נדחתה בקשה לביטול עיקול ברישום שהוטל על רכב של נכה

1. במסגרת הליכי הוצאה לפועל בין הצדדים הוטל עיקול ברישום על רכבו של המבקש שהינו נכה. המבקש הגיש בקשה לביטול העיקול כדי לאפשר לו למכור את רכבו ולקנות רכב חדש. בקשה זו נדחתה ע"י ראש ההוצאה לפועל ומכאן עתירת המבקש לאפשר לו לערער.

המבקש מפנה לסעיף 22 (א)(5) לחוק ההוצאה לפועל הקובע שאין לעקל - "כלים, מכשירים, מכונות, מטלטלין אחרים... השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". מכח הסעיף האמור טוען המבקש שעניינו מעורר סוגייה כבדת משקל. אכן קיים מימד עקרוני בבקשה זו אך בעולם המשפט עיקרון אינו עומד לבדו, ערום מכל לבוש עובדתי. בהתאם, יש להציג את הרקע העובדתי והדיוני לבקשה. 

2. תיק ההוצאה לפועל נגד המבקש נפתח בשנת 1999. ראש ההוצאה לפועל הורה על איחוד תיקים אך בשל אי עמידת המבקש בהסדר התשלומים אשר נקבע, בוטל תיק האיחוד. בשנת 2006 ניתן צו איחוד תיקים מחדש. חובותיו של המבקש בתיק האיחוד עומדים על למעלה משני מליון ש"ח והוא נדרש על פי צו התשלומים  לשלם כל חודש סך - 150 ש"ח.

טרם הגשת הבקשה הנדונה, הגיש המבקש בקשה קודמת לביטול העיקול על רכבו, אשר נדחתה. בקשה זו מהווה ניסיון נוסף של המבקש להורות על ביטול העיקול מהטעם שהוא מעוניין לקנות רכב חדש. מבחינת סדרי הדין, הבקשה המונחת בפני, עניינה ביקורת המבקש על ההחלטה האחרונה שניתנה ע"י ראש ההוצאה לפועל. עם זאת, ראוי במידת מה לשם ההכרעה בבקשה זו להתייחס לפרשנות הנכונה שיש להעניק לסעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל.

בהחלטה קודמת בעניינו של המבקש, ציינה ראש ההוצאה לפועל כב' הרשמת עירית קויפמן את האמור בספרו של המלומד בר-אופיר לפיו: "...גם כשמדובר בנכה אין לפטור מעיקול מכונית נכים יקרת ערך השייכת לו, אם אפשר להתאים מכונית זולה לצרכיו החיוניים כנכה (ע.א. 2886/92 כתבי נ' אל גוב דינים עליון ל' 783)" (הוצאה לפועל הליכים והלכות (א) עמ' 416). על יסוד זה הגיע ראש ההוצאה לפועל למסקנה שהעיקול ברישום יוותר על כנו. בהחלטה הנדונה הדגישה ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת א. ג'רבי) שהמבקש ציין בתצהירו, "גם אם ימכור את רכבו הנוכחי במלוא מחיר המחירון הרי שלבטח יצטרך להוסיף הפרש מכיסו". במהלך הדיון בהליך קמא, נשאל המבקש מהו הסכום שיצטרך להוסיף, והשיב, סך של  1,500 ש"ח לפחות. יוזכר כי על פי תיק האיחוד המבקש משלם 150 ש"ח לחודש. עוד צויין בהחלטה שהמבקש לא פירט את הצורך הרפואי בהחלפת רכבו, את סוג הרכב שהוא רוצה לקנות וכיצד יעמוד בתשלום ההפרש בין סכום המכירה של רכבו לבין מחיר הקנייה של הרכב החדש. אחרון הדגישה ראש ההוצאה לפועל שאין מניעה שהמבקש יחל בהליכי מכירת הרכב ובהתאם להתקדמות העניינים יוכל לפנות שוב בבקשה לראש ההוצאה לפועל. כנגד נימוק זה טען המבקש שלעולם לא יוכל למכור את רכבו בתנאים אלה -  שכן קונה פוטנציאלי לא יהא מעוניין לקנות רכב שרובץ עליו עיקול.

3. הכותרת של סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל היא: " מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול". בשמיעה ראשונה מדובר בהוראה קטגורית. ברם, הפטור מכלים, מכונות ומטלטלין השייכים לנכה מותנה על פי הסעיף בתנאי נוסף והוא שאלה "נחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו". עולה שעסקינן בהוראה מידתית. הנכה שהוא חייב בהוצאה לפועל אינו בר חורין להחזיק בכל מטלטלין אשר יחפוץ אלא רק אלה אשר נחוצים לשימושו האישי בשל מצבו. בכך נשמר האזון בין זכותו של הזוכה לגבות את חובו מחד גיסא לבין זכותו של הנכה לדאוג לצרכיו המיוחדים מאידך גיסא. גישה זו ראוייה בשיטה חוקתית המחייבת שמירה על זכויות הקניין של הזוכה בד בבד עם שמירה על כבודו של הנכה. המצב המשפטי האמור תואם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. להשלמת התמונה יצויין שבהחלטה הקודמת בעניינו של המבקש אשר הוזכרה לעיל, שעליה לא הוגשה בר"ע, ישנה התייחסות להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (בש"א 1597/06 בל נ' רל מפי כב' השופטת ש.גליק), המסתמכת על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (בש"א 8671/02 יורם נ' בנק לאומי מפי כב' השופט י.עמית) שם נפסק: "נשים פעמינו אל הוראות סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצל"פ, ונראה כי המילה "מכונית" לא נזכרת בסעיף. קשה להלום כי המחוקק השמיט מכונית מהנכסים שאינם ניתנים לעיקול. יש להניח, שוב, שלא בלאקונה מדובר, אלא בהסדר שלילי. תימוכין לכך אני מוצא בפסק הדין בע"א 2886/92 כתבי שלמה נ' אלגוב יפתח, דינים עליון, כרך ל 783... ". עמדה משפטית זו אינה מקובלת עלי - לא מבחינת לשון החוק, לא מבחינת פסק דין של בית המשפט העליון בעניין כתבי שצוטט לעיל ולא מבחינת תכלית החוק. לשון סעיף 22 לחוק קובע שאין לעקל :  " כלים, מכשירים, מכונות ומטלטלין אחרים....השייכים לנכה".  רכב עונה על הגדרה של כלים, מכשירים, מכונות ומטלטלין אחרים. באשר לטענה שיש לפרש את הסעיף כהסדר שלילי ומשלא נכתבה המילה רכב מתבקשת המסקנה שניתן לעקל רכב של נכה באותה מידה שניתן לעקל רכב של אדם שאינו נכה אשיב כך. רשימת המונחים בעלי אופי כללי - כלים, מכשירים, מכונות ומטלטלין  - מלמדת שאין כוונה לפרש את הסעיף כהסדר שלילי, אלא בצורה רחבה. פסק דין כתבי קובע שאין לפטור מעיקול :" מכונת נכים יקרת ערך אם אפשר להתאים לצורכיו החיונים של הנכה מכונית זולה יותר". לאמור, שניתן להטיל עיקול על רכב נכה בהתקיים תנאים מסויימים. משתמע מכך, כי בהעדר קיומם של אותם תנאים לא ניתן להטיל עיקול. תכלית החוק תומכת אף היא במסקנה שהסייג בדבר הטלת עיקול הקבוע בסעיף 22 (א)(5) חל גם לגבי רכב של נכה. לדעתי תכליתו של הסעיף האמור הינה לשמור על כבודו של נכה שזקוק לרכב בשל מצבו. פגיעה בחופש התנועה של נכה הזקוק לרכב על ידי הטלת עיקול בצורה לא מבוקרת מהווה פגיעה קשה בכבודו כאדם. נוצר מפגש מיוחד בין הזכות לחופש תנועה לבין הזכות לכבוד. נראה כי כלי רכב מהווה דוגמא מובהקת לכוונת המחוקק בחקיקת סעיף 22. כפי שכתוב בדברי ההסבר להצעת החוק להוסיף לסעיף 22 (א) לחוק ההוצאה לפועל את תת סעיף 5 - " סעיף 22 לחוק העיקרי קובע רשימת מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול... ברשימת מיטלטלין אלה לא פורטו מכשירים ואבזרים של נכים, כגון כסא גלגלים ומכונית, שבהעדרם אין הנכה יכול לקיים אורח חיים תקין. מוצע איפוא לפטור מעיקול גם כלים, מכשירים, מכונות ומטלטלין אחרים..." (הצעות חוק 1002, עמ' 369, תשל"ב - 1972). עם זאת יש לזכור שהדין אינו מתיר לנכה הזקוק לרכב שהינו חייב בתיק הוצאה לפועל לקנות כל רכב אשר יחפוץ, אלא בכפוף לצרכיו המיוחדים וערכו של הרכב. 

4. בענייננו הוטל עיקול על רכבו של המבקש. מהחלטה קודמת שאינה נשוא בקשה זו משתמע שרכבו של המבקש הינו יקר ערך. כך או אחרת, בהחלטה הנדונה הודגש החסר בבקשת המבקש, נוכח אי מסירת פרטים מלאים בדבר פרטי הרכב ועלותו המדוייקת. בהתנהגות זו הוא מונע מראש ההוצל"פ לבחון את שני צדי המשוואה, העומדת בלב האיזון שבסעיף 22(א)(5) לחוק. המבקש אינו רשאי ליצור "נזק ראייתי" ולדרוש מהזוכה בתיק ההוצל"פ 'לסמוך עליו'. טענת המבקש שהעיקול מונע ממנו למכור את הרכב לא הוכחה. אף אם אקבל כנתון שהותרת העיקול על כנו מקשה על מכירת הרכב, הפער קיים בין הקושי למכור לבין העדר היכולת למכור. עסקינן בעיקול ברישום ולא בעיקול בפועל וניתן יהא להציג בפני הקונה הפוטנציאלי מסמכים מתיק ההוצל"פ לפיהם קיימת אפשרות למכור את הרכב וזאת תחת פיקוח. יתרה מזו, מתן משקל מכריע לקשיי המבקש למכור את רכבו על פי החלטת ראש ההוצל"פ, עלול לפגוע יתר על המידה בזכויות הלגיטימיות של הזוכים. בנסיבות אלו יש לתור אחת פתרון מאוזן. בהתחשב באמור סבורני כי הפתרון המוצע על ידי ראש ההוצל"פ לפיו המבקש יוכל לפנות אליו בשנית על ידי הגשת בקשה מפורטת שתתייחס לכל הפרמטרים הרלוונטים  -  עלות הרכב החדש, סוגו, הצורך בהחלפת הרכב, דרך המימון של המבקש - הינו פתרון ראוי. זאת בהתחשב באופי הבקשה אותה בחר המבקש להגיש בהליך קמא.

5. סוף דבר. אין מקום להעתר לבקשה. עם זאת המבקש יהא רשאי להגיש בקשה מפורטת יותר בפני ראש ההוצל"פ שבמסגרתה יהא אף רשאי לעמוד על ההיבטים העקרוניים של העניין.

נוכח התוצאה אליה הגעתי אין צו להוצאות.

ניתנה היום ז' בתשרי, תשס"ט (6 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.

000510/08ברע055 ציונה נסירי