סדיק נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 30/05/13, אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער מכוח פסק דין שניתן ביום 23/04/13 בבית דין זה במסגרת תיק 10290-11-12 (להלן: "פסק הדין").

פסק הדין ניתן לאחר שהועדה התכנסה בשנית מכוח פסק דין קודם שניתן בערעור של המערער וזאת ע"י כב' השופט ארמון בתיק 29871-02-12.

בפסק הדין כהגדרתו לעיל קבע בית דין זה כי הועדה מילאה את מרביתן המכרעת של ההוראות שהופנו אליה ע"י כב' השופט ארמון, למעט הוראה אחת, ובו קבע בית הדין כהאי לישנא והורה לוועדה לפעול כדלקמן -

"אשר על כן, מתקבל הערעור באופן חלקי במובן זה שעניינו של המערער מוחזר בשנית לוועדה לעררים על מנת שתשוב ותעיין בפסק דינו של כב' השופט ארמון, ותקיים במלואו את החיוב שנקבע בסעיף 22ב' לפסק הדין, אשר הוזכר בסעיף 1 לעיל.

יובהר, כפי שהובהר למערער במעמד הדיון, שבפסק הדין לא חויבה הועדה לשוב ולבדוק אותו.

בכל זאת, הועדה תשקול האם לצורך יישום ההוראה הנוגעת למידת אי ספיקת הלב זקוקה היא לבדיקת המערער אם לאו, וככל שתמצא שהדבר נחוץ – תזמין אותו לבדיקה בפניה".

2.עיון בפרוטוקול הועדה אשר התכנסה בעקבות פסק הדין מראה כי קיימה את החיוב שנקבע בסעיף 22(ב) לפסק דינו של כב' השופט ארמון, במובן זה שהבהירה שהיא סבורה שמדובר באי ספיקה קלה, ומדוע היא סבורה כך.

יחד עם זאת, הועדה התעלמה מההוראה לשקול האם לצורך יישום ההוראה הנוגעת למידת אי ספיקת הלב זקוקה היא לבדיקת המערער וככל שהדבר נחוץ – להזמינו.

הוראה זו ניתנה לאור טרוניותיו החוזרות של המערער לפיהן לא נבדק ע"י הועדה.

יש לומר כי מקום בו בית הדין מחייב את הועדה לשקול ביצוע פעולה מסוימת - עליה להראות כי עשתה כן, ועל הדבר להשתקף בפרוטוקול דיוניה.

ניתן, אולי, להסיק מהעובדה שהמערער לא הוזמן לבדיקה חוזרת – שהועדה לא ראתה לנחוץ לעשות זאת, אולם לא ניתן ללמוד כי הופעל שיקול דעת כלשהו בעניין זה.

אשר על כן, ומטעמי ספק ספיקא, וכדי שהמערער יחוש שניתן לו יומו וניתן יהא ללמוד מהפרוטוקול שהדבר נעשה, מוצאת אני לנכון להורות על השבת עניינו של המערער שוב לאותה ועדה, שכבר הוכיחה שדעתה אינה נעולה והיא מתייחסת בלב פתוח להוראות בית הדין כפי שצוין כבר בפסק הדין, כדי שתשקול במנומק האם יש צורך בזימונו של המערער לבדיקה בפניה לצורך קביעה בדבר מידת אי ספיקת הלב שלו, אם תמצא שיש צורך – תזמין אותו לבדיקה למטרה זו ואם לאו – תבהיר בפרוטוקול מדוע היא סבורה שאין בכך צורך.

3.בנסיבות העניין ישלם המשיב למערער הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

ניתן היום, י"ט תשרי תשע"ד, (23 ספטמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.