משכון שנרשם לטובת בנק על רכב נרשם שלא כדין ולכן בטל

שניים אוחזים ברכב חדש וכסוף, מסוג סובארו אימפרזה. התובעת טוענת - שלי הוא מכוח בעלות. הנתבע מצידו טוען - שלי הוא, כי מושכן לטובתי. גורלה של התביעה, כמו גם גורלו של הרכב, יוכרע על פי השאלה אם נרשם המשכון כדין, אם לאו.

רקע עובדתי מוסכם

התובעת, חברה שעיסוקה בהשכרת כלי רכב והיא מהווה חלק מרשת באדג'ט העולמית.

התובעת הייתה רשומה כבעליו של הרכב, מסוג סובארו אימפרזה, בעל מספר רישוי 23-254-35 (להלן : "הרכב"), החל מיום עלייתו של הרכב על הכביש (27 ינואר 2004) ועד ליום 14 אפריל 2004 - מועד בו הועברה הבעלות ברכב ברישומי משרד הרישוי על שמה של הנתבעת 3 (להלן : "ויקטוריה") (ראה מוצג מב/1).

התובעת השכירה את הרכב, החל מיום 23 מרץ 2004, לתקופה של 36 חודשים, לחברת פריץ קומפניס ישראל טי בע"מ (להלן : "השוכר") (ראה נספח ב' לכתב התביעה המתוקן).

ביום 15 אפריל 2004, יום לאחר העברת הבעלות ברכב על שמה של ויקטוריה, העמיד לרשותה הנתבע 1 (להלן : "הבנק") הלוואה, אשר הובטחה באמצעות רישום משכון על הרכב, שנרשם אצל רשם המשכונות ביום 12 מאי 2004.

ויקטוריה לא עמדה בתשלומי ההלוואה, ולפיכך פתח נגדה הבנק תיק הוצאה לפועל למימוש המשכון על הרכב. במסגרת תיק ההוצאה לפועל, מונה הנתבע 2 ככונס הנכסים והוסמך לתפוס את החזקה ברכב.

ביום 18 יולי 2004, תפס הנתבע 2 את החזקה ברכב, לאחר שזה היה בחזקתו של עובד מטעם השוכר. השוכר הודיע לתובעת על תפיסת הרכב ובעקבות כך גילתה התובעת, כי הבעלות ברכב הועברה ברישומי משרד הרישוי משמה לשמה של ויקטוריה.

בין לבין, בדיון מיום 13 מרץ 2005, הסכימו הצדדים על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 2, ובו במקום ניתן פסק דין ע"י כב' השופט יפרח, המוחק את התביעה כנגד הנתבע 2.

ויקטוריה לא התייצבה לדיון ולמעשה עזבה את הארץ. כך אירע, שההליכים התנהלו בפועל בין התובעת לבין הבנק בלבד.

טענות התובעת

התובעת טוענת, כי מעולם לא מכרה או העבירה את הבעלות ברכב לויקטוריה או לכל גורם אחר. לדבריה, רישום הבעלות ברכב על שמה של ויקטוריה במשרד הרישוי נעשה במרמה, תוך זיוף מסמכים שאיפשרו זאת.

בהסתמך על הטענה, כי העברת הבעלות ברכב על שמה של ויקטוריה נעשתה במרמה, והעובדה שהרכב מעולם לא יצא מחזקתו של השוכר, טוענת התובעת, כי ויקטוריה לא הייתה יכולה להציג את הרכב בפני הבנק, ובודאי שלא הייתה יכולה למשכן את הרכב לטובת הבנק, שהרי אין לה כל זכות בו.

בנוסף, טוענת התובעת, כי המשכון שנרשם ברשם המשכונות לגבי הרכב, לטובת הבנק, לא נרשם בתנאי תקנת השוק, הקבועה בסעיף 5 לחוק המשכון, תשכ"ז - 1967 (להלן : "חוק המשכון").

טענות הבנק

הבנק טוען, כי עובר להעמדת ההלוואה לויקטוריה, הוצג בפניו רישיון הרכב המקורי, לפיו ויקטוריה היא בעלת הרכב. לדבריו, הרכב אף נבדק על ידי עובד הבנק, שוידא כי מספר הרישוי וצבעו של הרכב מתאימים לפרטים הרשומים ברישיון הרכב.

בנוסף, טוען הבנק, כי רישום המשכון על הרכב נעשה בתנאי תקנת השוק, כאמור בחוק המשכון, וכוחו יפה כלפי כולי עלמא וגובר על זכותה של התובעת.

הבעלות ברכב

אין חולק על כך, כי החל מיום 27 ינואר 2004, היום בו "עלה" הרכב על הכביש ועד ליום 14 אפריל 2004, היה הרכב רשום בבעלותה של התובעת. ביום 14 אפריל 2004 הועברה הבעלות ברכב על שמה של ויקטוריה.