נוירוניקס בע"מ נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

חברת נוירוניקס בע"מ (להלן: "החברה") היא חברת start up שפעלה במשרדיה ששכרה ביוקנעם בפיתוח מוצר בתחום הטיפול בחולי אלצהיימר. לאחר שהושקעו בפיתוח המוצר מיליוני דולרים רבים, החלה החברה בתהליכי שיווק המוצר בחו"ל בתקווה שהמוצר יאושר, דא עקא שה- FDA האמריקאי לא אישר את המוצר ודרש השלמות הכרוכות בהשקעה כספית משמעותית. החברה נשענה בעיקר על הזרמות כספיות של בעלי המניות ובעלי המניות לא הגיעו להסכמות לגבי ההשקעה הנוספת הנדרשת וזו לא הוזרמה לקופת החברה, דבר שהביא ביום 28.11.19 להגשת הבקשה שפתחה את הליך חדלות הפירעון נגד החברה, לאחר שפוטרו עובדיה והופסקה פעילותה.

בהחלטתי מיום 10.12.19, מיניתי את עו"ד מוטי בן ארצי כנאמן זמני לחברה אשר לפי אישור בית המשפט, פרסם את נכסי החברה, לרבות קניינה הרוחני, למכירה.

לפי דו"ח הנאמן הזמני, היו מספר מתעניינים בנכסי החברה אך בסופו של יום היו רק שני מציעים משמעותיים, המשיב, מר דורון כהן, ומנכ"ל החברה לשעבר.

תחילה, התמודדו השניים כל אחד בנפרד לרכישת החברה, אך בשלב מסוים הודיעו שהם "מאחדים כוחות" וחוזרים בהם מהצעותיהם הנפרדות הקודמות וירכשו יחדיו את החברה, מכר החברה בהתאם אושר על ידי בית המשפט אך לאחר אישור המכר, שוב נחלקו המשיב והמנכ"ל לשעבר ביניהם והודיעו כי הם מפרקים את השותפות ביניהם וביקשו התמחרות נוספת.

הנאמן הזמני הודיע לבית המשפט והסכים לביטול המכר, בהתאם, לאחר שביטול המכר אושר על ידי בית המשפט, ערך הנאמן התמחרות נוספת והמשיב זכה בה לאחר שהציע בתמורה לנכסי החברה סך – 430,000 ₪ לפני מע"מ, כשההצעה המתחרה של המנכ"ל לשעבר עמדה על 420,000 ₪.

לאחר זכיית המשיב בהתמחרות, נחתם חוזה מולו ובית המשפט אישר בשנית את המכר למשיב.

לפי דו"ח הנאמן הזמני לתאגיד, בבוא מועד תשלום התמורה לפי חוזה המכר שנחתם רק לאחר שהמשיב בחן ובדק לעומק את נכסי החברה הן לפני ההתמחרות הראשונה והן לפני ואחרי ההתמחרות השנייה, המשיב לא שילם את התמורה ולא פרע כל חלק ממנה, ומכאן הבקשה דנא לאכוף את חוזה המכר.

לפי המפורט בדו"ח הנאמן הזמני, הוא סבור שהמשיב רצה למכור את החברה לצד ג' ברווח מסוים, אך משלא יצאה העסקה מול צד ג' אל הפועל, מנסה עתה המשיב להתנער מהעסקה ולחזור בו ממנה.

הנאמן הזמני מדגיש כי ההצעה המתחרה שעמדה על הפרק בהתמחרות האחרונה על סך – 420,000 ₪ אינה רלוונטית עוד, כך שחזרתו של המשיב מהחוזה שאושר תגרור נזקים משמעותיים לקופת הנאמן ולכלל הנושים.

בנסיבות לעיל, עותר הנאמן הזמני בבקשתו להורות על אכיפת חוזה המכר ולחיוב המשיב בתשלום מלוא התמורה המוסכמת, בפיצוי המוסכם בשיעור 10% מהתמורה, וכן לחייבו בהוצאות החברה בגין דמי שכירות, ארנונה והוצאות נוספות שנגרמו מהמועד שהיה אמור להיות מועד סגירת העסקה וביצוע תשלום התמורה ועד לתשלום בפועל, וכן לחייבו בהוצאות משפט.

לפי תנאי חוזה מכר נכסי החברה, הוסכם בין הצדדים כי המשיב קונה את כל נכסי החברה, ובסעיף 5 לחוזה הוסכם בזה הלשון:

"5. מובהר ומוסכם שהמוכרת ו/או הנאמן לא הציגו לקונה כל מצג לעניין היקף הנכסים והקונה מצהיר שהוא בדק היטב את נכסי החברה וזכויותיה והוא קונה אותם במצבם דהיום As Is."

בהמשך החוזה, שב הקונה ומצהיר כי ראה ובדק את נכסי החברה, מצבם, אפשרויות השימוש בהם וכי מצא אותם מתאימים למטרותיו וכי הוא מתקשר בעיסקה מתוך שקילה ומודעות לכל האמור.

בסעיף 11 לחוזה, הקונה התחייב לקבל את החזקה בחברה ולקבל על שמו את מלוא זכויות המוכרת בחברה כמפורט בהסכם זה.

התמורה סוכמה על סך 430,000 ₪ בצירוף מע"מ אשר התחייב המשיב לשלמה במלואה בשיק בנקאי לפקודת הנאמן בתוך 21 יום מאישור המכר על ידי בית המשפט.

עוד סוכם בפרק ז' לחוזה כי הפרת החוזה תחייב בתשלום פיצויים מוסכמים בסך השווה ל- 10% מסכום התמורה "וזאת מבלי לגרוע מזכותה של המוכרת לכל סעד אחר על פי דין".

בית המשפט, כאמור, אישר את חוזה המכר ואת מכר נכסי החברה ביום 4.11.20 לפי התנאים המוסכמים בחוזה המכר כך שמועד תשלום התמורה נפל ביום 25.11.20 או בסמוך לכך, אך בפועל, עד היום לא שולמה התמורה.

משכך היו הדברים, לפי טיעוני הנאמן, עתר במסגרת הדו"ח להורות על אכיפת חוזה מכר נכסי החברה נגד המשיב ולחייבו בתשלום התמורה המוסכמת, פיצוי מוסכם, נזקי החברה והוצאות ההליך.

בתשובתו טען המשיב כי דין בקשת הנאמן דחייה, ועתר להורות על השבת חלק כספי התמורה אשר חולט על ידי הנאמן, וכן ביקש להורות על ביטול חוזה המכר וחיוב הנאמן בהוצאות משפט.

המשיב טען כי במסגרת הדו"ח מסר הנאמן עובדות חלקיות וצירף מסמכים חלקיים שמציירים תמונה חלקית שמעוותת את אשר היה בפועל, כך למשל, לטענת המשיב, בתאריך 27.10.20 התגלתה על ידו פריצה למשרדי החברה ונעלמו נכסים משמעותיים ביותר ממשרדי החברה. לטענתו, הוא הודיע לנאמן על כך בזמן אמת אך הנאמן התעלם מהודעת המשיב ולא הודיע לבית המשפט, ונתן לבית המשפט להמשיך בהליך אישור הסכם המכר.

המשיב מדגיש כי מדובר בחברת "הזנק" שהמידע הישיר והעקיף הנוגע לה הוא מהות שוויה, כך שהיה על הנאמן הזמני לשמור על החברה ונכסיה על מנת שיהיה אפשר למוסרם למשיב אך, כך לטענת המשיב, הנאמן לא עמד בחובתו זו.

עוד נטען כי "הנאמן לא גילה למשיב כי אין בידיו את הסיסמאות או הרשאות הגישה למידע אותו מחזיקה החברה, כשמידע זה הוא עיקר שוויה של החברה בהיותה חברת פיתוח בתחום הרפואי, כאשר המכשירים והמחשבים הינם כלי עזר בלבד", כך טען המשיב בלשונו שלו.

בתשובתו, מפרט המשיב מספר פגישות ושיחות בינו לבין הנאמן, עוד מחודשים אוגוסט וספטמבר 2020, אז נודע למשיב כי גם המנכ"ל לשעבר של החברה, מר אייל בר אור, מתעניין ברכישת החברה.

לפי תשובתו (סעיף 13), יצר המשיב קשר עם מר בר אור, שכאמור הוא מנכ"ל החברה בעבר, ולאחר פגישה או פגישות עמו, איחדו כוחות, חברו יחד והציעו לרכוש את החברה, אך בסוף שוב נפרדו ונערכה התמחרות בין שניהם, המשיב מצד אחד והמנכ"ל לשעבר מן הצד השני, המנכ"ל לשעבר הציע עבור נכסי החברה 420,000 ₪, המשיב הציע 430,000 ₪ וכך, בסכום זה, הוכרז כזוכה בהתמחרות.

ב- 19.10.20 פנה המשיב לנאמן וביקש פרטי "פרופ' מרמב"מ" שהתעניין בחברה כדי שיוכל ליצור עמו קשר, ובתשובה ענה הנאמן שלאחר שיקבל את הסכם המכר החתום, יעביר לו את כל הפרטים והנתונים.

בהקשר זה אני מוצא להדגיש, כבר עתה, כי אין רבב בתשובת הנאמן, הרי כפי שהמשיב עצמו יודע וכותב מפורשות בתשובתו, עיקר שוויה של החברה טעון במידע עצמו, והואיל והמשיב זכה בהתמחרות והתבקש לחתום על חוזה המכר, הרי אין לו זכות לקבל פרטים בטרם חתימה על החוזה ואישורו על ידי בית המשפט, משום שהעברת מידע כזה עלולה לגרוע משוויה ונכסיה של החברה, וככל שיזלוג החוצה, עלול הדבר לגרום נזק בלתי הפיך לחברה.

המשיב מלין כי הנאמן לא מסר לו את המידע שברשות החברה, אף שהוא בעצמו מודע כי הואיל ומדובר בחברת הזנק המבוססת על רעיון, הרי לא ניתן להעביר את אותו מידע בטרם אושר המכר ושולמה התמורה!!

על כן, כבר עתה יש לומר כי הטענה שאי העברת וחשיפת המידע המדעי של החברה למשיב פוגמת בהתנהלות הנאמן ובעסקה כולה, אינה יכולה להתקבל. מובן כי בחברת הזנק, המידע שמהווה את הנכס המהותי של החברה יועבר למשקיע, בדרך כלל, רק אחר השלמת העסקה, כך לפחות כשמדובר במכר רעיון שנועד לפיתוח, שאם לא כך, עלול המידע לזלוג החוצה, דבר שיגרום לכרסום ממשי בשווי החברה ובנכסיה ואף לירידת שוויה לטמיון.

עוד טען המשיב כי פניותיו לנאמן נותרו ללא תגובה וללא תשובות, אף שאותן פניות הועברו לנאמן אחר החתימה על החוזה אך בטרם אושר המכר על ידי בית המשפט, עד שביום 5.11.20 הודיע הנאמן למשיב כי המכר אושר וכי הוא מחכה לתשלום לפי תנאי חוזה המכר.

עוד נטען כי מחשבים שהיו במשרדי החברה "נגנבו" ולא ניתן לדעת איזה מידע נגנב איתם או מתוכם, כך שהנאמן אינו יכול לקיים את המכר בנסיבות אלה, ולכן, יש לבטל את העסקה ולהורות לנאמן להשיב לידי המשיב את הסך 29,000 ₪ שחולט כמקדמה על חשבון התמורה.

המשיב שב וטען כי מעבר לכל הנ"ל, נראה כי אין אפשרות לגשת למידע המקצועי המאוחסן ב"ענן" וגם מסיבה זו, יש להורות על ביטול העסקה, השבת המקדמה שחולטה וכן לחייב את הנאמן בהוצאות.

בתגובה לתשובת המשיב, חזר הנאמן על טענותיו ושב והדגיש כי המשיב תיאר את החברה, בלשונו, כך: "חברת הזנק של טכנולוגיה רפואית והמידע הצבור על התנהלותה הקלינית/מקצועית/ המהותית במשך יותר מעשור – הוא הוא החברה".

הנאמן טוען כי תשובת המשיב מלמדת כי הוא מבקש לקבל את החברה (המידע) לפני תשלום התמורה, בניגוד להתחייבותו המפורשת בחוזה המכר!!

הנאמן מדגיש כי למשיב ניתנה הזדמנות נאותה מאוד לבחון את החברה בטרם חתימתו על חוזה הרכישה ולאחר ששקל וקיים שיחות בדיקות והתייעצויות, הוא חתם על החוזה בידיעה מלאה כי המידע והחזקה יימסרו לו רק אחר תשלום מלוא התמורה לפי חוזה המכר, משום שהוא מודע למהות החברה ולכך שלא ניתן למסור לו גישה לנתוני החברה בטרם תשלום התמורה.

הנאמן שב והבהיר שהמשיב מצא לשגר לנאמן בקשה להשלמת פרטים כאשר תוכן הבקשה והמבוקש בה מנוגד למוסכם בחוזה עליו הוא חתם, משביקש - בין היתר - את הנתונים בענן והסיסמאות ומאגרי המידע!!

מכל האמור סבור הנאמן כי המשיב פעל בחוסר תום לב, ניסה ומנסה לקבל את הממכר בטרם תשלום התמורה, על כל המשתמע מכך.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 18.3.21, שבו הצדדים על טענותיהם שפורטו באריכות לעיל. הנאמן שב והדגיש כי ניתנה למשיב יותר מהזדמנות נאותה לבדוק את הממכר, התמחרות ראשונה התנהלה בין המשיב למנכ"ל לשעבר של החברה, לאחר מכן, המשיב והמנכ"ל לשעבר בחרו לשלב כוחות והציעו הצעה אחת, לאחר שישבו ושוחחו ביניהם, ושוב נפרדו ונערכה התמחרות נוספת שבה המנכ"ל לשעבר הציע 420,000 ₪ ואילו המשיב זכה לאחר שהציע 430,000 ₪, בתוספת מע"מ.

לאחר זכייתו, הועבר למשיב העתק חוזה המכר, לבקשתו נערכו תיקונים בחוזה, ובסוף אוקטובר 2020 נחתם החוזה, והנאמן החזיר למנכ"ל לשעבר את ה-10% שהפקיד בידי הנאמן לגיבוי הצעתו לרכישת החברה.

הנאמן שב והדגיש כי המשיב ביקר במשרדי החברה יותר מפעם אחת, קיבל תשובות לנושאים ושאלות שהעלה, נפגש עם מנכ"ל החברה לשעבר וידע את כל מה שאמור היה לדעת.

הנאמן הוסיף כי בדיעבד הוא הבין שבזמנו, כשחיפש מציעים פוטנציאליים, הוא פנה לפרופ' ביאר שעשה בעברו אקזיטים בתחום הרפואה, דבר שנודע למשיב, ולכן לאחר החתימה על החוזה, פנה המשיב לנאמן וביקש את הטלפון של אותו פרופ', לכן סבור הנאמן שהמשיב חשב לרכוש את החברה ולמכור אותה As Is לאותו פרופ', אך משלא צלח הדבר, מנסה עתה לחזור בו מההסכמות, תוך התעלמות מהנזק העצום שגרם ויגרום לחברה ולנושיה.

ב"כ המשיב הבהיר כי בטיעוני הנאמן בבית המשפט יש טענות שלא פורטו בבקשה ובתגובה לתשובת המשיב, דבר שמונע ממנו התייחסות מקיפה לאותן טענות, אך בתשובה הבהיר הנאמן כי כל העובדות האלה ידועות למשיב. בנסיבות האמורות, ניתנה הזדמנות למשיב עצמו לומר את דבריו.

המשיב שב והזכיר את עניין הפריצה למשרדי החברה והנאמן הגיב שלא זו בלבד שלא הייתה פריצה, אלא שאותם מחשבים ניידים שהיו במשרדי החברה, חמישה במספר, נאספו על ידי הנאמן ונמצאים במשרדו, ויימסרו למשיב עם השלמת תשלום התמורה לקופת הנאמן, לפי חוזה המכר שאושר על ידי בית המשפט.

הכרעה:

אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מוצא כי דין בקשת הנאמן להתקבל ודין חוזה המכר אכיפה.

תחילה אבהיר כי על פני הדברים ברור כי למשיב ניתנה זכות מלאה ואפשרות מעל לנאותה לבחון ולשקול אם להציע ומה להציע עבור החברה, הוכח כי המשיב ניצל את הזמן, בחן ובדק את החברה ונכסיה ומצא להתעניין ולהציע לרכישתה.

יתרה מכך, מדובר בתהליך שנמשך זמן רב, כשתחילה הציע את הצעתו כאחד המציעים, לאחר מכן חבר למנכ"ל החברה לשעבר והציעו הצעה משותפת ושוב נפרדו והתנהלה התמחרות ביניהם בסופה הוא הוכרז כזוכה בהתמחרות.

גם לאחר זכייתו בהתמחרות, המשיך המשיב בבדיקותיו, החוזה שהיה מוכר לו מההליך הקודם הועבר לו שוב, נערכו תיקונים לבקשתו ורק לאחר מכן חתם עליו.

הכלל הוא שחוזים שנערכים, נכרתים ונחתמים בין צדדים יש לקיים, וכי בדיקות לגבי תנאי המכר והיקף הממכר נעשות לפני החתימה ולא אחריה.

משהוכח כי למשיב ניתנה הזדמנות מלאה ורחבה לבחון את הממכר ולכלכל את צעדיו לפי תוצאות בדיקותיו, ומשחתם לאחר הבדיקות המקיפות שערך, הרי אין לו אחרי החתימה אלא לקיים את החוזה ואת ההתחייבויות שנטל על עצמו במסגרת אותן הסכמות ואותו חוזה, זאת, משלא הוכחה עילה לבטלות החוזה או עילה המצדיקה ביטולו לפי דיני החוזים. ודוק, עד היום לא שוגרה מצד המשיב הודעת ביטול החוזה.

ככל שבדיעבד סבור המשיב כי שילם ביתר (דבר שאין בו ממש, משום שההצעה המתחרה עמדה על 420,000 ₪, כלומר 10,000 ₪ בלבד מתחת להצעתו הזוכה), הרי מדובר בטעות בכדאיות העסקה ואין בה כדי לבטל את המכר.

יתרה מכך, דרישתו של המשיב לדעת מה הוא קונה צריכה הייתה לעלות לפני החתימה על החוזה ולא אחריה. כאמור, הואיל והממכר בעיקרו הוא קניין רוחני ומידע רפואי ומקצועי המאוחסן בענן, הרי זה רק טבעי שהמידע יועבר למשיב וכי תינתן למשיב גישה לאותו מידע רק אחר תשלום התמורה ולא לפני כן, משום שזליגת המידע החוצה יכולה לאיין את שווי הנכס העיקרי של החברה.

הנ"ל היה ברור למשיב ולא זו בלבד שהוא מצוין מפורשות בחוזה המכר שהמשיב עצמו חתום עליו, אלא אף נטען בתשובת במשיב לבקשה דנא כפי שציטטתי לעיל, כך שטענתו היום כי לא נמסר לו אותו מידע וידע שהוא רכש, אינה יכולה לעמוד לטובתו.

גם טענת הפריצה וגניבת המחשבים ממשרדי החברה קיבלה תשובה מספקת מפי הנאמן, מה גם שהובהר כי כל הידע הרפואי והמקצועי מאוחסן ומאובטח בענן והוא יימסר למשיב לאחר תשלום מלוא התמורה, לפי התנאים המסוכמים והמוסכמים בחוזה המכר החתום בין הצדדים ושאושר על ידי בית המשפט.

בנסיבות האמורות, הוכח שהמשיב הפר את החוזה מסיבות ונימוקים שאינם מצדיקים זאת, ובוודאי שאינם מצדיקים ביטול העסקה או שינויה, וכי ההפרה שהמשיב ביצע היא הפרה יסודית.

יתרה מכך, יש להדגיש כי לא זו בלבד שהמשיב לא מצא לשלוח הודעת ביטול החוזה לנאמן, אלא הוא אף לא פנה לבית המשפט כדי לבטל את העסקה והוא מצא להתגונן כנגד בקשת הנאמן לאכוף את חוזה המכר, בטענות שונות ומשונות, שאילו היה בהן ממש, היה עליו לפנות בהודעת ביטול כדבעי וכן ליזום הליך משפטי בשעת אמת, כדי לקבל הוראות מבית המשפט איך לפעול ומה לעשות.

מכל האמור לעיל, עולה כי המשיב הפר את חוזה המכר ואת ההחלטה השיפוטית שאישרה את המכר, הפרות יסודיות ללא כל הצדקה.

בנסיבות אלה, אני מקבל את הבקשה ומורה על אכיפת חוזה המכר במובן זה שהמשיב ישלם, בתוך 30 יום מהיום, את יתרת התמורה לפי המוסכם בחוזה המכר שאושר על ידי בית המשפט וכן את הפיצוי המוסכם שהוסכם בסעיף 17 לחוזה המכר.

כמו כן, יישא המשיב בכל ההוצאות שהחברה חוייבה לשלם כדי לשמר את נכסי החברה, לרבות, החזקת ואיחסון המידע המקצועי ודמי השכירות עבור המשרדים שלה החל מיום אישור המכר על ידי בית המשפט ביום 4.11.20.

כמו כן, ישלם המשיב לקופת הנאמן סך של 15,000 ₪ כולל, בגין הוצאות הבקשה ושכר הנאמן.

הסכומים לעיל, כולם, ישולמו תוך 30 יום מהיום בערכי קרן, שאם לא כך, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 4.11.20 (מועד אישור המכר) ועד ליום התשלום המלא בפועל, למעט הוצאות המשפט אשר הפרשי ההצמדה והריבית יחולו בגינם החל מהיום.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשפ"א, 05 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.