מתן הפטר מחובות לפי חוק ההוצאה לפועל, לחייבת מבוגרת המתקיימת מקצבה חודשית

1. לפניי התקיים היום דיון בבקשת החייבת למתן צו הפטר לפי סימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק").

הפטר בהליך ההוצאה לפועל - המסגרת הנורמטיבית

2. הליך ההפטר בהוצאה לפועל נועד לאפשר לחייבים לקבל במסגרת זו את ההפטר שהיו זכאים לקבל לו פנו להליך של פשיטת רגל. בהתאם, חייבים שלא היו זכאים לקבל הפטר במסגרת הליך פשיטת רגל לא יקבלו הפטר גם במסגרת הליכי הוצאה לפועל, וראו לעניין זה דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה – 2015, ה"ח 933, עמוד 788-789 (להלן: "דברי הסבר להצעת החוק").

3. כפי שמצוין בדברי ההסבר להצעת החוק, הליך למתן צו הפטר בהליכי ההוצאה לפועל נדרש להיות קצר, יעיל ופשוט, להבדיל מהתפיסה בעיני החייבים שהליך פשיטת הרגל הינו "...מורכב וארוך הדורש ייצוג משפטי וכרוך בעלויות כספיות ניכרות." (ראו עמ' 788 לדברי הסבר להצעת החוק).

4. אחת המטרות של הליך פשיטת הרגל, היא לאפשר לחייב שאיתרע מזלו והוא נקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפורעם לפתוח דף חדש בחייו. הדרך להשגת מטרה זו, מבחינתו של החייב, הינה ההפטר מתשלום חובותיו, וראו לעניין זה שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 197 (מהד' שלישית, 2010). ההלכה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט ציינה שבצד התכלית של כינוס נכסי החייב וחלוקת הנכסים באופן שיוויוני, קיימת תכלית לשיקום החייב חדל הפירעון באופן שיאפשר לו לשוב לפעילות כלכלית סבירה, שלא לומר יצרנית, כמעין "קרש הצלה" (ראו ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)). כמובן שלא ניתן לקדם תכלית זו אלא במקרה שהחייב נקלע לחובותיו בתום לב, נהג בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל ושאין כל תועלת ממשית בהמשך ניהול הליכי חדלות הפירעון כשהחייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו ולעניין זה ראו, למשל, ע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 20.11.2008).

5. תוצאותיו של הליך ההפטר דומות עד מאוד לתוצאותיו של הליך ההפטר מכוח פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. אומנם הליך ההפטר עפ"י חוק ההוצאה לפועל כולל בחובו תנאי סף מחמירים יותר לעומת הליך פשיטת רגל, בין היתר לעצם יכולתם של חייבים להגיש בקשה למתן צו הפטר. עם זאת, תוצאות צו ההפטר שניתן מכוח חוק ההוצאה לפועל זהות לאלה של ההפטר הניתן מכוח פקודת פשיטת הרגל, וראו לעניין זה דברי ההסבר על הצעת החוק, עמ' 789.

נתוני ההליך

6. החייבת הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים בתאריך 25.07.2002.

7. החייבת הגישה ביום 15.08.2019 בקשה למתן צו הפטר לפי סעיף 69י3 לחוק (להלן:  "הבקשה") .

8. המועד האחרון להגשת התנגדויות בהתאם לסעיף 69י11 לחוק: 07.02.2020.

התנגדויות

9. לא הוגשו התנגדויות לבקשת ההפטר.

10. בהיעדר התנגדויות, נערכה לחייבת חקירת יכולת לפי סעיף 69י13(א) לחוק, כמפורט בפרוטוקול הדיון.

תמצית נתוני החייבת כפי העולה במקובץ מבקשת ההפטר, המידע הנוסף וחקירת היכולת

11. החייבת ילידת x.1959  - בת  60 , גרושה, אם לילדים בגירים.

12. החייבת הצהירה על חוב חיצוני למוסד לביטוח לאומי.

13. סך החובות בתיק האיחוד כ –1,000,611.29 ₪ -21 תיקים פרטניים. צו התשלומים החודשי עמד ע"ס 100 ₪.   

הכרעה

14. לאור כל המפורט לעיל, ולאחר שעיינתי בבקשת החייבת, ושמעתי אותה בדיון, עיינתי בכל המסמכים וההבהרות שהוגשו בתיק זה ע"י החייבת, ומשלקחתי בחשבון את היעדר התנגדויות, כמו גם היעדר התייצבות מי מהנושים בדיון, הגעתי למסקנה שיש מקום לתת הפטר לחייבת.

15. החייבת שהתה בהליכי הוצאה לפועל במשך שנים רבות ולא צפויה תועלת ממשית מהמשך שהותה בהליך.

16. החייבת הגישה מסמכים וענתה על ההבהרות שנדרשו ממנה.

17. הנושים אינם נהנים כלל מגבייה מהותית מהחייבת, ומנגד נראה שהנושים מיצו את הליכי הגבייה, בייחוד בשעה שלא הוגשה התנגדות ולא התייצבו לדיון.

אציין, כי אחד הזוכים, ד.ח.מ בע"מ, הגיש ביום 24.6.2020 הודעה לתיק ובה הוא הותיר את הבקשה לשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל וביקש לפטור אותו מהתייצבות לדיון. כמו כן, הזוכה העלה טענות בדבר פיגורים של החייבת ואי המצאת מסמכים מלאים.

ביום 25.6.2020 ניתנה החלטתי שבה הבהרתי שעל הזוכה לפעול ע"פ שיקול דעתו לגבי התייצבותו לדיון. זוכה זה לא התייצב לדיון, וממילא לא מצאתי בטענותיו שום סייג כלשהו או תועלת בהותרת החייבת בהליך. זאת לנוכח גילה, מצבה הסוציאלי, והעדר הכנסה משמעותית או נכסים.

18. ככלל, לא נמצאו נכסים משמעותיים בעלי תועלת לנושים. לא מצאתי מקום להורות על מימוש זכויות פנסיוניות, לנוכח היסוד הסוציאלי הטמון בהן, ונחיצות הכספים לעת יציאת החייבת לגמלאות.

19. עוד ראוי לציין את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תשע"ח-2018) , אשר נכנס לתוקף בתאריך 15.9.19.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציב בראשיתו את מטרת השיקום הכלכלי של החייב כמטרה הראשונה בסדר מטרות החוק (ראו ס' 1(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). אין ספק שתיקון 47 לחוק, קרי הענקת סמכות לרשמי ההוצאה לפועל ליתן צו הפטר בתנאים מסוימים, משתלבת בהכרח עם מטרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ונראה שמטרת החוק החדש אך מעצימה תכלית זו, הן בעצם ציון תכלית זו שחור על גבי לבן במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והן בעצם הצבת תכלית זו בראש רשימת התכליות שהוצבה מיד בתחילתו של חוק זה. נראה ששיקומה של החייבת בנסיבות המפורטות לעיל הוא צעד נכון בנסיבות העניין.

20. לסיכום, לנוכח האמור לעיל, בהעדר התנגדויות מהנושים, לאחר שמצאתי כי נסיבותיה של החייבת מצדיקות מתן הפטר, אני מקבל את בקשת ההפטר .

21. המזכירות תבטל את עיכוב הכספים ותחלקם בין הזוכים בתיק האיחוד, ובין הנושה החיצוני, המל"ל (ראו החלטה מיום 4.9.19).

צו הפטר בעניין: החייבת  ר.ז.

1. בהתאם לסעיף 69י15 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ניתן בזאת צו הפטר הפוטר את החייבת מכל חוב שהיה נגד החייבת ביום הגשת בקשת ההפטר, בתאריך 15.08.2019.

2. צו ההפטר לא יחול לגבי חובות המנויים בסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, כדלקמן:

חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

חוב או חבות שנוצרו במרמה שהחייב היה שותף להן;

חוב מזונות.

3. צו ההפטר לא יחול לגבי חוב שאינו בר תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

4. אני מורה על ביטול הכרזת החייבת כמוגבלת באמצעים, על ביטול כל ההגבלות שהוטלו נגד החייבת במסגרת ההכרזה, על ביטול כל ההגבלות שהוטלו על החייבת בכל אחד מתיקי ההוצאה לפועל הפרטניים המתנהלים נגדה, ועל סגירת כל תיקי ההוצאה לפועל הפרטניים המתנהלים נגד החייבת (או ביטולה מתיקים שבהם ישנם חייבים נוספים פעילים, לפי העניין).

_________________________________

גיא סמולרצ'יק, רשם