נקי ואח' נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ח.פ. 570012377

פסק דין

1.עסקינן בתביעה ע"ס של 20,000 ₪ במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת לפצותם בגין נזקי רכוש שנגרמו, לטענתם, לרכבם עקב פגיעת אוטובוס הנתבעת בו ובגין נזקים לא ממוניים שנגרמו להם עקב התנהלותו של נהג האוטובוס.

2.וכך טענו התובעים בתביעתם :

ביום 26.8.08, בשעות הצהריים, החנה התובע מס' 1 (להלן "התובע") את רכבו, מסוג סובארו, מ.ר. 1642703 ברחוב מאה שערים בירושלים במקום מותר לחנייה בצד שמאל של הכביש. בשל מצוקת מקומות חנייה במקום, הרכב חנה כך שהכנף הימנית אחורית בלטה קצת לעבר הכביש.

התובע יצא מהרכב לחנות הנמצאת בבנין סמוך, כאשר אשתו, ילדיו ואחיו המתינו לו ברכב; כדקה לאחר מכן הוא קיבל שיחת טלפון מאחיו בה הודע לו שהרכב מפריע למעברו של אוטובוס וכי הנהג של האוטובוס (להלן "הנהג") צועק ומקלל.

התובע חזר כדי להזיז את הרכב ועת הגיע למקום הבחין בנהג פונה לאשתו, צועק ומקלל וכשראה את התובע החל מקלל גם אותו וצעק לעברו "בן זונה". הוא אף השליך ממחטות אף משומשות לעברו ושפך את תכולת כוס הקפה שהיתה לו ביד על שמשת הרכב של התובעים.

בשלב זה ניסה התובע להזיז את רכבו כדי לאפשר לאוטובוס לנסוע, אלא שהנהג לא המתין והתחיל בנסיעה מהירה. התובע רשם את מספר האוטובוס ורדף אחריו (באופניים של אחד העוברים במקום) תוך שידע כי הוא עוצר בתחנה קרובה, וכשהגיע לשם ביקש לצלם את הנהג עם המצלמה, הנהג החל בנסיעה בלי להתייחס לתובע וגרר אותו עם האוטובוס כעשרים מטרים, עד שבסוף הצליח התובע לצלם את פניו.

התובע הגיש תלונה נגד הנהג באגד. הנהג נקנס ונרשמה לו הערה בתיקו האישי.

3.במסגרת תיאור ההשתלשלות במשרדי אגד, לאחר האירוע ועת הוגשה התלונה נגד הנהג, כי הוא יוכל לטפל "בתביעת ביטוח על נזק לרכב".

לתביעה צירף התובע חוות דעת שמאי, המעריכה את הנזקים שנגרמו לרכבם של התובעים בסך של 4429 ₪. מעבר לסכום זה ולשכ"ט השמאי בסך של 450 ₪, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב התנהגותו של הנהג ועקב זה שגרר/דחף את התובע עם האוטובוס כעשרים מטר.

4.זה המקום לציין כי התובע הסביר בכתב תביעתו את השיהוי בהגשת התביעה וטען כי סבר שלא יהיה צורך בהגשת תביעה אל ביהמ"ש, שכן תלונה על מה שאירע הועברה לסניף הנתבעת בירושלים מיד לאחר המקרה, שם נמסר לו כי הגשת התלונה מונעת ממנו הגשת תלונה במשטרה ו/או תביעה בביהמ"ש. כן נטען כי התובע לא ידע שיש ביכולתו לפנות לבד אל ביהמ"ש, עד לאחרונה.

5.בהקשר זה טענה הנתבעת כי הגשת התביעה בשיהוי ניכר נגועה בחוסר תום לב וכי השיהוי גרם לה נזק ראייתי המונע ממנה אפשרות להתגונן כראוי כנגד התביעה ובכלל זה לדלות נתונים ממערכות המידע שברשותה ולהביא תמונות רלוונטיות לאוטובוס כדי להוכיח שלא היה מגע בין כלי הרכב.

6.לגוף העניין נטען כי, ביום 26.8.08 נהג באוטובוס מ.ר. 8743001, הנהג מר בן יהודה, בקו מס' 1 בירושלים. כשזה הגיע אל רחוב מאה שערים נחסמה דרכו ע"י רכבם של התובעים שחנה באופן שמנע ממנו את המשך נסיעתו. רק לאחר המתנה של 10 דקות הגיע התובע לרכבו והזיז אותו תוך כדי ויכוח וצעקות בין הצדדים.

הנתבעת טענה כי התובע התעמת עם הנהג, רדף אחרי האוטובוס ונעמד בחזית שלו בכוונה למנוע ממנו ומעשרות נוסעיו להמשיך בנסיעה. הנתבעת הכחישה את טענת התובע כי האוטובוס דחף אותו כ 20 -30 מטר וטענה כי אם כך היה הדבר, כיצד זה שהתובע לא נדרס תחת גלגלי האוטובוס.

הנתבעת הכחישה כל פגיעה ברכבו של התובע והסבה שימת ליבו של ביהמ"ש לעובדה שחוה"ד של השמאי נערכה 3 חודשים ממועד התאונה הנטען.

7.בדיון שמעתי את עדותם של שני הנהגים, כאשר כל צד חזר על גרסתו כפי שזו הובאה בכתב טענותיו.

התובע העיד כי הוא החנה את רכבו, בצד שמאל של הכביש, כאשר הצד הימני אחורי שלו בלט החוצה וכי רגעים בודדים לאחר שהחנה את הרכב, כשבני משפחתו נשארו בו, קיבל שיחת טלפון מאחיו אשר ביקש ממנו לבוא ולהזיז את הרכב. לטענתו, הוא חזר למקום וראה את הנהג מקלל את אשתו והילדים, ומיד כשהנהג הבחין בו פנה אליו ואמר לו "בן זונה", שפך את הקפה על הרכב וזרק את הממחטות לעברו של התובע.

התובע נכנס לרכב כדי להסדיר את החנייה, אז פתח נהג האוטובוס בנסיעה בעצבים ונתן מכה לרכב בטמבון, בכנף ובפנס.

התובע חזר על גרסתו בדבר "המרדף" אחרי האוטובוס לתחנה והעיד כי עת הגיע לשם, חסם אותו עם גופו כדי לצלמו, אז האוטובוס נצמד אליו, התובע חזר אחורה ורק אחרי 20 – 30 מטר הצליח לצלמו.

8.הנהג בתורו הכחיש את טענותיו של התובע לעניין הפגיעה ברכב. הנתבע טען כי הקו בו עבד