצורה מבזה, ניסה לדחוף ידיו לאבר מינה ואף השמיע מדי פעם אנחות. התובעת שכבה במקומה מפוחדת וחרדה מבלי יכולת להזעיק עזרה. לטענתה ניצל הנתבע את מעמדו ואת מצוקתה, נגע בה באזורים אינטמיים בניגוד לרצונה וניסה לספק יצריו המיניים חרף התנגדותה. בשלב מסויים אף ביקש ממנה להריח חומר לבן בלתי מזוהה.
התובעת טוענת כי רצתה להימלט מהחדר אך לא יכלה בשל כך שהדלת היתה נעולה, החדר היה מבודד ובשל חששה שמא יתקוף אותה הנתבע. בסיום הטיפול נישק הנתבע את כתפה החשופה, בניגוד לרצונה, ניסה לשכנע אותה להישאר במקום לעוד טיפול וכן הציע טיפול נוסף, חינם, למחרת.
כשהסתיים הטיפול והנתבע פתח את הדלת נמלטה התובעת מהמקום, תוך שהיא פורצת בבכי היסטרי. התובעת סיפרה לבעלה את שארע ועוד באותו הערב הם פנו להנהלת המלון. מאחר ומנהל המלון לא היה במלון באותה עת, שוחחו עם מנהלת השיווק שהזדעזעה נוכח הארועים, והתקשרה למנהל המלון ולמנהל הספא. לטענת התובעת, מנהל הספא שהגיע למקום התנצל בשם המלון. מנהל הספא אף שוחח עם הנתבע אשר הודה בפניו כי "אינו יודע מה קרה לו" ובעקבות זאת הודיעה מנהלת השיווק כי יופסקו שירותי העיסוי במלון.
לטענת התובעת הותיר אותה הארוע מושפלת ופגועה וקלקל לחלוטין את חופשתה. התובעת הסתגרה עם בעלה ובכתה וילדיהם הועברו לטיפול חברים. למחרת הארוע דרשו להיפגש עם המנהל והבהירו כי הם רואים במלון אחראי להעסקת הנתבע ולארועים.
באותו היום נשלחה לתובעת מטעם המלון סלסלת פירות עם מכתב התנצלות. התובעת נפגשה עם מנהל הספא שמסר לה כי הנתבע הודה בטעותו, התנצל, ביקש לעשות "סולחה" ולפצותה בחופשה נוספת ובתשלום בסך של 10,000 ש"ח.
התובעת ובעלה סרבו לקיים כל קשר עם הנתבע.
למחרת נפגשו התובעת ובעלה עם מנהל המלון, גוללו בפניו את שארע וביקשו כי הנתבע יפוטר לאלתר. בהמשך פנו בדרישה לפיצוי הולם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ובין הצדדים התנהלה חלופת מכתבים בעניין זה. לאחר שהצדדים לא הגיעו להסדר הוגשה התביעה שבפני.
לטענת התובעת הטרידה הנתבע מינית וביצע בה מעשים מגונים. עוד היא טוענת כי הנתבעת התרשלה בטיפולה בארוע, וזאת בנוסף להתרשלותה בבחירת הנתבע, במתן הוראות והנחיות לנתבע, בפיקוח עליו, בביצוע ההסכם שכרתה איתו ובהעדר תקנון והדרכה למניעת הטרדה מינית. לטענתה חבה הנתבעת באחריות למעשי הנתבע, הן באחריות ישירה, והן באחריות עקיפה למעשיו כעובד שלה, שלוח או בעל חוזה.
התובעת טוענת כי בשל המעשים הנטענים נגרמו לה נזקים, סבל, כאב, עוגמת נפש ונזק נפשי, כמו גם הרס חופשתה וחופשת בני משפחתה. לטענתה, ניזוקו יחסיה האינטימיים עם בעלה והיא עברה תקופה ארוכה של דיכאון וטראומה. התובעת טוענת כי על הנתבעים לפצותה עפ"י סעיף 6(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998 (להלן: "
החוק למניעת הטרדה מינית") בפיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל אחד מארועי ההטרדה שפרטה בסכום של 58,950 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה (או למצער בגין ארוע הטרדה אחד בסכום זה) וכן פיצוי בגובה עלות החופשה בסך 7,000 ש"ח.
הנתבע הגיש מעין כתב הגנה בו הכחיש את טענות התובעת וטען כי הן שקר וכזב. לטענתו כעסה התובעת בשל כך שלשיטתה היה העיסוי קצר ב- 10 דקות מהמגיע לה, והוא הבטיח כי יוסיף לה זמן זה. כמו כן טען כי התובעת לא היתה צנועה, לא הניחה לו לצאת את החדר, התפשטה בפניו ונותרה בתחתונים וחזיה. לטענתו, במהלך הטיפול התנהגה התובעת בצורה מוזרה, התנועעה על שולחן העיסוי והשמיעה אנחות. הוא, לדבריו, נהג במקצועיות, והתקשורת ביניהם היתה טובה. התובעת לא הביעה כל אי שביעות רצון ובגמר הטיפול נתנה לו 20 ש"ח והוא נישק את ידה בלבד לאות תודה.
הנתבעת טענה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה נגדה שכן הסעד המבוקש לפי סעיף 6(ב) לחוק הטרדה מינית אינו חל עליה בנסיבות, ואין לטעון כי היא הטרידה מינית את התובעת.
לטענת הנתבעת היא אינה מעבידתו של הנתבע, וחובות המעביד מכוח חוק הטרדה מינית והתקנות, חלות אך ורק על הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
הנתבעת טוענת כי הנתבע שכר חדר במבנה של הנתבעת לצורך מתן שירותי עיסוי ובכך מתמצים יחסיה איתו. כמו כן טענה כי במשך כל תקופת יחסיהם העסקיים, לא הוגשה תלונה כלשהי נגד הנתבע.
לטענתה, עם היוודע תלונתה של התובעת, הופסקה פעילותו של הנתבע בחדר במבנה של הנתבעת לאלתר עד לתום הבירור. כן טענה כי היתה מוכנה לפנים משורת הדין לפצות את התובעת אולם דרישותיה לא היו סבירות.