סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
10770-09-14
05/05/2015
|
בפני השופטת:
דגית ויסמן
|
- נגד - |
המבקש:
טל ברוך
|
המשיב:
WOEN NAMSAI
|
החלטה |
1.המבקש הוא הנתבע אשר מבקש כי ב"כ התובע יגיש ייפוי כח כדין, היינו יפוי כח החתום בפני נציג קונסולרי ישראלי המאשר את חתימת התובע בעצמו.
2.לטענת המבקש, על פי סעיף 30 לפקודת הראיות, יש שתי דרכים להוכחת ייפוי כח שהוצא מחוץ לישראל. האפשרות על פי סעיף 30(2) (חתימה בפני נוטריון ציבורי) אינה ניתנת ליישום בהיעדר נוטריון ציבורי בתאילנד ואף החלופה על פי סעיף 30(1) אינה מתקיימת מאחר שהתובע לא חתם בעצמו בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי.
3.להלן המסמכים שצורפו לכתב התביעה ושאותם יש לבחון:
א.מסמך בעברית שכותרתו ייפוי כח כללי, אשר נחתם בפני עו"ד זר (על פי מספר הרשיון המצוין בחותמת), בשם APIWAT KAEOWIAGKAN.
ב.מסמך בשפה זרה (ככל הנראה תאילנדית), אף הוא חתום בפני עורך הדין הזר, מר APIWAT KAEOWIAGKAN (שני המסמכים נחתמו באותו יום).
ג.מסמך בשפה האנלגית שכותרתו: LETTER OF AUTHORIZATION, עליו חתום מר APIWAT KAEOWIAGKAN. על גבי המסמך אישור של גב' CHUNEJIT SOMBOONSUK ממשרד החוץ התאילנדי, המאשרת את חתימתו של מר APIWAT KAEOWIAGKAN
ד.אימות תעודה ציבורית, עליה חתומה גב' אורית שני, נציגה דיפלומטית בבנגקוק, המאשרת את חתימתה של גב' CHUNEJIT SOMBOONSUK.
4.להלן תמצית תגובתו הארוכה של המשיב:
א.הגשת הבקשה כמוה כנסיון למנוע מהמשיב את יומו בבית הדין.
ב.אין כל חובה להגיש את ייפוי הכל שניתן לעו"ד ורק בנסיבות חריגות בית הדין יבחן את ייפוי הכח שהוצג.
ג.אין סיבה לחייב את התובע לנסוע שמונה שעות עד לבנגקוק לשם חתימה על ייפוי כח.
ד.מדובר בטענת קבילות שלא אמורה להוות סיבה לעכב או לסלק את התביעה.
ה.ניתן להוכיח את המסמך שנערך בחו"ל גם בדרכים שאינן מנויות בסעיף 30 לפקודת הראיות.
ו.הדרך בה נחתם יפוי הכח היא תקינה וכדין. על פי המתואר בתגובה, הנוטריון התאילנדי, מר APIWAT KAEOWIAGKAN החתים את התובע על ייפוי כח ואישר את חתימתו. משרד החוץ התאילנדי אישר את חתימתו של הנוטריון התאילנדי ולאחר מכן הקונסול הישראלי בבנגקוק אישר את חתימת משרד החוץ התאילנדי. החלפת הנוטריון הציבורי באימות של משרד החוף התאילנדי היא בשל העובדה שאין נוטריון ציבורי בתאילנד. על כן יש לקבוע כי המשיב פעל על פי סעיף 30(2) לפקודת הראיות.
ז.אין הגיון לקבוע כי מעמדו של משרד החוץ התאילנדי פחות ממעמדו של נוטריון ציבורי.