מנחם נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטותיה של כב' הרשמת מירב כפיר מיום 7.2.11, מיום 28.3.11 ומיום 13.4.11 לפיהן נדחו בקשותיו של המבקש להכרזתו כמוגבל באמצעים ולאיחוד תיקיו. כן הוגשה בקשתו להארכת מועד על ההחלטות הנ"ל.

במסגרת טענותיו טען המבקש, כי הוחלט להעניק לו סיוע משפטי בדבר בקשתו "ליתן צו המכריז על החייב מוגבל באמצעים " לאחר בחינת יכולתו הכלכלית.

לטענת המבקש, אין ביכולתו לשלם סך של 5,000 ₪ ע"ח החוב כפי שקבעה הרשמת הנכבדה בהחלטה מיום 7.2.11 שכן הכנסתו הממוצעת הינה בסך של 5,129 כאשר סך של 3,100 מעוקלים מדי חודש בחודשו וכן הוצאותיו החודשיות של המבקש הינן בסך של 4,969 ₪.

כפי טענת המבקש, לא יהיה טעם בפעולות הנושים לרבות בפקודת המאסר וכי התכלית תישא אופי של ענישה בלבד. היא לא תסייע בתשלום החוב, שהרי אין ביכולתו לשלם את החוב האמור בה.

לאחר שעיינתי בכלל הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי החלטת הרשמת בדין יסודה ולפיכך דין הבר"ע להידחות.

סוגיית הארכת מועד להגשתו של ערעור הינה שדה משפטי ידוע ומוכר אשר חרוש בהלכות רבות. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, ניתן להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו. דרישת "טעמים מיוחדים שיירשמו" מצמצמת את שיקול דעת בית המשפט ושל הרשם, וזאת על מנת לא לפגוע בכוחם של מועדים, אשר נקבעו על ידי המחוקק או מתקין התקנות, ללא הצדק ראוי תוך פגיעה בתכליות של מועדים אלו (ראו י' זוסמן,"סדרי הדין האזרחי", (מהדורה חמישית, 1988) עמ' 805 (להלן:" זוסמן").

כבר נקבע לא אחת כי הקפדה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי, בייחוד לאור העומס הכבד

המוטל על מערכת המשפט, היא כורח המציאות, "שאחרת לא ניתן יהיה לנהל מערכת

משפט סדירה, יעילה ותקינה. סופן של חריגות כגון אלה, שהן עלולות לפגוע בזכויות

דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי הדין, ולעיתים - אף להסב נזק לציבור הרחב".

( ראו א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי " מהדורה עשירית, 2009 ,) עמ' 768 (להלן:"גורן")

בפסיקה נקבע כחוט השני כי אין נוסחה נוקשה להגדרת "טעם מיוחד" וכל מקרה נבדק לפי נסיבותיו, כאשר דרך כלל יוכר "טעם מיוחד" כאשר התרחש אירוע שאינו בשליטת בעל הדין ו/או לא ניתן להיערך אליו מראש (ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט ואח', פ"ד נה(2) 904).

בבקשה שבפניי לא הציג המבקש ולו טעם מיוחד אחד בגינו יש להאריך המועד, אף טעם

סתם לא הוצג. פנייה לקבלת סיוע משפטי איננה כשלעצמה סיבה להארכת מועד

כאשר חלפו כארבעה חודשים מאז ההחלטה הראשונה ועד להגשת הבר"ע.

אין למבקש זכות קנויה להיות מוכרז כמוגבל באמצעים והתנהלותו עד עתה מצביעה בעליל כי הוא מבקש להנות מיתרונות תיק מאוחד מבלי שמראה כוונה רצינית לעמוד בתשלומים.

הפקדת סכום סמלי של 5,000 ₪ ע"ח חובות בסך כולל של כ-300,000 ₪ יש בה כדי להצביע על רצינות הכוונות לאחר שבמשך השנים לא שילם המבקש באף אחד מהתיקים תשלומים ע"ח החובות.

על המבקש חובת הראיה שאיננו מבקש להשתמש בתיק האיחוד ככלי להתחמק מתשלומים.