1.התובע עבד בנתבעת כגנן במשך למעלה מעשר שנים. עם סיום עבודתו, הגיש את התביעה שבפנינו.
התשתית העובדתית
2.הנתבעת, שאען אחזקות בע"מ, היא חברה שעיסוקה בתחומים שונים ובהם גננות. התובע הועסק על ידה כגנן מיום 1.3.01 ועד ליום 30.6.11 (10 שנים ו- 4 חודשים). עבודתו התבצעה באתרי עבודה שונים שבהם מספקת הנתבעת שירותי גינון: שש שנים הוא הועסק בתחומה של התעשייה האווירית, לאחר מכן בתעשייה הצבאית, ומשנת 2010 לערך הועבר לאתרי עבודה אחרים. התובע היה עובד שעתי. בתחילה עמד שכרו על 20 ₪ לשעה, אולם זה התעדכן מעת לעת, כשממרץ 2008 ועד מועד סיום העבודה, עמד השכר על 27 ₪ לשעה.
3.ביום 16.5.11 פנה התובע לנתבעת באמצעות בא כוחו, בטענה שהיא פוגעת בזכויותיו כעובד (נ/א' לתצהירו). הוא טען שהנתבעת נוהגת לבטל לו ימי עבודה מבלי לשלם עבורם; ששעות עבודתו נקבעות באופן שרירותי וכוללות שעות נוספות שבעדן לא משולם לו כלל גמול שעות נוספות; ששכר עבודתו מולן; ושלא משולמות לו זכויות שונות כעובד המועסק בענף הגננות. בעקבות פנייתו זו נערכה בינו למר חפצי פגישה, אולם ביום 31.5.11 הוסיף ופנה ב"כ התובע לנתבעת וטען כי מאחר שמכתבו הקודם לא נענה על ידה בכוונתו "לפעול נגדכם משפטית" (נ/ ב' לתצהיר התובע).
ביום 1.6.11 התובע מסר לנתבעת הודעת התפטרות בכתב, והוסיף שהתפטרותו תיכנס לתוקף לאחר תקופת הודעה מוקדמת, בסוף יוני 2011 (נ/ג' לתצהירו). התובע דרש פיצויי פיטורים ותשלום זכויות נוספות בעד תקופת עבודתו. ביום 14.6.11 פנה בא כוח הנתבעת וטען שהודעת ההתפטרות הוגשה למרות שהוא הגיע להבנות והסכמות בנוגע להמשך עבודת התובע, ואף טרם שהיה סיפק בידי הנתבעת לשלם לו עבור ימי עבודה מבוטלים. הוא הוסיף שהנתבעת מציעה לתובע עבודת גננות בתעשייה הצבאית (נ/ ד' לתצהיר התובע). ביום 15.6.11 הודיע ב"כ התובע לנתבעת שהודעת ההתפטרות עומדת בעינה, שלל קיומן של הסכמות, ועמד על הדרישה לפיצויי פיטורים וזכויות נוספות. הדרישה לא נענתה (נ/ ה' לתצהיר התובע), ומשכך הוגשה התביעה שבפנינו.
דיון והכרעה
תחולת צו ההרחבה בענף החקלאות
4.התובע טוען שעל יחסי העבודה חלות הוראות צו ההרחבה בענף החקלאות שכן הנתבעת עוסקת בגינון והוא הועסק על ידה כגנן בביצוע עבודות גננות נוי. התובע נסמך בעניין זה על ההסכמים שחתמה הנתבעת עם התעשייה האווירית, במועדים הרלוונטיים לתביעה, שעניינם, בין היתר, מתן שירותי גננות בחצריה. הנתבעת טוענת כי שהצו אינו חל, באשר עיקר עיסוקה אינו בעבודת גינון, מרבית עובדיה אינם מועסקים בעבודות גינון, ואף טענת התובע שהועסק רק בעבודות גינון אינה נכונה. בנוגע להסכמים עם התעשייה האווירית, נטען שההסכם משנת 2002 לא היה רק למתן שירותי גינון אלא שירותי "חזות מפעל" וכלל עבודות ניקיון, וכך אף ההסכם משנת 2009.
5.הלכה פסוקה היא כי שאלת תחולתו של צו ההרחבה היא שאלה עובדתית המשולבת בקביעה משפטית בדבר סיווג עסקו של המעביד. השאלה תוכרע על יסוד מבחן עיקר העיסוק והפעילות העיקרית של המעסיק ובשים לב למכלול הנסיבות (דב"ע נג/3-125 שרר נ' רהיטי דימור בע"מ, פד"ע כז 158 (30.11.93); ע"ע 18/99 אפרימי נ' לילה עבד לעיל (9.7.00)).
6.צו ההרחבה בענף החקלאות הרחיב את תחולת הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות האיכרים לבין הסתדרות העובדים הכללית מיום 27.12.98. במבוא לצו ההרחבה בענף החקלאות נקבע ש"ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים בישראל בענפי החקלאות והאריזה, הדרים נשירים ופרחים, גננות נוי ומשתלות ומעבידיהם". סעיף 4 לצו קובע שהוא חל על כל המעסיקים בכל ענפי החקלאות והאריזה; נשירים ופרחים, גננות נוי, משתלות וכן על כל עובד המועסק בתקופת תוקפו של ההסכם. פנייה להסכם הקיבוצי מעלה שהסכם זה חל על כל המעסיקים חברי התאחדות האכרים "בכל ענפי החקלאות והאריזה, הדרים נשירים ופרחים, גננות נוי, משתלות וכן על עובדי הכפיים במועצות השיווק והייצור" ועל העובדים המועסקים על ידי המעבידים האמורים (סעיף 4 להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות).
7.אין חולק שהנתבעת עסקה, בין שאר עיסוקיה, בביצוע עבודות גננות (ע' 3, ש' 2 לפרוטוקול), כשמהראיות עולה שהיא סיפקה שירותי גינון למגוון רחב של לקוחות ובכלל זה ללקוחות גדולים כגון התעשייה האווירית והתעשייה הצבאית. כך, ההסכם בין הנתבעת לבין התעשייה האווירית מיום 31.12.02 שעניינו "הסכם לטיפוח חזות המפעל" (נ/2 לתצהיר חפצי) קובע שההתקשרות בין הצדדים היא ל"אספקת שירותי טיפוח לחזות המפעל כולל גיזום וכריתת עצים". טיפוח חזות המפעל משמעו בפועל – על פי המפרט הטכני להסכם זה – כולל ניקוי שטחים, פינוי פסולת לרבות גזם, וכן ניקוי גדרות וחצרנות. הנתבעת מודה שהסכם זה כלל בין היתר ביצוע עבודות גינון (סעיף 9 לסיכומיה; ע' 34, ש' 24). כמו כן, ההסכם הנוסף מיום 1.3.09 (נ/2 לתצהיר חפצי; מוצג ת/3) קובע במפורש שההתקשרות בין הצדדים היא למתן "שירותי גינון", והנתבעת אף הצהירה במסגרתו שהיא בעלת ה"יכולת, בעל ידע ומיומנות במתן שירותי גינון כאמור" וכי ברשותה "היתרים נדרשים ואמצעים מתאימים" (המבוא להסכם 09) כמו גם "ניסיון ומיומנות, ידע, ציוד וכח אדם מיומן ומקצועי" (סעיף 4.3 להסכם 09). המדובר בציוד מקצועי משמעותי לשם ביצוע עבודות הגינון, כגון מכסחות דשא, טרקטורים, מכונות חיתוך שוליים, כמו גם חומרי דשן, ריסוס והדברה (סעיפים 5.7 להסכם הנ"ל; ע' 44, ש' 23). בנוסף, הנתבעת סיפקה שירותי גינון אף למתחמים של התעשייה הצבאית (סעיף 26 לתצהיר חפצי ; סעיף 7 ונספח ד' לתצהיר התובע). כמו כן, היא נתנה שירותי גינון ללקוחות שונים ומקומות רבים נוספים כגון גינות ומתחמים במושב יכין, הרצליה, יהוד, פתח תקווה, ראש העין, גדרה, גן יבנה (ע' 4 לתמליל, ש' 5; ע' לתמליל 6, ש' 6; ע' 7 לתמליל, ש' 1).
8.מתדפיס מידע על פרטי חברה נכון ליום 24.4.14 וליום 17.8.11 (מוצגים ת/1- ת/2), עולה כי שמה של הנתבעת אכן שונה פעמיים בעבר ואף שונו מטרותיה. השינויים לא חרגו מהיות הנתבעת חברה העוסקת באחזקה וניקיון. על פי פירוט מטרותיה של החברה, הרי שהנתבעת עוסקת ב"ניקיון אחזקה גינון ופתוח מתן שרותי סבלות מלגזות ושנוע מטענים", כלומר בתחומים מגוונים, כשאין בכוחם להצביע לכאן או לכאן על עיקר עיסוקה של הנתבעת. אמנם אין מחלוקת על כך שהנתבעת העסיקה גננים לשם ביצוע פעילותה הרגילה. ברם, לטענתה עובדים אלה היו רק כעשירית ממצבת עובדיה (סעיף 7 לתצהיר חפצי; ע' 34, ש' 21). בכלל זה הועסקו על ידי הנתבעת גננים באתר העבודה שלה בתעשייה האווירית (ע' 44, ש' 21), כשמנוסח ההסכם מיום 1.3.09 הנ"ל עולה באופן ברור כי על מנת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי התעשייה האווירית, על הנתבעת היה להעסיק, בין היתר, "כח-אדם מקצועי ומיומן לביצוע שירותי הגינון" (חלק המבוא, סעיפים 4.3, 5.4 להסכם הנ"ל).
9.שוכנענו מהראיות שהתובע הועסק כגנן בנתבעת ובביצוע עבודות גינון, וככל שביצע עבודות ניקיון בנוסף לכך הן היו שוליות בלבד. על היותו של התובע גנן בנתבעת ולא עובד ניקיון אנו למדים מתמליל השיחה בינו ובין מנהל העבודה ממנו עולה שהתובע הועסק בהקמה ואחזקה של גינות (ע' 4 לתמליל, ש' 2; ע' 6 לתמליל, ש' 4; ע' 20 לתמליל, ש' 13; ע' 21 לתמליל, ש' 23), וכן מעדותו של חפצי שהודה שהתובע נמנה על קבוצת העובדים שעסקו בגינון (ע' 34, ש' 28). כמו כן, הנתבעת הודתה בכך בסעיף 151 לסיכומיה, וכך עולה אף מההתכתבות בין הצדדים במסגרתה הוצע להעסיק התובע "באתרי תעשיה צבאית שבהם היא נותנת שירותי גינון" (נספח ד' לתצהיר התובע). מנהל העבודה התייחס בשיחתו המוקלטת עם התובע לאתרי עבודה שונים בהם נתנה הנתבעת שירותי גינון באמצעות קבוצת העובדים, ומהשיחה עולה שהתובע ערך שימוש לשם ביצוע עבודתו בציוד חקלאי משמעותי כגון טרקטור וחרמש (ע' 4 לתמליל; ע' 6, ש' 4; ע' 8, ש' 3, 14; ע' 18, ש' 14). עדותו של חפצי כי "זה (כלומר - התובע) לא עובד גינון, זה עובד כללי שעובד גם בניקיון וגם בגינון" (ע' 34, ש' 23) לא הוכחה ולא הייתה משכנעת נוכח האמור. על האמור נוסיף כי אף דוחות הנוכחות של התובע מצוינים כ"נוכחות – גינון" (נספח נ/3 לתצהיר חפצי). עצם זה שהתובע הודה בחקירתו כי נדרש "לסדר דברים בחוץ מתחת לשמש" וכן לטאטא בחוץ" (ע' 15, ש' 19), אינו מצביע על כך שעסק בניקיון ומכל מקום לא כעיסוק עיקרי או אף משמעותי, מה גם שהתובע הבהיר בהמשך חקירתו החוזרת כי בנתבעת "עבדתי בגינון. לא ניקיון" (ע' 21, ש' 6).
10.כידוע, נטל ההוכחה בדבר חלותו של צו ההרחבה מוטל על העובד הטוען לכך (דב"ע שן/1-7 הדי נ' אוריינט קולור, פד"ע כ"ג 45 (1991)). עם זאת, אנו סבורים כי די בכך שהתובע הציג תשתית ראייתית להיותה של הנתבעת חברה העוסקת ומעסיקה בגינון ולכך שהועסק על ידה בפועל בגינון, על מנת שיועבר הנטל לנתבעת להוכיח ההפך. זאת, בשים לב לכך שהשליטה על נתונים אלה מצויה אצל הנתבעת. הנתבעת אכן טענה להגנתה כי עיקר עיסוקה לא היה בגננות, ובמסגרת עדותו של חפצי הוסיפה כי "החברה בבסיס שלה היא חברת ניקיון. חברת אחזקות" (ע' 34, ש' 23), אך היא לא הציגה כל ראייה בנוגע לפעילותה העסקית ובנוגע למקור הכנסותיה. כמו כן, הנתבעת לא הציגה כל ראיות בנוגע לנתוני העסקה, על מנת להוכיח טענתה כי העסיקה רק 10-12 עובדי גינון ממצבת עובדים המונה 100 במספר (סעיפים 6-7 לתצהיר חפצי; ע' 3, ש' 5). בעניין זה מצוייה בחומר הראיות רק עדות של חפצי, שאף טען כי לא היה מנהלה של הנתבעת בכל אותה תקופה (ע' 23, ש' 18; ע' 24, ש' 1).
11.משכך, אנו קובעים כי הנתבעת לא סתרה את התשתית העובדתית שהוצגה בהליך לפיה היא עסקה והעסיקה עובדים בתחום הגננות ולא הוצגו על ידה כל ראיות ונתונים ממשיים המאפשרים לקבוע כי עיקר עיסוקה היה בתחום אחר. על האמור נוסיף שהנתבעת, הטוענת שעיקר עיסוקה היה בביצוע עבודות אחזקה וניקיון, אינה טוענת לתחולת צו הרחבה אחר עליה, כגון צו ההרחבה בענף הניקיון, ואף מטעם זה יש לקבל טענת התובע לתחולת צו ההרחבה בענף החקלאות.
נוכח כל האמור, אנו קובעים כי יש להחיל על יחסי העבודה בין הצדדים את הוראות צו ההרחבה בענף החקלאות, משכך הוא זכאי, על פי הוראות הצו, הן לתוספת ותק, הן למענק שנתי, והן לתוספת כלכלה וביגוד. נעבור עתה לבחון את התחשיב של כל אחת מזכויות אלה.