סע"ש 29357-11-14

התובעת התקבלה לעבודה ונחתם עמה הסכם העסקה. לאחר מספר ימים הודע לתובעת כי אין אפשרות להעסיקה. מה הוא גובה הפיצוי לה זכאית התובעת? – זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעתנו בתיק דנא.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות וטענות הצדדים:

1.התובעת היא עורכת דין.

2.עד לשנת 2013 עבדה התובעת במשרד רואה חשבון ב' – א' – י'.

4.הנתבעת היא חברה ממשלתית המופקדת על תכנון ויישום מערכת תחבורתית להסעת המונים בין השאר באמצעות הרכבת הקלה.

5.בחודש 2/2013 החלה הנתבעת בהליך של גיוס עו"ד למחלקה המשפטית. הגיוס נעשה באמצעות "מכרז פומבי".

6.בחודש 6/2013 הופנתה התובעת אל הנתבעת דרך חברת השמה.

7.התובעת שלחה קורות חיים והיא הוזמנה לראיון אצל היועצת המשפטית. ולאחר מכן זומנה לראיון אצל מנכ"ל הנתבעת. התובעת נשלחה למבדקים.

8.ביום 3/7/13 הוזמנה התובעת לשיחה אצל גב' מירי רחמים ממחלקת משאבי אנוש בנתבעת. סוכם על שכר חודשי של 12,500 ₪.

9.הנתבעת שלחה לתובעת מייל שאליו צורף הסכם עבודה לחתימה.

10.ביום 22/7/13 חתמה התובעת על ההסכם והעבירה אותו במייל (נספח א' ו-ב' לכתב התביעה).

11.על פי ההסכם היה על התובעת להתחיל את העבודה אצל הנתבעת ביום 29/9/13.

12.לטענת התובעת, היא הודיעה למעסיקתה דאז (משרד רואה החשבון) על התפטרותה. לטענת התובעת, שולמו לה פיצויי פיטורים באופן חלקי כיוון שהתפטרה מעבודתה.

13.ביום 16/9/13 קיבלה התובעת שיחה מגב' רחמים לפיה העסקתה אצל הנתבעת מבוטלת נוכח פגם בקליטתה מאחר שלא נעשה מכרז לאיוש המשרה.

14.ביום 17/9/13 קיבלה התובעת מכתב מהנתבעת בדבר ביטול העסקתה:

"המחלקה המשפטית ב נ.ת.ע קבעה, כי נפל בהליך המכרז בו השתתפת פגם והינו בטל מעיקרו, ובהתאם אינו מאפשר את קליטתך לעבודה בחברה.

לנוכח זאת אנו נאלצים להודיעך, כי לא ניתן לקלוט אותך לעבודה בחברה בהתבסס על הליך המכרז הנ"ל וכי ההסכם שנחתם עמך, ואשר אמור היה להיכנס לתוקף ב- 29.9.13, בטל וחסר תוקף.

בימים הקרובים יפורסם מכרז חדש לתפקיד עו"ד בחברה, ואנו מקווים שתמצאי לנכון לקחת בו חלק ולהגיש את מועמדותך."

15.ביום 29/9/13 שלחה התובעת מכתב לנתבעת ובו דרישה לקיים את ההסכם.

16.לא התקיים מכרז לאיוש התפקיד.

17.בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2013 צוין כי הנתבעת התרשלה בכך שהודיעה לתובעת שהתקבלה לעבודה ונחתם הסכם.

18.לאחר 4 חודשים מצאה התובעת עבודה.

טענות התובעת:

1.הנתבעת התנהלה שלא בתום לב והפרה את הסכם ההעסקה וגרמה לתובעת נזקים. התובעת נותרה מחוסרת עבודה במשך 4 חודשים (60,000 ₪).

2.התובעת הפסידה זכאותה למלוא פיצוי פיטורים מעבודה במשרד רואה החשבון (31,849 ₪).

3.התובעת זכאית לפיצוי בגין אי עריכת שימוע, הפרת הסכם, אפליה אסורה ועוגמת נפש (100,000 ₪).

טענות הנתבעת:

1.הנתבעת ביקשה לגייס שני מועמדים למשרות עו"ד במחלקה המשפטית. האחד – על בסיס התקן הפנוי והשני במקום עו"ד שעבד במחלקה המשפטית ולא צלח את תקופת הניסיון. בחודש 7/2013 זומן עוה"ד לשימוע. מנכ"ל הנתבעת החליט לדחות את קבלת ההחלטה על המשך עבודתו של אותו עובד. לכן, התקן בעבור התובעת לא התפנה.

2.על פי יעוץ משפטי שקיבלה הנתבעת לא ניתן היה לאשר בדיעבד תקן שלא התפנה אלא היה צורך לקיים מכרז חדש ולנתבעת לא נותרה ברירה אלא לבטל את העסקתה של התובעת.

3.המחלקה המשפטית היתה במצוקת כח אדם ולנתבעת היה אינטרס מובהק לאשר תקן ולכן כל פעולותיה נעשו בתום לב.

4.השכר שסוכם עם התובעת עמד על סך 12,500 ₪ (ס' 5 להסכם ההעסקה).

5.התובעת התקבלה על פי מכרז (נספח ג' לכתב התביעה).

6.התובעת לא צירפה כל מסמך על גובה פיצוי הפיטורים ששולמו לה.

7.ועדת המנגנון אשרה תקן נוסף למחלקה המשפטית אולם הנתבעת החליטה שלא לאיישו מאחר שעל פי חוות הדעת של מבקר הפנים של הנתבעת, לא ניתן היה לקלוט אליו את התובעת שכן משמעות הדבר הייתה שהתקן "נתפר" לתובעת.

9.התובעת ביקשה להתחיל לעבוד בסוף חודש 9/2013 על מנת ליתן הודעה מוקדמת בעבודתה ואילו עורך הדין השני שהתקבל היה פנוי כבר בחודש 8/2013. זוהי הסיבה שבגינה נקלט עורך הדין ולא התובעת.

10.לא היה מקום לקיים שימוע, שכן ההסכם בוטל לפני שהתובעת החלה לעבוד.

עדויות:

שמענו את עדות התובעת ומטעם הנתבעת העידה גב' מירי רחמים, הממונה על אגף משאבי אנוש בנתבעת.

הכרעה:

1. אין מחלוקת כי לתובעת נגרם נזק שכן היא התפטרה מעבודתה ונותרה מחוסרת עבודה למשך 4 חודשים. לפיכך ברי כי על הנתבעת לפצות את התובעת על נזקיה הישירים. עם זאת, כאמור בהסכם העבודה, התובעת הייתה נקלטת לתקופת ניסיון בת 3 חודשים בלבד (ראו נספח להסכם). לא הוכח כי הנתבעת התחייבה להעסיקה לשנים רבות.

    

2. התובעת טוענת שהתפטרה מעבודתה על מנת להתחיל ולעבוד אצל הנתבעת. התובעת לא צירפה טופס 161 על מנת להראות מהו סכום פיצויי הפיטורים שמופקדים לזכותה בגין תקופת עבודתה אצל מעסיקה הקודם. משרד רואה החשבון השלים לתובעת סך של 16,543 ₪ בגין פיצוי פיטורים לכן התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה כי לא קיבלה פיצוי פיטורים במלואם או למצער שהיא איננה חתומה על מסמך לפי סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורים.

    

3. ברי לתובעת נגרמה עוגמת נפש עת נותרה ללא עבודה למרות שהוחתמה על הסכם העסקה עם הנתבעת. עם זאת, הנתבעת לא יכלה לפעול בניגוד לדין ולהעסיק את התובעת ללא תקן או ליתן תקן בדיעבד.

    

4. השתכנענו כי לא נעשתה במקרה דנא הפליה מחמת מין. אכן היו שתי משרות פנויות אולם עורך הדין שהתקבל היה נכון להתחיל לעבוד באוגוסט 2013 והתובעת יכלה להתחיל לעבוד רק בחודש ספטמבר 2013. עורך הדין שהתקבל לעבודה חתם על הסכם העבודה לפני התובעת: "כבר העורך דין השני שהיה בתהליך עם פלונית כבר חתם על ההסכם ואמור היה להתחיל את העסקה שלו ב- 6.8.13." (עמ' 7 לפ' שורה 21 לעדות רחמים). יתכן שלו יכלה התובעת להתחיל לעבוד באוגוסט 2013 הייתה התובעת מתקבלת לעבודה ולא עורך הדין.

    

5. הנתבעת הייתה מעוניינת בעבודת התובעת ופעלה לגייס אותה על בסיס התקן שהתפנה במקום עו"ד אשר לא צלח את תקופת הניסיון. כשהתחוור לנתבעת כי התקן לא יתפנה, פנתה הנתבעת לוועדה המנגנון (ועדת משנה של הדירקטוריון) על מנת שזו תאשר לה תקן נוסף. ועדת המנגנון אישרה את התקן הנוסף. ברי כי לא ניתן לאשר קליטה של עובד שאין לו תקן, אלא רק לאחר אישור התקן, ניתן לפרסם מכרז ורק אז לקלוט את העובד. עסקינן בחברה ממשלתית וחלה עליה חובת השוויון כלפי כל מועמד פוטנציאלי לעבודה אצלה. בהתאם לחובה זו נדרשת חברה ממשלתית, בין השאר, לפרסם ברבים את דבר קיומה של משרה פנויה אצלה, לרבות כאשר אושר תקן חדש. לכן, לא ניתן היה לקלוט את התובעת על התקן הנוסף.

    

6. עינינו הרואות כי הנתבעת עשתה כל שביכולתה על מנת לנסות לקלוט את התובעת לאחר שהבינה את הטעות שעשתה.

    

7. ביום 17.9.13 הודיע מנכ"ל הנתבעת לתובעת על ביטול קליטתה, 12 יום לפני שהייתה אמורה התובעת להתחיל לעבוד:

    

   "ש.המנכ"ל שולח מכתב יום לפני שהיא צריכה להתחיל לעבוד את ב- 30.6 את יודעת שיש בעיה

   ת.המכתב יצא אליה ב- 17.9 כשהיתה אמורה להתחיל ב- 29.9

   ש.למה חיכית כל כך הרבה זמן ?

   ת.ההחלטות התקבלו בפני מנכ"ל החברה. מידי פעם בפעם פניתי גם למנכ"ל וגם לעוזרות שלוו אותו בעבודה היום יומית והתרעתי ותזכרתי והמכתב יצא ב- 17.9."

   (עמ' 8 לפ' שורות 29 עד עמ' 9 שורות 1 -2 לעדות רחמים).

    

   "ש.ב- 29.7 למה לא ציינת בפני הועדה שכבר 2 עורכי דין חתומים עם חוזה ויש בעיה להעסיק את שניהם, מפנה לפרו' ועדת המנגנון?

   ת.אני אמרתי יש 2 מועמדים וחבל לפספס אותם. אני עוד אומרת תתנו לי הנחיה. אני מאשת שמה כתוב בפרוטוקול זה מה שאמרת

   ...

   ש.תספרי לנו בנספח א' לחוזה של עורך הדין השני שהתקבל מה המשמעות תאריך בכתב יד

   ת.התאריך המצורף שכתוב אצלנו זה נקרא פרופאי כשאנו מתייקים את החומר זה מקבל מס' סימוכין כמו שכתוב 529071 עם תאריך 6.8.13.

   ש.אמרת שבהסכמי עבודה אתם לא יכולים לדעת וגם כל שינוי ?

   ת.זה רשום בנספח א' להסכם." 

   (עמ' 10 לפ' שורות 1 – 14 לעדות רחמים).

    

   קרי, הנתבעת ניסתה לתקן את העוול שגרמה ולא ביקשה להתנער מאחריותה, התנהגות המעידה על תום לב.

    

8. התובעת אכן חיפשה ומצאה עבודה בהמשך אולם לא התייצבה בשירות התעסוקה ולא פנתה למל"ל על מנת לקבל דמי אבטלה. קרי, התובעת לא ניסתה להקטין את נזקיה במשך שלושה חודשים הראשונים לאחר שעזבה את מקום עבודתה הקודם.

    

9. נציין כי במהלך הדיון בפנינו הייתה נכונה הנתבעת לפצות את התובעת בסכומים הוגנים אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה.

    

10. שכר היסוד של התובעת אצל מעסיקה (משרד רואה החשבון) עמד על סך 12,700 ₪. התובעת הפסידה שכר זה מאחר שסברה כי מתחילה לעבוד אצל הנתבעת. בנסיבות העניין, משהתובעת מצאה עבודה לאחר 4 חודשים, תפצה הנתבעת את התובעת ב-3 חודשים בלבד שכן לוּ הייתה תובעת דמי אבטלה הייתה התובעת מקבלת דמי אבטלה מהחודש הרביעי לעזיבתה את מעסיקה הקודם. אם כי יצויין כי התובעת לא הביאה כל ראיה כי לא פוטרה מעבודתה. אם היה מתברר כי פוטרה, הייתה זכאית לדמי אבטלה מהחודש הראשון לסיום עבודתה אצל מעסיקה הקודם.

     

     

    השלמת פיצוי פיטורים:

     

11. לא הוכח כאמור שהתובעת לא קיבלה את מלוא פיצויי הפיטורים. לפיכך נדחה רכיב תביעה זה.

     

    פיצוי בגין עוגמת נפש:

     

12. נוכח עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת ואי עריכת שימוע בטרם ביטול ההסכם, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגובה משכורת אחת.

     

    מר ערן בסטר:

     

    אני חולק על דעתה של אב"ד לעניין רכיב הפיצוי בגין עוגמת נפש ואנמק.

     

    1. על פי טענת הנתבעת: "המחלקה המשפטית היתה במצוקת כח אדם ולנתבעת היה אינטרס מובהק לאשר תקן ולכן כל פעולותיה נעשו בתום לב".

        

    2. אכן לנתבעת היה אינטרס מובהק לגייס עורך דין והיא עשתה כל שביכולתה על מנת לנסות לקלוט את התובעת. עם זאת, רצף האירועים מעלה ספק בנוגע לתום ליבה של הנתבעת.

        

        

    3. בעדותה, הגב' רחמים ממחלקת משאבי אנוש בנתבעת, אינה מכחישה כי כבר ביום 30.6.2013 ידעה הנתבעת כי קיימת בעיה בגיוס עובד למשרה.

        

    4. ניתן לצפות כי בהיותה מודעת לבעייתיות אשר עלולה להעמיד בסיכון את אישור העסקת העובד החדש, תימנע הנתבעת מהמשך הליך הגיוס או לכל הפחות תיידע את התובעת בטרם חתימת הסכם העבודה על הסבירות הקיימת לביטול ההסכם.

        

    5. אולם, הנתבעת ממשיכה בהליך הגיוס, אינה מיידעת את התובעת בנסיבות הקיימות וחותמת עם התובעת על הסכם עבודה. בכך, גורמת הנתבעת לתובעת להתפטר מעבודתה למרות שהנתבעת יודעת כי קיים ספק משמעותי באשר ליכולתה לקיים את ההסכם.

        

    6. בנוסף, במשך כחודשיים לאחר חתימת ההסכם, ממשיכה הנתבעת ונמנעת מעדכון התובעת בדבר הספק הקיים בהעסקתה, וזאת שלא מפאת שיכחה (כפי שעולה מעדותה של גברת רחמים).

       ש. למה חיכית כל כך הרבה זמן ?

       ת. ההחלטות התקבלו בפני מנכ"ל החברה. מידי פעם בפעם פניתי גם למנכ"ל וגם לעוזרות שלוו אותו בעבודה היום יומית והתרעתי ותזכרתי והמכתב יצא ב- 17.9 "

        

    7. מהאמור לעיל עולה כי מנכ"ל הנתבעת, באופן מודע ומתוך כוונה, מחליט שלא ליידע את התובעת, ככל הנראה מתוך תקווה שיצליח לאשר את העסקתה.

        

    8. לו הנתבעת הייתה נוהגת בתום לב ובהגינות היא הייתה מעדכנת את התובעת במצב ומאפשרת לה לכלכל את צעדיה: באם להתפטר, לחפש עבודה אחרת, לקחת את הסיכון אצל הנתבעת. בפועל, נטלה הנתבעת הימור אך השיתה את את מחיר כישלון ההימור על התובעת אשר מצאה את עצמה ללא הכנסה וכשהיא נאלצת לחפש עבודה מהעמדה הנחותה של מובטלת.

        

    9. נוכח עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת ואי עריכת שימוע בטרם ביטול ההסכם ולוּ דעתי הייתה נשמעת הייתה הנתבעת מחויבת בפיצוי בגובה 50,000 ₪ בגין עוגמת הנפש.

        

       גב' חנה קפלניקוב:

       אני מצטרפת לדעתה של אב"ד כנגד דעתו החולקת של נציג הציבור, מר ערן בסטר.

        

        

        

       סוף דבר:

        

13. התביעה מתקבלת כאמור בדעת הרוב.

14. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

    פיצוי בגין אובדן השתכרות בסך 38,100 ₪

    פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 12,700 ₪.

     

15. הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

     

    זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

     

     

    ניתן היום, ‏‏י"ט כסלו תשע"ח (‏07 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    גב' חנה קפלניקוב, נציגת ציבור (עובדים)		אריאלה גילצר-כץ, שופטת סגנית נשיאה		מר ערן בסטר, נציג ציבור (מעסיקים)

     

     

    הוקלד ע"י: בתיה אשכנזי / אסף כהן