סיעת בוחרים להצליח - יורם מלול נ' עירית קרית שמונה

החלטה

1.המבקש הינו אחד המתמודדים לראשות עיריית קריית שמונה בבחירות לרשויות המקומיות אשר עומדות להיערך בשבוע הבא, ועומד בראש סיעת "בוחרים להצליח" המתמודדת בבחירות אלו למועצת העיר.

במסגרת תעמולת הבחירות הציב המבקש שלט בכניסה לחניה של "אולמי פאר" בקריית שמונה (להלן: החניה). לאחר שהוצב השלט, הוציא ביום 7.10.2013 נסים מלכה, ראש עיריית קריית שמונה ויושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ובניה קריית שמונה (להלן: הוועדה המקומית), צו הריסה מנהלי, בו ציווה על הריסת השלט וסילוקו. בצו ההריסה צויין כי השלט, שאורכו 6 מטר, גובהו 3.5 מטר ועשוי מצנרת פלדה עם שתי רגליות הניצבות בתוך אלמנטים מבטון המונחים על הקרקע, הוקם ללא היתר בניה. לצו ההריסה צורפו תמונות של השלט ותצהירו של אינג'ינר שוקי בנדלק, מהנדס הוועדה המקומית, בו צויין, בין השאר, כי עבודות בנית השלט נעשו ללא קבלת היתר בניה.

2.ביום 9.10.2013 הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יורה למשיבה (להלן: העירייה) להימנע מהריסת השלט, ולחילופין - יורה על עיכוב ביצוע ההריסה עד לקביעת מועד לדיון בבקשה. לבקשה צורף תצהירו של דני טל (להלן: טל), מנהל מטה הבחירות של סיעת המבקש, ובו הועלו הטענות הבאות:

(א)השלט הוצב בשטח פרטי השייך לאולמי פאר דוד "באישורו ובהסכמתו של בעלי השטח";

(ב)השלט הינו בטיחותי, עם עיגון וחיזוק, והוא נבדק ונמצא תקין מבחינה מבנית וסטטית. לבקשה צורף אישור מיום 9.10.2013 של סיגמה הנדסה - תכנון קונסטרוקציות פלדה ובטון;

(ג)צו ההריסה הוצא בזריזות יוצאת דופן על-ידי אנשי העירייה, בניצוחו של ראש העיר המתמודד אף הוא על ראשות העיר בבחירות הקרובות; הטיפול המהיר בהוצאת הצו וההתראה לבצע את ההריסה תוך 72 שעות מצביעים על אכיפה בררנית, מאחר ועל שולחן העירייה מונחות תלונות רבות על חריגות בניה ובניה ללא היתר, המטופלות במשך פרק זמן ארוך הרבה יותר;

(ד)אין בהשארת השלט במקומו כדי לפגוע בציבור פגיעה קשה, בשל פרק הזמן הקצר בו הוא אמור להיות מוצב (עד ליום הבחירות).

3.העירייה התנגדה לבקשה ממספר טעמים:

(א)העירייה אינה המשיבה המתאימה לבקשה, מאחר והבסיס הנורמטיבי להוצאת צו ההריסה המנהלי מצוי בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) והצו עצמו נחתם על-ידי יושב ראש הוועדה המקומית;

(ב)השלט העשוי מקונסטרוקצית פלדה הותקן במקום ציבורי - ולא בשטח פרטי - ללא היתר ובניגוד להוראות לתליית שלטי תעמולת בחירות שפרסמה העירייה, וללא אישור אגף ההנדסה שלה;

(ג)הוצאת צו ההריסה המנהלי ביום 7.10.2013 נעשתה לאחר שמפקח הוועדה המקומית, המהנדס דוד טלביץ (להלן: טלביץ) בדק את השלט ביום 29.9.2013, ובחן את כל טענותיו של טל אודות שלטים אחרים;

(ד)אין יסוד לטענה בדבר אכיפה בררנית - מדובר בטענה כוללנית, ללא דוגמא קונקרטית. כמו כן, בנוסף לצו ההריסה המנהלי המתייחס לשלט של המבקש הוצא צו הריסה מנהלי לשלט אחר;

(ה)השלט אינו בטיחותי.

4.הוצאת צו הריסה מנהלי על-ידי יושב ראש הוועדה המקומית מעוגנת בסעיף 224 לחוק התכנון והבניה. הוצאת צו זה אפשרית אם היה לו יסוד סביר להניח כי מבוצעת עבודת בניה בלי היתר לפי חוק התכנון והבניה או בסטיה מהיתר או מתכנית. סעיף 238א(ז)(1) לחוק זה מאפשר למי שרואה עצמו נפגע על-ידי צו הריסה מנהלי לבקש מבית המשפט את ביטולו.

במקרה הנוכחי לא הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המנהלי כנגד יושב ראש הוועדה המקומית, אלא הוגשה בקשה לצו מניעה זמני נגד העירייה. מתוכן הבקשה (שהייתה צריכה להיות מוגשת נגד יושב ראש הוועדה המקומית, ולא נגד העירייה) עולה כי מדובר למעשה בבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי. מאחר ולמבקש יש ענין בקיום השלט רק כל עוד נמשכת מערכת הבחירות, וזו עומדת להסתיים בימים הקרובים, הרי בקשה לצו "זמני" שיאסור על ביצוע צו ההריסה הינה למעשה בקשה למנוע הריסתו עד תום מערכת הבחירות, ובמשתמע - בקשה לבטל את הצו. לפיכך, אדון בבקשה בהתאם לאופן שנקבע בחוק ובפסיקה לגבי בקשה לפי סעיף 238א(ז)(1) לחוק התכנון והבניה, ולא לפי הפרמטרים אותם על בית משפט לשקול בדונו בבקשה לסעד זמני.

5.כאשר מוגשת בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, בחינתה נעשית במסלול תלת-שלבי, כפי שיבואר להלן.

6.בשלב הראשון יש לבחון אם היא מוגשת באופן המחויב על-פי הדין, הן מבחינה פרוצדורלית והן מבחינה מהותית. מבחינה פרוצדורלית, קבועות דרכי הגשתה של בקשה לביטול צו בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) תש"ע - 2010 (להלן: התקנות), הקובעות, בין היתר , כי הבקשה תפרט באופן מלא את כל ההליכים המנהליים והמשפטיים, בכל הערכאות, בעניין הבניה או השימוש שאליהם מתייחס הצו, ויצורפו אליה העתקים של כל הצווים, פסקי הדין וההחלטות הנוגעים לעניין. כן נקבע בתקנות כי הבקשה תיתמך בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה. תקנה 6 לתקנות קובעת כי בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו. מבחינה מהותית, ככל שמדובר בבקשה לסעד זמני, כמו בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, חלה על המבקש חובת תום הלב והגשת הבקשה בידיים נקיות. ראו, למשל, פסקה 29 בפסק דינו של השופט דנציגר בעע"ם 2215/08 עלמי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם בנבו, 17.3.2008), בה צויין כי על המבקש סעד זמני מבית המשפט לבוא בידיים נקיות ולפרוש בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית. באותו מקרה נקבע כי הימנעות המבקשים מלפרט בבקשתם את מלוא התשתית העובדתית הכוללת הליכים רבים והחלטות שיפוטיות רבות של ערכאות שונות, שהיה ידוע להם אודותיהם, מהווה חוסר תום לב.

במקרה הנוכחי, התברר בחקירתו הנגדית של טל כי - בניגוד למשתמע מתצהירו כאילו מיד עם גילוי השלט הוצא צו ההריסה המנהלי במהירות שלא תיאמן - הרי למעלה משבוע בטרם הוצא הצו נועד טל עם טלביץ שטח בפניו את טענותיו ואף ערך עמו "סיור שלטים" ברחבי העיר.

כאשר הבקשה לביטול הצו מושתתת על טענה של אכיפה בררנית, חובת תום הלב חייבה את המבקש (שלא הגיש תצהיר ולא התייצב לדיון) או את המצהיר מטעמו לשטוח עובדות אלו בתצהיר שצורף לבקשה. עולה מכך כי המבקש לא הגיש את הבקשה באופן הנדרש מבחינה מהותית, קרי - בחוסר תום לב, שביסודו אי גילוי כל העובדות הרלבנטיות.