סאאד חסן ואח' נ' עלאא עדנאן ואח'

פסק דין

ביום 25.9.08 ארעה תאונת דרכים בה ניזוק רכבו של התובע כתוצאה מהתנגשות הרכב ברמפה של משאית שהיתה נהוגה, לפי הנטען בתביעה, על ידי הנתבע 1.

התביעה הוגשה תחילה נגד הנתבע 1 שכאמור, נהג במשאית לפי הטענה ונגד הנתבעת 2 החברה הלאומית לביטוח שביטחה את הרכב.

הנתבעת 2 טענה שאין כיסוי ביטוחי כי הנהג במשאית של הנתבע היה בן פחות מ- 24 בזמן התאונה ולפי פוליסת הביטוח תקף רק לנהגים מעל גיל 24, הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה.

בישיבת ביהמ"ש מיום 20.5.10 ב"כ התובע ביקש ב"כ התובע לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2 לאחר שהתקבל פס"ד, בהעדר הגנה, נגד נתבע 1.

נתבע 1 ביקש לבטל את פסה"ד נגדו ובהסכמת הצדדים פסה"ד בוטל.

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה וכן הודעה לצד ג' נגד מי שהיתה הנתבעת 2 ואשר ביטחה את המשאית. בכתב ההגנה טען הנתבע כי הוא לא נהג במשאית אלא רק עזר לאחיו, שהיה הנהג, לפרוק סחורה. לדבריו, התאונה ארעה ברשלנותו של התובע אשר לא שם לב לרמפה שהיתה כבר פתוחה ומורדת ונכנס בה. בהודעה לצד ג' הוא טען כי הואיל והוא לא נהג ברכב אלא אחיו והואיל והצד השלישי דחה את הדרישה מחמת כך שהוא נהג ברכב והוא מתחת לגיל 24, שהיה גיל המינימלי של הנהג המבוטח, ואילו אחיו שנהג בפועל מעל גיל 24 היה על הצד השלישי לקבל עליו את הכיסוי הביטוחי.

הצדדים העיד בפני. מהעדויות עלה כי המשטרה הפלסטינאית הגיעה למקום ועל פי דוחות שכתבה, הנתבע היה הנהג ברכב.

באשר לאופן התאונה כל צד חזר על טענותיו כאשר התובע טען כי הוא הגיע מסיבוב והתנגש ברמפה שהיתה מורדת בגובה שהוא קצת מתחת לגג רכבו, והנתבע טוען כי המשאית חנתה בצד הדרך והתאונה ארעה מחמת כך שהתובע הגיע מסיבוב במהירות ולא הבחין ברמפה.

באשר לנהג הרכב, הנתבע העיד כי הוא מסר גם למשטרה הפלסטינאית שאחיו נהג ולא הוא אך כיון שאחיו עזב את המשאית, לאחר שהחנה אותו והוריד את הרמפה-הוא הלך לאסוף כסף מלקוח ולנחם אבלים- נרשם הנתבע כנהג על ידי המשטרה הפלסטינאית למרות מחאותיו.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנות כדלקמן:

א. האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. מתוך העדויות עולה כי הרמפה היתה פתוחה. ממקום המכה ניתן לראות כי הרמפה היתה פחותה בגובה הנמוך במעט מגובה הרכב של התובע. מתוך העדויות עולה כי המשאית חנתה בסמוך לכביש כאשר הרמפה בולטת לתוך הכביש. כמו"כ עולה כי לא היה בקצה הרמפה סימן כלשהו המזהיר את הנוסעים בדרך שהרמפה פתוחה, לא היה כל מחזיר אור או אמצעי תאונה אחר שיסמן שישנה רמפה פתוחה. מדובר במשאית שחנתה סמוך לסיבוב וסמוך לפניה לרחוב בו היא עמדה, לפיכך רשלנות הנהג במשאית ברורה.

ב. באשר לזהותו של הנהג, אינני מקבל את טענות הנתבע לפיהן הוא לא היה הנהג במשאית.

מתוך חקירת ומסמכי המשטרה הפלסטינאית עולה שהוא היה הנהג. הוא גם זה שנמצא ליד המשאית בסמוך לארוע התאונה. הנתבע לא הביא לעדות לא את המשפחה של הנפטר שלפי עדותו אחיו הלך לנחם ולא את הלקוח שאחיו הלך, לדבריו, לאסוף ממנו כסף. לא זו בלבד אלא שלפי עדות הנתבע הוא עסק בפריקת סחורה עם אנשים נוספים שידעו גם הם שאחיו נהג במשאית אך גם הם לא הובאו לעדות. משכך פני הדברים אין לי אלא לקבוע שהנתבע הוא אשר נהג את המשאית ולפיכך יש לדחות את ההודעה לצד ג' שכן לפי תנאי הפוליסה היא לא כיסתה את נהיגתו.

ג. למעלה מהצורך אעיר כי גם אם המסקנה היתה שהנתבע לא זה שנהג אלא אחיו, לא היה מקום לקבל את ההודעה לצד ג' ומה שהיה צריך לעשות זה תביעה נפרדת של אחיו, שהוא המבוטח של צד ג', בגין כך שצד ג' לא נטל אחיות על התאונה. לנתבע, שאינו המבוטח של צד ג', אין יריבות עם צד ג' באשר הוא אינו המבוטח וממילא הוא לא יכול להגיש הודעה לצד ג' נגד המבטחת – צד ג'.

הנזקים שנתבעו היו נזקים ישירם בלבד נזק + ירידת ערך ושכ"ט שמאי לפיכך יש לקבל את התביעה במלואה.

אני מחייב איפוא את הנתבע לשלם לתובע סך של 41,245 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן אני מחייבו באגרה כשהיא צמודה כאמור וכן בשכ"ט עו"ד בסך 4,500 ₪ ההודעה לצד ג' נדחית ואני מחייב את הנתבע בשכ"ט עו"ד צד ג' בסך 4,500 ₪.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ב, 06 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.