ס"ע
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
46062-10-13
26/08/2015
|
בפני הרשמת:
דניה דרורי
|
| - נגד - |
תובעת:
אסתר בן אילוז
עו"ד אברהם בר אור
|
נתבעת:
1. ניסטק גליל בע"מ ניסטק גליל בע"מ
2. ח"פ 511310575
עו"ד מיכאל דאוד
|
| פסק דין |
1.התובעת, אסתר בן אילוז (להלן – העובדת) הועסקה במפעלה של הנתבעת, ניסטק גליל בע"מ (להלן- המעסיקה) בתקופה 11/10 ועד 5/13.
בהליך זה עותרת העובדת לחיוב המעסיקה בתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובגין אובדן גימלת אבטלה וכן בגין דמי מחלה.
2.העובדת העידה לעצמה.
מטעם המעסיקה העידו: מנהל המעסיקה, מר ווספי ארמז (להלן –ווספי), הגב' ריחני סאבק, מנהלת הצוות בו הועסקה העובדת (להלן – רחני), גב' נעמי אוז'לבו, מנהלת כח אדם במעסיקה (להלן – נעמי) והגב' תמי עמר (להלן – תמי).
הרקע העובדתי הרלוונטי, אותו אני קובעת על יסוד הראיות שהוצגו ועדויות הצדדים, הוא כדלקמן:
3.המעסיקה מקיימת מפעל ביישוב מעלות, בו מועסקים מעל 200 עובדים, ושעיסוקו בהרכבת מוצרי אלקטרוניקה. במפעל מועסקים עובדים יהודים לצד עובדים בני דתות ועדות אחרות, וכך היה במהלך כל תקופת עבודתה של העובדת אצל המעסיקה.
4.ביום 8.11.10 החלה העובדת את העסקתה במפעל. בהתאם להסכם עבודתה (נספח א' לתצהיר ווספי) נקבע, בין השאר, כי העובדת זכאית לשכר לשעה בסך 23₪ .
5.על-פי עדות העובדת, שהועסקה כמלחימה, עובדים כ- 60-70 מלחימים באולם העבודה במפעל, המחולקים לצוותי עבודה. עוד העידה כי בכל צוות מועסקים כ- 20 עובדים, וכי היתה חלק מצוות שהמנהלת שלו היא רחני (פרו: 31 ש: 13-28).
6.כשבועיים לפני חופשת הפסח של שנת 2013, כך העידה העובדת, (פרו: 4; ש: 1-9), הוצבה מול עמדת העבודה של התובעת עובדת אחרת העונדת שרשרת עם צלב לצווארה. לטענת העובדת היה בעבודה רצופה מול עובדת העונדת שרשרת עם צלב כדי לפגוע ברגשותיה או משום עבירה על מצוות דתה .
העובדת פנתה בסמוך לכך לרחני בבקשה כי מקומה ישונה, או מקומה של העובדת החדשה, ולפי עדותה רחני פנתה "באותו יום" בעניין זה לווספי, ומיד לאחר מכן הציעה לה לעבוד מול עובדת אחרת אך הדבר לא הסתייע ובקשתה של העובדת כי תוצב בעמדה ספציפית מול עובדת בשם ז'קלין - נדחתה (פרו: 4; ש: 13-18).
7.יום לאחר החזרה מחופשת הפסח (חוה"מ פסח בשנה זו חל בין התאריכים 25.3.13 ועד 2.4.13), הופנתה העובדת על-ידי רחני בעניין תלונתה לוואספי, אשר על-פי עדותה של העובדת סרב לשמוע אותה. העובדת העידה כי היא חזרה למקומה באולם ההלחמה. מאותו מועד המשיכה את עבודתה במשך מספר ימים כרגיל ועד סוף אותו שבוע עבודה, כשהיא מקימה מחיצה מאולתרת מחפצים שונים בינה לבין העובדת שמולה (פרו: 5; ש: 1-10, פרו: 7; ש: 2-3).