סיני ואח' נ' עוז אל. יר. בע"מ ואח'

פסק דין

תחילתה של תביעה זו בתביעה שהגישו התובעים (להלן: "התובע") כנגד שלושה נתבעים בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהטעיה המתייחסת לתיקון שעבר רכבם. התובעים הגיעו לפשרה עם שניים מהנתבעים המקוריים, כך שכיום שהתביעה שבפניי הינה כנגד הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת או "המוסך") אשר במוסך המנוהל על ידה תוקן רכב התובעים (להלן: "הרכב"). התובעים הגיעו להסדר פשרה עם חברת הביטוח והשמאי מטעמה (להלן "חברת הביטוח" ו"השמאי").

תמצית גרסת התובע:

לטענת התובע לאחר שרכבו עבר תאונת דרכים הוא תוקן במוסך הנתבעת. במסגרת תיקון זה הולחמה השלדה, למרות שהדבר לא נדרש ואף לא הובא לידיעתו של התובע. לתובע נודע הדבר רק כאשר בקש למכור את רכבו והוא ערך לו בדיקה במכון רישוי. כתוצאה מכך נאלץ התובע למכור את הרכב בהפסד כספי שנבע מכך שהשלדה הולחמה. התובע הציג אישור מחברת אוטודיל ולפיו הרכב נמכר ב- 9,000 ₪ פחות מהמחיר המוצע המקורי לאחר שהתגלה בבדיקה שבוצע במכון הרישוי כי השלדה של רכב הולחמה.

התובע שניסה למכור את רכבו פנה לחברת אוטודיל וקבל הצעת מחיר של 38,000 ₪ וזאת בכפוף לכך שלא אירע כל נזק לשלדה. לאחר הסכום העקרוני נלקח הרכב לבדיקה במכון הרישוי מ.מ.מ שבבני ברק, שם התגלה לתובע לראשונה כי קיימת הלחמה בצד האחורי של רכבו. בעקבות כך הורד מחיר הרכב ב- 9,000 ₪ והוא נמכר בסך של 29,000 ₪ בלבד. התובע פנה לנתבעים ודרש פיצוי על ההטעיה, שכן לטענתו הוא לא עודכן בדבר הצורך בתיקון הכולל את השלדה. לטענתו, לו היה יודע על כך היה מעדיף את החלופה של תשלום פיצוי ולא תיקון הנזק, חלופה אשר הוצעה לו לאור גובה הנזק.

התביעה שבפניי הינה בגין אחריות המוסך לנזק הנטען בלבד.

תמצית טענות הנתבעת – המוסך:

לטענת הנתבעת התיקון שבוצע על ידה בוצע בהתאם להוראות השמאי ובפיקוחו. כמו כן טענה הנתבעת כי גם התובע היה מודע להליכי תיקון הרכב וביקר במוסך עם סוכן הביטוח שלו וקבל הסברים על התיקון .

לגופו של תיקון, הסביר נציג הנתבעת, כי היה צורך בהחלפת דלת אחורית אשר מתחברת לשלדה באמצעות הלחמה (בנבדל מחלקים המחוברים בהברגה) ולשם כך בוצעה ההלחמה. לא מדובר בהלחמה שיש בה משום נזק לשלדה ולא לכך הכוונה כאשר מתייחסים לנזק לשלדה.

לסיכום, טוען נציג הנתבעת כי פעל בהתאם לחוות הדעת, ומכל מקום לא נגרם כל נזק לשלדה. הוא הוסיף וטען כי אין בחבור כזה כל סכנה ליושבי הרכב.

דיון:

לאחר הדיון שהתקיים בפניי ולאחר עיון בכתבי הטענות לא מצאתי כי התובע הוכיח כי המוסך ביצע תיקונים שאינם בהתאם להוראות הנובעות מחוות דעת השמאי. בנסיבות אלו לא הצליח התובע להרים את נטל ההוכחה ולהוכיח כי המוסך הטעה אותו בביצוע התיקון או המידע שהעביר לו על אופן התיקון.

התובע רכש, לטענתו, את רכבו בשנת 2009 לאחר שעבר בדיקה במכון הרישוי מ.מ.מ ברחוב החרוץ 1 תל אביב (להלן: הבדיקה הרשונה). בבדיקה זו בסעיף 8 המתייחס ל: "שלדה ומרכב, ליקויים בעלי משמעות נמוכה" מצוין בין היתר "תיקוני מרכב וצבע סביב". על בסיס בדיקה זו רכש התובע את הרכב, כך לטענתו. ביום 14.6.10 אירעה תאונת הדרכים נשוא כתב התביעה (להלן: "התאונה"), הרכב נבדק על ידי שמאי של חברת הביטוח. השמאי קבע באותה חוות דעת כי ירידת הערך כתוצאה מהתאונה עומדת על 2.5%. הרכב תוקן, כאמור, במוסך הנתבעת. בשנת 2011 בקש התובע למכור את הרכב וקבל הצעה מחברת אוטודיל על סך של 38,000 ₪ , כך לטענתו. ההצעה הייתה כפופה לכך שלא היו תיקונים בשלדה. לטענת התובע לאחר שקבל את ההצעה ערך בדיקה לרכב במכון מ.מ.מ בבני ברק(להלן: "הבדיקה השנייה) ביום 25.9.11 שם נקבע בסעיף :"שלדה ומרכב, ליקויים בעלי משמעות נמוכה" כי בוצע תיקון של "החלפת כנף אחורית ימין בהלחמה". לטענת התובע, התיקון בהלחמה, שצוין בבדיקה השנייה ולא מופיע בבדיקה הראשונה, הוא זה שגרם להורדת הצעת המחיר בסך של 9.000 ₪, כפי שעולה מאישור חברת אוטודיל (נספח - 7 עמוד 27 ללא תאריך). בעקבות כך פנה התובע לשמאי נוסף מטעמו, אשר חוות דעתו מיום 10.10.11 צורפה כנספח 7 ובה צוין כי ירידת הערך בעקבות התאונה עומדת על סך של 10% ,ובהתאם לערך הרכב ביום התאונה על סכום של 7,500 ₪.

התובע הגיש את תביעתו הן בגין ירידת ערך טכנית על פי חוות דעת השמאי כחלון מיום 10.10.11 והן בגין ירידת ערך מסחרית על סך 9,000 ₪ הנובעת מהנזק בפועל שנגרם לתובע בעת מכירת הרכב כפי שפורט באישור חברת אוטודיל. בנוסף תבע הוא החזר שכר טרחת השמאי וכן סך של 10,000 בגין עוגמת נפש.

מאחר והתובע הגיע להסדר עם חברת הביטוח והשמאי מטעמה לא אתייחס לטענות שהועלו כנגדם בכתב התביעה, אלא אם קיים קשר לעילת התביעה שנותרה כנגד המוסך.

כפי שציינתי לא מצאתי כי התובע הוכיח שהמוסך לא תיקן את הרכב בהתאם להוראות השמאי או גבה סכום שאינו מתאים להערכת השמאי מטעם חברת הביטוח. מכאן שלא מצאתי כי קיימת עילת תביעה כנגד המוסך. מה גם שקבלתי את הסברו של מנהל המוסך לגבי הצורך בהחלמת הדלת האחורית לאור צורת החיבור הנדרשת (בנבדל מהברגה).

למרות האמור לעיל מצאתי כי יש להידרש, ולו בקצרה, למהות התביעה בגין ירידת הערך שנגרמה כתוצאה מהתאונה.

אין מחלוקת על כי התובע היה זכאי לפיצוי בגין ירידת ערך כתוצאה מהתאונה.

בתיק הנדון קיימת מחלוקת עקרונית ומחלוקת עניינית כדלקמן:

המחלוקת העקרונית הינה האם יש לפצות בגין ירידת ערך בהתאם לחוות דעת שמאי המתבססת על בדיקה טכנית בהתאם להנחיות דו"ח וועדת ששון , או לחלופין על הנזק שנגרם בפועל והמכונה ירידת ערך מסחרית, והנובע מקבלת תמורה נמוכה יותר בעת מכירת הרכב ואשר סיבתה היא הנזק שנגרם בתאונה.