סויסה נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

לפניי עתירה לפי סעיף 62א' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, ולפי סעיף 51ט'(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בגדרה הורה הממונה על עבודות השירות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות של העותר.

ואלה עובדות המקרה הצריכות לענייננו:

ביום 24.9.09 גזר בית משפט השלום בת.פ. (שלום י-ם) 4621/06 על העותר עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, בגין עבירות של הפרת זכויות יוצרים, זאת החל מיום 24.11.09. העותר ערער על פסק הדין וביום 2.2.10 נדון ערעורו בבית המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 4949/09, בו אושר גזר הדין של בית משפט השלום ונקבע כי העותר יחל בביצוע עבודות השירות ביום 15.6.10.

ביום 15.6.10 לא התייצב העותר לתחילת ריצוי עבודות השירות והודיע כי הוא חולה. העותר זומן שנית לתחילת ביצוע עבודות שירות לתאריך 20.6.10. במועד זה, נקלט העותר על ידי המפקח ושובץ לעבודה מיידית בבית אבות "סן סימון נווה אורים" בירושלים. במהלך חודש יוני 2010 נעדר העותר בכל החודש, למעט נוכחות של שעתיים בלבד ביום 20.6.10.

עקב המשך היעדרות ללא אישור ממקום העבודה, זומן העותר ביום 13.7.10 לשיחת בירור אצל הממונה על עבודות השירות. העותר הוזהר והוחזר לעבודתו. החל מיום 14.7.10 ועד לסוף חודש יולי 2010 החסיר העותר עוד שלושה ימי עבודה ויום נוסף לגביו הגיש אישור מחלה.

העותר המשיך להיעדר מעבודתו גם בחודש אוגוסט 2010 למשך שמונה עשר ימי עבודה, ובעקבות כך זומן ביום 24.8.10 לשיחת בירור שנייה. בשיחה זו הוזהר העותר אזהרה חמורה ושובץ לעבודה ב"מאיר פנים" בירושלים. מועד סיום עבודות השירות נקבע ליום 15.12.10.

ביום 25.8.10 התייצב העותר במקום עבודתו, ועבד ברציפות עד ליום 14.9.10. בהמשך החודש נעדר העותר מעבודתו במשך ארבעה ימים נוספים. כתוצאה מכך, ביום 20.9.10 הוזהר העותר על ידי המפקח בפעם השלישית לבל ימשיך להיעדר מעבודות השירות וכי לא יזומן לשיחת בירור נוספת.

במהלך חודש אוקטובר 2010 עבד העותר עד ליום 16.10.10 ולאחר מכן נעדר ממקום עבודתו. ביום 25.10.10 נערכה שיחת טלפון עם העותר לבירור סיבת אי התייצבותו. בתשובתו מסר העותר כי הוא מכור לסמים ומעוניין בגמילה. בשיחה זו זומן לשיחת בירור לתאריך 27.10.10, אליה לא התייצב.

העותר נעדר מעבודתו במהלך כל חודש נובמבר כשכל הניסיונות לזמנו לשיחת בירור נוספת כשלו. בעקבות האירועים המפורטים זומן העותר לשימוע ביום 20.12.10.

לאחר ששמע את דברי העותר, כולל העובדה כי עבר לאחרונה טיפול גמילה של שלושה שבועות, המליץ עורך השימוע על ביצוע הליך הפסקה מנהלית. ביום 28.12.10 המליץ קצין ניהול אסירים בפני הממונה על עבודות השירות, להפסיק לעותר את ריצוי עבודות השירות, בשל העובדה שמדובר בעובד שבמהלך תקופת הריצוי המשיך לצרוך סמים, ולדבריו אף נזקק לשהות במסגרות לגמילה. צוין כי העותר גילה העדר יכולת הסתגלות ואי יכולת לקחת אחריות על עמידה בתנאי מסגרת תעסוקתית ולהימצא בתנאי פיקוח שוטפים.

ביום 29.12.10 הורה מפקד מחוז דרום של שירות בתי הסוהר, מכוח הסמכות הנתונה לו על פי סעיף 51ט(א) לחוק העונשין, על הפסקת עבודות השירות של העותר; זאת לאחר שהגיע למסקנה כי העותר נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה או המפקח, אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת, הפר תנאי מתנאי עבודות השירות שקבע בית המשפט וכן לא ציית להוראה של ממונה, רכז או מפקח או שלא קיים חובה המוטלת עליו. בהתאם להחלטה נקבע שהעותר ימשיך לרצות את יתרת עונשו בבית הסוהר, כשיתרת המאסר נקבעה על 78 יום.

על כך הערר שלפניי.

טענות הצדדים:

בעררו טוען העותר, כי טעה נציב בתי הסוהר משהחליט לבטל את עבודות השירות, ומשלא נתן לו הזדמנות נוספת לבצע את עבודות השירות בנסיבות העניין. לטענתו, היעדרותו מהעבודה נבעה מכך שבאותה עת היה שרוי במצב נפשי קשה ביותר ותחת השפעת סמים, ואולם כיום לטענתו הוא עבר שינוי בחייו, הוא נקי מסמים ומוכן להיכנס לטיפול יום. העותר אף הביע חששו כי עקב ריצוי המאסר בפועל הוא עלול להתדרדר שוב לשימוש בסמים, ועל כן הוא מבקש הזדמנות נוספת לביצוע עבודות השירות תוך המשך טיפול בסמים, כשבסיום ריצוי עבודות השירות יפנה להמשך טיפול מלא בגמילה.

מנגד טוענת המשיבה כי הליך הגמילה שעבר העותר הוצג במסגרת שיחת השימוע, ואולם לאחר שנבחנה התנהלותו של העותר ממועד מתן גזר הדין, אי התייצבותו השיטתית לריצוי עונשו ונסיבות אחרות שהוצגו על ידי רכז עבודות השירות, הוחלט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות. לטענתה, ההחלטה שהתקבלה היא סבירה ומידתית. המשיבה מציינת כי העובדה שהעותר סובל מהתמכרות לסמים הייתה ידועה כבר בעת מתן גזר הדין ועל אף האמור אושר לעותר לרצות עונשו בעבודות שירות תחת עונש מאסר בפועל, לאחר שהעותר הצהיר כי הוא מקבל על עצמו את האחריות לריצוי עונש המאסר בדרך זו. על אף האמור, ולמרות ההזדמנויות החוזרות ונשנות והאזהרות הרבות שניתנו לו, העותר לא התייצב לריצוי עונשו כראוי ולא ציית להוראות הממונה. בשולי הדברים מציינת המשיבה כי העותר שהה כבר בלמעלה מ – 7-8 מרכזי גמילה אולם כל זאת ללא הצלחה.

דיון

על פי סעיף 51ט(א) לחוק העונשין רשאי נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, ולאחר שניתנה לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו, להחליט על הפסקת עבודות השירות אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:

"(1) הוא לא התייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה, רכז עבודת השירות, המפקח או רופא;

...