נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

לפני בקשת יחיד המצוי בהליכי חדלות פירעון, למתן צו המורה למשיב, המוסד לביטוח לאומי, לחדול מקיזוז חוב דמי המזונות מקצבת נכות.

• המבקש מצוי בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק").

  ביום 29.03.20 ניתן למבקש צו לפתיחת הליכים ("הצו"), והמשיבה 2 מונתה כנאמנת.

• המבקש חייב בתשלום דמי מזונות לגב' ב.ע.ש, וזאת על פי פסק-דין מיום 28.03.08 בבית-המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון.

  כעולה מתגובת הנאמנת, חוב המזונות של המבקש עומד על 3,380 ₪ לחדש (סך של 1,150 ₪ לכל ילד וכן סך של 1,080 ₪ בגין מדור).

  סעיף 10 (ד) בצו מחייב את המבקש להמשיך בתשלום המזונות בהם חויב גם בתקופת הליכי חדלות הפירעון.

• לטענת המבקש, הינו זכאי לקבלת קצבת נכות מהמשיב 1, המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"), אולם מתברר שהמל"ל מקזז כספים מקצבת הנכות לה זכאי המבקש, גם לאחר שניתן הצו וכנגד חוב מזונות שיש למבקש.

  לפי גרסת המבקש, אסור למל"ל לקזז כספים מקצבת הנכות לה הוא זכאי מאז ניתן הצו, ולכן יש לצוות על המל"ל לחדול מקיזוז וכן להורות לו להשיב למבקש את הכספים שקוזזו מאז ניתן הצו.

• המל"ל מאשר בתגובתו כי הוא מקזז כספים מקצבת הנכות לה זכאי המבקש, אך טוען שבדין הוא עושה כן.

  לפי טענת המל"ל, לא עומד המבקש בתשלומי דמי המזונות בהם חויב מזה תקופה ממושכת. לפיכך, בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן: "חוק המזונות") משלם המל"ל את דמי המזונות במקום המבקש. נוכח תשלום זה הצטבר לחובת המבקש חוב למל"ל בסך של 398,205 ₪ (נכון למועד התגובה) וזאת בנוסף לחוב המבקש כלפי הזכאית למזונות בגין ההפרש.

  בגין חוב זה, אף מנהל המל"ל הליכי גבייה כלפי המבקש ובמסגרתם גם עלה בידו לגבות סכום חלקי של 96,443 ₪.

  עם זאת, מדגיש המל"ל בתגובתו, הקיזוז מקצבת הנכות לה זכאי המבקש איננו מתייחס כלל לחוב שהצטבר בגין תשלומי העבר שנעשו, אלא אך ורק לחוב השוטף שממשיך להצטבר למבקש בגין דמי המזונות שאותם משלם במקומו המל"ל. קיזוז זה, לטענת המל"ל, נעשה כדין ולכן אין בסיס לבקשה.

• הנאמנת התייחסה אף היא לבקשה. לטענת הנאמנת, כיוון שלפי הצו חייב המבקש בהמשך תשלום חוב המזונות, שומה עליו לעמוד בהם ולהעבירם במישרין לזכאית. אם כך גם ייעשה, ממילא שלא יהיה צורך בתשלום חוב המזונות על ידי המל"ל ואף לא בקיזוז מקצבת הנכות.

• מטענות הצדדים אין לפיכך מחלוקת על כך שהמבקש איננו עומד בתשלום דמי המזונות בהם הוא חב על פי הצו. המל"ל נושא בתשלום חוב המזונות במקום המבקש ומקזז כספים מקצבת הנכות לה זכאי המבקש. המל"ל מבצע תשלום וקיזוז זה כנגד החוב השוטף של המבקש, ולא כנגד חוב העבר של המבקש.

• סעיף 179 בחוק מורה כי מצב בו "היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים" כי אז ימשיך היחיד בתשלום חוב המזונות שנפסק, אלא אם כן ימצא הממונה שיש להפחיתו. לפי הוראה זו לפיכך, חייב היחיד בתשלום חוב המזונות שהוא חב בו גם בתקופת הביניים שמיום מתן הצו ועד למתן הצו לשיקום כלכלי.

• חוב אשר מצטבר לחובת היחיד לאחר שניתן כלפיו צו לפתיחת הליכים, הינו חוב בר גבייה. לגבי חוב כזה לא חלות ההוראות בדבר עיכוב ההליכים ליחיד. וכך גם נפסק ביחס לדין הקודם:

  כידוע, מבין החובות השונים הנבחנים במסגרת הליך פשיטת רגל, זוכה חוב המזונות למעמד ייחודי. זאת, בעיקרו של דבר, בשל המחדל המוסרי הכרוך בהימנעותו של הורה מתשלום מזונות לילדיו, ומאחר ש"חוב המזונות נובע מן הקרבה המשפחתית שבין החייב לבין הנושים, שהם ילדיו, מאחריותו האישית ומחובתו (ואף מזכותו) לדאוג לצרכיהם ולשאת בתשלומים הדרושים לקיומם היום-יומי"... מעמדו הייחודי האמור של חוב המזונות בהליך פשיטת רגל בא לידי ביטוי במספר מובנים. ואולם, בטרם נכנס בעובי הקורה, חשוב להבחין לצורך הדיון שלהלן בין חוב מזונות לעבר – שזמן פירעונו חל לפני מתן צו הכינוס; לבין חוב מזונות לעתיד – שזמן פירעונו חל לאחר מתן צו הכינוס... מכל האמור עולה כי חוב מזונות לעבר הוא חוב בר תביעה בפשיטת רגל... לעומת זאת, חוב מזונות לעתיד איננו חוב בר תביעה, ולכן, על פני הדברים, ניתן לפעול לגבייתו מחוץ להליך פשיטת הרגל – למשל באמצעות פנייה להוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק דין המזונות. (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] 23.2.20)

  משמע, בהתאם להוראת בחוק, היחיד חייב בתשלום חוב המזונות שחל עליו גם בתקופת הביניים שלאחר מתן הצו ואם איננו עומד בתשלום חוב זה, ניתן לנהל בגינו הליכי גבייה כלפי היחיד.

• חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מסדיר, בין היתר, את ההגנה לזכאים לקצבה בפני פעולות גביית חוב מהקצבה לה הם זכאים.

  סעיף 303 (א) בחוק קובע כך:

  זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

  לפי הוראה זו, ככלל לא ניתן לעקל כספים לפירעון חוב של החייב מקצבה לה הוא זכאי מהמל"ל, ברם חוב מזונות שחב בו החייב הינו חריג לכלל זה וחוב שכזה – ניתן לעקל מקצבה לה זכאי החייב.

  תשלום חוב מזונות במקום חייב מוסדר בחוק המזונות, וכך גם זכותו של המל"ל לגבות כספים אלו מהחייב. כך בסעיף 14 (א) בחוק המזונות:

  המוסד יגבה מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה לפי פסק הדין למזונות, לרבות ריבית כפי שנפסק והוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין כפי שנקבע בהוצאה לפועל.

  משמע, חוב המזונות שחייב בו היחיד לאחר מתן הצו הינו חוב בר גבייה וכאשר נושא המל"ל בתשלום חוב מזונות בגין התקופה שלאחר הצו גם עומדת למל"ל הזכות לקזז את החוב מקצבאות להן זכאי החייב. וכך גם נפסק (הציטוט מפסק הדין בעניין ע"א 1057/18 אייל עברון נ' דוד ורדי [פורסם בנבו] 23.1.19):

  "לעתים, זכות שאינה ניתנת לעיקול, ניתנת לקיזוז. כך, למשל, זכות לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי אינה ניתנת לעיקול, אך ניתנת לקיזוז כנגד דמי ביטוח שהמבוטח חב למוסד, ובנסיבות נוספות. נושה אחר לא יוכל לשים יד על הקצבה, והקצבה לא תעמוד לרשות הנאמן בפשיטת רגל, אם הזכאי הפך לחדל פירעון, אך המוסד לביטוח לאומי יוכל להיפרע מהקצבה באמצעות קיזוז" (שלום לרנר, קיזוז חיובים (2009), עמ' 81).

• וכך ניתן לסכם.

  הקיזוז אשר מבצע המל"ל מקצבת הנכות לה זכאי המבקש מאז מתן הצו, נעשה נוכח אי עמידת המבקש בתשלום חוב המזונות בו הוא חייב. אותו קיזוז מתייחס לחוב המזונות השוטף מאז ניתן הצו ולא לחוב שיש למבקש למל"ל בגין אי תשלום חוב המזונות בעבר.

  כעיקרון, יש למל"ל זכות לפעול לגביית חוב מזונות בו נושא המל"ל במקום חייב, לרבות באמצעות קיזוז מקצבה אחרת המגיעה לחייב מהמל"ל. זכות זו לקיזוז ביחס לחובות שנוצרו לאחר צו פתיחת הליכים עומדת למל"ל כלפי המבקש.

  ולפיכך – בדין מבוצע קיזוז חוב המזונות של המבקש על ידי המל"ל והבקשה – נדחית.

  ניתנה היום, ג' אלול תש"פ, 23 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.