משכנות רזיאל תל אביב ואח' נ' עיריית תל-אביב ואח'

החלטה

1.לפני בקשה למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה שהוגשה מטעם התובעות (להלן: "המבקשות").

המחצית הראשונה של האגרה שולמה ע"י המבקשות על סך של 325,175 ₪ והמבקשות הגישו את הבקשה בטרם החלה שמיעת ההוכחות בתיק.

שמיעת ההוכחות החלה רק לאחרונה, כיוון שביום 8.9.11 סולקה התביעה על הסף, ורק לאחר שביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המבקשות ביום 12.6.13 חודש ההליך.

על מנת לא לעכב את ההתנהלות בהליך עד אשר יטופל נושא האגרה כמקובל; טופלה החלטה זו על ידי.

2.עסקינן בתביעה כספית על סך 26,000,0000 בתוספת מע"מ שהוגשה ע"י המבקשות נגד הנתבעות ׁׁׁׁ(להלן: "המשיבות 1-2") בגין נזקים שנגרמו להן לטענתן, עקב סירוב שלא כדין לאפשר להן לאכלס מבנה ברח' רזיאל 4 ביפו בבעלות משכנות רזיאל תל אביב בע"מ (להלן: "מבקשת 1"), שיועד להשכרה לעולים קשישים מחבר העמים.

יצוין כי נתבעת 2 – הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו, צורפה כנתבעת נוספת בתובענה בהסכמת הצדדים, בהתאם להחלטת ביהמ"ש העליון מיום 12.6.13 בע"א 7823/11.

3.כאשר הוגשה התביעה שולמה המחצית הראשונה של האגרה כנדרש אך המבקשות טוענות כי בשל שינוי מהותי במצבן הן זכאיות לפטור מאגרה ביחס למחצית השניה של האגרה.

4.טענות המבקשות בבקשה שלפני:

א.ביהמ"ש העליון קבע כי התובענה מגלה עילה ומסעיף 41 לכתב התביעה עולה כי סכום התביעה, ולכל הפחות, הסכום הנתבע לצרכי אגרה, מעוגן בנזק ישיר ובחישוב אריתמטי פשוט של הכפלת מרכיב דמי השכירות החודשיים שהיו מתקבלים לפי החוזה של עמידר במרכיב משך התקופה בה נשלל מהמבקשות לאכלס את המבנה כתוצאה ישירה של סירוב לאשר את אכלוס המבנה.

ב.המבקשות טוענות כי כתוצאה מהפרשה נשוא התביעה ומשנתמשכו ההליכים מזה שנים רבות, החמיר מצבן והן נקלעו לקשיים כספיים כבדים ואין ביכולתן להעמיד את תשלום יתרת האגרה הנדרשת.

הנכס היחיד שברשות המבקשות הינו מבנה בבעלות מבקשת 1 אשר מוערך במאזן הכספי של מבקשת 1 ליום 31.12.12 בסך של 11,595,000 ₪ (נספח 2 לבקשה). כנגד המבנה מחויבת מבקשת 1 בהלוואות בסך 32,080,000 ₪. המבנה וכל הזכויות של מבקשת 1 (לרבות זכות התביעה) משועבדים לבנקים וחובות מבקשת 1 עולים כדי פי 3 מערכו. לפיכך, נטען כי לא ניתן להוסיף כל שיעבוד נוסף למבנה לצורך קבלת הלוואה לתשלום יתרת האגרה.

עוד נטען כי למבקשת 1 פיקדון מעוקל בהיקף של כ- 17,000 ₪; למבקשת 1 אין כל נכס משמעותי אחר; למבקשת 1 גרעון בהון בסך של 20,469,000 ₪; הכנסות מבקשת 1 מהשכרת המבנה משועבדות לבנקים ועולות כדי הפסד בהיקף של 575,000 ₪ בשנת 2012.

באשר למבקשת 2, נטען כי רו"ח החשבון המבקר בדוחו"ת הכספיים ליום 31.12.12 (נספח 3 לבקשה) מציין כי קיים גרעון בהון החוזר בסך כ- 1.2 מיליון ₪ וגרעון בהון בסך כ- 6 מיליון ₪. מבקשת 2 אינה מחזיקה בבעלותה בנכסי נדל"ן ; למבקשת 2 הלוואות מבנקים בסך 3,106,000 ₪, מתוך הלוואות בסך כולל של 5,792,000 ₪, כנגד רכוש בסך 4,295,000 ₪; מבקשת 2 בגירעון משמעותי בסך 1.2 מיליון ₪; כל נכסי מבקשת 2 (כולל הזכויות שיתקבלו מתובענה זו) משועבדים לטובת הבנקים.

ג.במקרה דנן, אין בעלי מניות אשר ניתן להיעזר בהם לתשלום אגרה.

בעלת המניות של המבקשת 1 הינהDELIUS PARK LIMITED ומבקשת 2. מבקשת 2 מוחזקת ע"י NEW SHARE LIMITED .

DELIUS PARK LIMITED ו- NEW SHARE LIMITED יכונו להלן יחד: "החברות בעלות המניות".

החברות בעלות המניות נמצאות בקשיים כלכליים כבדים ובשנת 2005 לאחר שנקלעו לקשיים והפכו לבלתי סולבנטיות, מונה בתיאום עם הנושים נאמן לטפל בהליכי הבראת החברות בעלות המניות ושיקומן (נספח 6 לבקשה).

בטרם סולקו חובות החברות ולא הושלם תהליך ההבראה, מניות החברות הזרות שהינן בעלות המניות של המבקשות, מוחזקות בידי נאמן, כך שאין בעל מניות אשר ניתן לפנות אליו לקבל סיוע בתשלום האגרה. עם זאת, מנהלת החברות בעלות המניות הוסיפה ובדקה את האמצעים העומדים לרשות המבקשות להעמדת האגרה, אולם אין בנמצא מקור להעמדת האגרה בגין המחצית השנייה של האגרה.