א. כתב התביעה:
1. עפ"י המתואר בכתב התביעה בחודש מרס 2006 נסעו התובעים לטיול בארה"ב, אשר במהלכו עתיד היה התובע להשתתף בתערוכת דפוס, וזאת לאור עיסוקו בתחום זה בישראל, במדינת וושינגטון בחודש אפריל העוקב.
2. על מנת שיוכלו לשמור על קשר טלפוני עם ישראל, פנו התובעים לחברת סלקום, הנתבעת, בבקשה לפתוח בעבורם את קווי הטלפון הנייד שלהם להתקשרות מחו"ל, והנתבעת אכן עשתה כן, כך לפחות הודיעה להם.
3. מיד עם הגעתם לארה"ב פעלו התובעים באופן בו הורתה להם הנתבעת לפעול, וניסו ליצור קשר באמצעות מכשירי הטלפון הנייד שלהם עם משפחותיהם בארץ. ניסיון התובעת צלח עם המכשיר שהיה עמה (בעיר אחרת), אך ניסיון התובע עם המכשיר שהחזיק, לא עלה יפה.
4. מיד עם כשלון ניסיונו של התובע ליצור קשר באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו עם קרוביו בישראל, יצר התובע קשר עם נציגי הנתבעת בישראל, וגולל בפניהם את אשר ארע. לאחר שניתנו לו ע"י נציג זה הוראות הפעלה, ניסה התובע לפעול לפיהן בתקווה כי כעת יוכל להתקשר לישראל, אך לשווא. בפניתו הבאה אליהם הובהר לתובע ע"י נציגי הנתבעת בישראל, כי הוא לא יוכל עוד ליצור קשר באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו עם ישראל, עקב תקלה מטעמם וכי לא הותקנה בו אפשרות זו מבעוד מועד, למרות בקשתו.
5. לדברי התובע, בעקבות אי יכולתו ליצור קשר באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שהחזיק, עם בית הדפוס שבבעלותו בישראל משך שלושה שבועות, רבים מלקוחות בטלו הזמנותיהם אצלו, והדבר יצר אצלו חסרון כיס גדול. כן טען התובע כי הפסיד הזמנות מלקוחות פוטנציאליים חדשים, אשר נוהגים עפ"ר ליצור עמו קשר ישיר לטלפון הנייד שלו ולא למשרדו בבית הדפוס.
6. כן טען התובע כי בגלל שמכשיר הטלפון הנייד שלו לא פעל, הדבר הקשה על מארגני התערוכה אליה אמור היה להגיע, ליצור עמו קשר, ועקב כך נגרם לו אבדן זמן יקר והוצאות רבות אחרות.
7. מיד עם חזרתם של התובעים לישראל פנו הם לנתבעת בבקשה לקבלת פיצוי הולם בגין תלאותיהם, אך למרות שזו הכירה באחריותה לנזקים שנגרמו להם, הציעה להם פיצוי
"מגוחך", לטענתו בסך 500 ש"ח וארוחת בוקר, אשר נדחה על הסף על ידי התובעים.
ב.
כתב ההגנה:
8. בכתב הגנתה הודתה הנתבעת כי אכן עקב טעות אנוש קרתה התקלה המצערת של אי חיבורו של מכשיר הטלפון הנייד של התובע לשיחות יוצאות ונכנסות מחו"ל, דבר אשר ודאי גרם לתובע נזקים. אך מוסיפה וטוענת כי מיד עם היוודע דבר התקלה הציעה לשלוח מכשיר חלופי אחר לתובע על מנת שישתמש בו בעת שהותו בארה"ב, אך כל ניסיונותיה ליצור קשר עם התובעת, אשר המכשיר שבידה פעל עם קו חוץ עלו בתוהו. זאת ועוד: משראתה הנתבעת כי לא מצליחה היא לתפוס טלפונית את התובעת, שלחה למכשירה הודעת טקסט ובו מספר המוקד בו יוכל התובע לקבל את המכשיר החלופי, אך גם ניסיון זה לא הביא לתוצאה המיוחלת.
9. משהגיעו התובעים חזרה לישראל פנו הם בטרוניה לנתבעת בבקשה לפיצוי הולם, וזו מצידה נענתה לבקשתם לפיצוי, אם כי בסכום נמוך יותר, שכן לגישתה הנזקים הנטענים ע"י התובעים הינם מנופחים ולא פרופורציוניים. הצעותיה אלו של הנתבעת לפצות התובעים לא צלחו, והתובעים כל העת סרבו להן.
10. טענתה העיקרית של הנתבעת בכתב הגנתה הייתה כי התובעים לא עשו מאומה בכדי להקטין את נזקיהם הנטענים - התובעים לא שעו לכל ניסיונותיה של הנתבעת ליצור עמם קשר על מנת להציע להם פתרונות זמניים לתקלה שהתרחשה, כאמור, בתום לב. כל נזקיהם הנטענים של התובעים, לא הביאו אותם, למרבה הפליאה, לנסות ניסיונות חוזרים ונשנים ליצור קשר עם הנתבעת על מנת לשים סוף מיידי לתקלה שהתרחשה, וכל זאת על מנת למזער הנזקים העתידיים שעלולים לפקוד אותם.
ג.
הדיון:
11. בדיון חזר התובע על דבריו, והודה כי אכן לא עשה דבר על מנת להקטין את נזקיו הנטענים. לדבריו, לא היה באפשרותו להקטין את נזקיו, שכן איננו שולט כלל בשפה האנגלית, ולא יכול היה להיעזר באחרים שהיו עמו בכנס או במלון בכדי לנסות ולהקטין נזקיו. במענה לשאלת ביהמ"ש מדוע לא בצע שיחות גובינא לאביו, אותו השאיר בעסקו, ענה התובע ואמר כי הוא איננו יודע לבצע שיחות מסוג זה.
12. נציג הנתבעת טען כי הנתבעת הציעה לא פעם הצעת פיצוי הולמת בגין התקלה שהתרחשה באשמתה, אך התובע מאן להיענות להן.
13. בסיום הדיון הציע ביהמ"ש לצדדים להגיע לפשרה, ולהודיע לו אם אכן התקבלה הצעה זו.
14. מתגובות הצדדים מתברר כי התובע סרב להצעת הפשרה שהוצעה לו ע"י הנתבעת, לקבל סכום פיצוי בסך 2,000 ש"ח, והאחרון בקש כי ביהמ"ש יפסוק בתיק.
ד. 15.
רקע משפטי לענין נטל ההוכחה במשפט האזרחי
במשפט האזרחי נטל ההוכחה נקבע ע"פ "הטיית מאזן ההסתברות". בפסה"ד בעניין ע"א 745/81
זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598, נקבע בכל הנוגע למאזן הסתברויות זה כי "...
דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%...".