נג'אר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה אשר הורה על פסילה מינהלית של רשיון הנהיגה של המבקש, לאחר שזה נחשד שהוא נוהג בשכרות.

לטענת המבקש הוא נסע ב-2:00 לפנות בוקר במפרץ חיפה לצורך חלוקת עיתונים, כאשר נעצר ע"י המשטרה. לדבריו הוא לא שתה אלכוהול כלל וכלל לא היה ממנו ריח של אלכוהול, הוא שתה תה בתוך האוטו.

עוד הוסיף כי סירב לבדיקת הינשוף כי חשש שהמכשיר אינו אמין בשל כתבות ששמע ברדיו ובטלויזיה.

לדבריו ביקש מהשוטרים שיקחו אותו לבי"ח לבצע בדיקת דם.

המשיבה מתנגדת לבקשה. וציינה כי כאשר נעצר המבקש הוא מצא לנכון להתקשר לעו"ד אשר הגיע למקום וביקשה מהשוטרים לקחת אותו לבי"ח.

למבקש הוסברה מהות הסירוב והוא אף חתם על הטפסים והיה מודע להשלכות סירובו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

מחומר הראיות עולה ברורות כי המבקש סירב לבצע בדיקת נשיפה לצורך איתור אלכוהול בדמו.

דברים אלה מתועדים בדו"ח הנסיבות שערכו השוטרים וכן במזכרים שמילאו.

השוטר אלי סלמן מציין במזכר שערך מיום 2/4/10 כי הבחין ברכבו של המבקש שנסע לכיוון בו עמדו השוטרים, סימן לו בפנס לעצור, הרכב נעצר, הוא ניגש לנהג והבחין שהיה עימו נוסע נוסף במושב הנוסע הקדמי, הנוסע והנהג (המבקש) לא היו חגורים, השוטר ביקש מהמבקש להציג בפניו רשיונות, והלה טען כי אין ברשותו מסמכים כלל, באותה עת הבחין השוטר בריח כבד של אלכוהול שנודף מפיו, ולאור זאת התבקש המבקש לבצע בדיקה לאיתור אלכוהול בדמו, אך כאמור, סירב לכך ועל כך אין מחלוקת.

השוטרת רנטה מיקומן מציין במזכר שערכה מיום 2/4/10 כי לאחר שהמבקש עוכב לתחנת זבולון על מנת לזהות אותו, הגיע לתחנת המשטרה עו"ד בשם קריסטינה קובטי אשר זיהתה את המבקש, כמו כן פנתה הסנגורית ואמרה למבקש שיאמר שהוא רוצה לבצע בדיקת דם, הואיל והוא חולה ויש לו אסטמה.

אף השוטרת רנטה ציינה כי ריח כבד של אלכוהול נדף מפיו של המבקש, כמו כן ציינה כי עיניו של המבקש היו אדומות, הוא דיבר בקול רם ואיים על השוטרת "את לא יודעת מה מחכה לך, את תשלמי את הכל, לכו תתפסו אנשים אחרים".

יצויין כי מהחומר שלפני עולה ברורות כי הוסברו למבקש ההשלכות של סירובו להבדק בדיקת נשיפה, אך הוא כאמור בשלו, סירב להבדק, כאשר יש להדגיש שהמבקש היה בתחנת המשטרה בנוכחות סניגור.

הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה המבססות את האישום נגד המבקש, ובאשר למסוכנות, הרי מי שמסרב לתת דגימה של אוויר נשוף, לצורך איתור אלכוהול בגופו, לשם שלילת החשד כי הוא נוהג בשכרות לאחר שמפיו נודף ריח כבד של אלכוהול, מעיד על עצמו שהוא שיכור, כך קובע החוק, ועל כן אם הוא נוהג שיכור אזי בוודאי ובודאי שהוא מסכן את הציבור, סיכון של ממש ולכן לא אוכל לקבוע כי החלטת קצין המשטרה שגויה או בלתי סבירה.

הבקשה נדחית.

המזכירות תחזיר למשיבה את חומר הראיות.

העתק מהחלטה ישלח לצדדים.

ניתנה היום, א' אייר תש"ע, 15 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.