בפני תביעה כספית בסך של 46,225 ש"ח. שעיקרה ביטול הסכם לשימוש ביחידת נופש בין התובעים לבין הנתבעת, השבת סכומים ששולמו ופיצוי על נזקים.
הצדדים וטיעוניהם
טענות התובעים
1. 1. הנתבעת הזמינה אותם להשתתף בכנס שיווק "יחידות נופש אטרקטיביות ויוקרתיות", אשר התקיים במוצאי שבת, ביום ה- 09.08.1997 בשעה 19:00, בראשון - לציון (להלן: "
כנס השיווק").
לטענת התובעים במהלך כנס השיווק, ניסתה הנתבעת, תוך שימוש באגרסיביות רבה ותוך שימוש באמצעי לחץ, עושק, כפיה והשפעה לא הוגנת, למכור להם יחידת נופש, בכל השבוע ה- 44 לכל שנה קלנדרית, לתקופה של 35 שנים, במלון רם ירושלים, תמורת סכום של 45,929 ש"ח וכן תשלום שנתי קבוע בסך של 1,042 ש"ח (להלן בהתאמה: "
יחידת הנופש" ו"
מלון רם").
במהלך שנת 1998 ביקשו התובעים לממש זכותם לראשונה, במלון שרתון אילת. ברם, בניגוד לכל התחייבויות ו/או מצגי ו/או הבטחות הנתבעת, המדובר היה בחדר אחד, קטן מאוד ודחוק, ממוקם במיקום גרוע.
מייד פנו התובעים טלפונית בתלונה לנציג הנתבעת, והודיעו לו על דבר הפרת החוזה. בתשובה ענה נציג הנתבעת, כי הנם מצטערים ומתחייבים לתקן ההפרה וכי הדברים לא ישנו.
זה כשנה לאחר מכן, בקשו התובעים לממש זכותם ולנפוש שוב באילת, הפעם במלון הים האדום. אולם, גם הפעם, חרף התחייבויות הנתבעת בחוזה ובניגוד להן, המדובר היה בחדר אחד קטן ודחוק, הממוקם במיקום גרוע.
במהלך שנת 2000, שוב ביקשו התובעים לממש זכותם ולנפוש באילת במהלך חודשי יולי / אוגוסט. לאור ניסיון העבר העגום, פנו התובעים לנתבעת כ - 5 (חמישה) חודשים מראש, ובקשו להבטיח כי הפעם יהיו החדרים ראויים, כפי שנתחייבה הנתבעת בחוזה.
לתדהמתם, נענו התובעים בשלילה, והנתבעת הפנתה את התובעים לגוף בשם R.C.I, עליו שמעו התובעים לראשונה.
למען לא יהא הנייר חסר יצוין, כי גם פניית התובעים ל - RCI נענתה בשלילה בטענה, כי כלל אין חדרים פנויים באילת, "גם לא בשנה הבאה".
לאור השתלשלות דברים זו, לראשונה הבינו התובעים כי למעשה נפלו בפח ולא יכלו עוד להישאר אדישים, ופנו במכתב מיום 30.04.00 לנתבעת ובו הודיעו על ביטול ההסכם ודרשו כי הנתבעת תשיב כספם.
תגובת הנתבעת, לקונית ומשפילה, הייתה כי החוזה מהווה "נישואים קתוליים", כי אין בכוונתה לבטל את החוזה, ודאי שלא להשיב כספם. הנתבעת הגדילה לעשות, ושלחה לתובעים דרישות חוזרות ונשנות לפירעון התשלומים השנתיים, תוך הפניית העתקי הדרישות לעורכי - דינה, אם לא יענו לדרישותיה.
מאימת מכתבי הנתבעת, המשיכו התובעים תחת מחאה לשלם את התשלומים השנתיים. כדי להקטין נזקיהם, החליטו התובעים להמשיך ולממש זכותם ליחידת הנופש. מאחר ובאותה עת נסתיימו עבודות השיפוץ במלון רם ירושלים, החליטו התובעים לנפוש לראשונה במלון רם ירושלים, בו נרכשה יחידת נופש על פי החוזה.
לאחר שתכננו חופשתם בקפידה, תוך תיאום חופשות ממקום עבודתם של התובעים, הזמינו התובעים הסעה לבית המלון והגיעו אליו ביום 23.07.03 בשעה 13:00.
או אז, התגלה לתדהמת התובעים, כי מלון רם הינו מלון דתי - חרדי, הכופה על אורחיו שמירת ו/או קיום מצוות דתיות.
כך למשל, גילו התובעים כי המלון כופה על אורחיו, בין היתר, שמירת שבת, איסור רחצה משותפת של גברים ונשים בבריכה ו/או שימוש משותף כאמור במתקני הבילוי והבריאות במלון, כגון: סאונה, ג'קוזי, חדר כושר, SPA.
ויודגש, כי על אופיו המיוחד של מלון רם ירושלים, לא נכתב דבר בחוזה ואף לא נאמר על כך חצי דבר בכנס השיווק.
לאור דברים אלו, ההכנות המוקדמות הרבות וציפיות ילדיהם לבלות חופשה אמיתית, נאלצו התובעים לאתר מקום נופש חילופי על אתר. לאחר ניסיונות מרובים, עלה בידי התובעים לאתר מקום נופש חילופי, באמצעות סוכנות הנסיעות עוזי טורס 2000 בע"מ במלון נובוטל בים - המלח, במחיר של 2,920 ש"ח.