סבירות חוות דעת הממונה על עבודות שירות בעניין יכולת לבצע עבודות שירות

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        העותר הורשע בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב בעבירות של נהיגה בזמן פסילת רישיון. הוא נדון, בין היתר, לשני חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וזאת, בכפוף לחוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות, המשיב בעתירה זו (להלן - הממונה). הממונה, קבע בחוות-דעתו כי העותר אינו מתאים לביצוע עבודות שירות. בנסיבות אלה, הורה בית המשפט לתעבורה על ריצוי עונש המאסר שהוטל על העותר בדרך של מאסר בפועל. העותר ערער כנגד חומרת העונש. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, וקבע כי עליו להתייצב לתחילת ריצוי מאסרו ביום 2.7.06. העותר לא השיג על פסק הדין בערעור, והוא הפך חלוט.

2.        העותר הגיש עתירה לבית משפט זה כנגד הממונה בטענה כי חוות דעתו לפיה הוא אינו כשיר לבצע עבודות שירות אינה סבירה, ולכן יש לפסול אותה ולהמיר את מאסרו בפועל במאסר בעבודות שירות. טענה לעניין חוות הדעת עלתה גם בערעור בהליך הפלילי ונדחתה. לטענת העותר, עילת פסילה מינהלית כנגד עמדת הממונה מקומה להידון בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. מאחר שטרם החל בריצוי מאסרו, הוא אינו בגדר אסיר, ועל כן אין הוא יכול להגיש עתירת אסיר. כמו כן, עתירה כנגד החלטת הממונה אינה מסוג העניינים המצויים בסמכות בתי משפט לעניינים מינהליים על פי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, כך שלא ניתן לעתור כנגדה באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. נותר לטענתו הליך עתירה בפני בג"צ, ולפיכך נקט בדרך זו. עמדת המדינה היא, כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל היעדר עילה לפנייה לבג"צ. לדבריה, החלטה הנוגעת לגזירת עונש של עבודות שירות נתונה לשיקול דעת בית המשפט הדן בהליך הפלילי ואינה החלטתו של הממונה על עבודות השירות. אמנם, לצורך החלטת בית המשפט, עליו לקבל לידיו את חוות דעתו של הממונה, אולם אין הוא כבול לחוות דעת זו, ומעמדה הוא ככל חוות דעת אחרת המוגשת לבית המשפט טרם גזירת הדין, ואין מקום להשיג עליה בהליך תקיפה מינהלי. יתר על כן, בית המשפט המחוזי סבר כי מלכתחילה לא היתה כל הצדקה לאפשר לעותר לרצות את עונשו בעבודות שירות, ועל כן כך או כך, אין כל משמעות ומשקל לחוות דעתו של הממונה.

           תחילת ביצוע מאסרו של העותר עוכבה עד מתן הכרעה בעתירה.

3.        דין העתירה להידחות על הסף.

           העותר מבקש להשיג, במסגרת עתירה זו, על חוות דעת הממונה על עבודות שירות אשר על פיה הוא נמצא בלתי מתאים לעבודות שירות. בעקבות חוות דעת הממונה, הורה בית משפט לתעבורה על מאסרו בפועל של העותר, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו בעניין זה.

           אכן, עשויה לעלות שאלה מהו מעמדה המשפטי של חוות דעת הממונה על עבודות שירות, והאם אכן דינה ככל חוות דעת אחרת המוגשת לבית המשפט במסגרת ההליך הפלילי, כפי שסוברת המדינה. שאלה זו אוצלת על שאלה אחרת והיא - האם קיים מסלול תקיפה עצמאי כנגד שיקול דעת המופעל על ידי הממונה שנאשם יכול לנקוט בו, ואם כן - מהו הפורום שבו עשויה השגה כזו להתברר. אולם בנסיבות ענין זה אין מקום להיזקק לשאלה זו ולו מהטעם הבא: ההליך הפלילי בעניינו של העותר התקיים בשתי ערכאות - בערכאה דיונית בבית משפט לתעבורה ובערכאת ערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בית המשפט לתעבורה נתן את פסק דינו קודם שפנה לממונה על עבודות שירות, ועקב חוות דעתו השלילית של הממונה שניתנה לאחר מתן פסק הדין הומרו עבודות השירות שנגזרו על העותר במאסר בפועל.

           בית המשפט המחוזי, במסגרת הערעור, נתן דעתו לאופי העבירות אותן עבר העותר באותו הליך פלילי - נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח תקף. כן עמד על כך כי לחובת העותר 29 הרשעות תעבורה קודמות ובהן נהיגה באור אדום, ופניית פרסה במקום אסור. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור העותר תוך שהוא קובע:

"דעתו של בית משפט זה כי העונש על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל ולא בעבודות שירות. עבודות שירות אין בהן כדי למנוע המשך נהיגה בזמן פסילה. מי שנמצא נוהג בזמן פסילה אומר בעצם נהיגתו לבית המשפט - הפסילה אינה מרתיעה ... רק השמתו מאחורי סורג ובריח תמנע בפועל המשך נהיגתו בזמן פסילה. בית המשפט העליון עמד לא אחת על העונשים המחוייבים מנהיגה בזמן פסילה, וכוונתו לענישה מחמירה, לרבות מאסר בפועל, ולא בעבודות שירות.... המערער נמצא לא כשיר לבצע עבודות שירות, ואין מקום כי בית המשפט יתערב בהחלטתו זו של הממונה, הגם שעצם הטלת עבודות השירות במקרה זה מנוגדת להלכה ולפסיקה".

           יוצא, איפוא, כי ערכאת הערעור החליטה כי, בלא קשר לחוות דעת הממונה, טיב הרשעותיו של העותר, על רקע עברו התעבורתי החמור, אינו מתיישב עם הטלת עונש מאסר בעבודות שירות, ויש מקום להטיל עליו עונש מאסר בפועל מרתיע, תהא אשר תהא חוות דעת הממונה.

           לאור עמדה זו של בית המשפט המחוזי, סוגיית חוות דעת הממונה איבדה מחשיבותה, וזו לא נשקלה כלל בגדר שיקולי הענישה שבית המשפט שלערעור שקל. יוצא מכך, כי אפילו נתקבלה עומדת העותר, והממונה היה משנה את חוות דעתו בדבר התאמתו לביצוע עבודות שירות, גם אז לא היה הדבר מעלה או מוריד לענייננו, שכן פסק דינה של ערכאת הערעור מורה על מאסרו בפועל של המערער, ושולל מכל וכל עונש של עבודות שירות, והדבר מייתר את בחינת עמדתו של הממונה, כמבוקש על ידי העותר בעתירה זו. פסק דינה של ערכאת הערעור הפך סופי, ויש לקיימו.

           לאור זאת, לא מצאנו מקום להיזקק לעתירה והיא נדחית על הסף.

           העותר יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 25.10.06 עד לשעה 10:00 במזכירות בית המשפט לתעבורה בתל-אביב.

           ניתן היום, י"ט בתשרי התשס"ז (11.10.06).

ש ו פ ט ת                                         ש ו פ ט ת                                          ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il