קמרון נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ- הנהלה ראשית

1.לבית הדין הוגשה תביעת גב' עו"ד רחל קמרון (התובעת) כנגד מעסיקה – בנק דיסקונט (הנתבע), התובעת עותרת לסעד בסך 250,000 ₪ בגין התעמרות נטענת ובגין חישוב מוטעה של היקף המשרה שנערך לקראת פרישתה וגרם, לטענתה, לקיפוח זכויותיה בעת חתימתה על הסכם פרישה. התובעת עתרה, בבקשה נפרדת, לקבלת כל טפסי 101 שמילאה במהלך שנות עבודתה וביקשה לשמור לעצמה את הזכות לתקן את כתב התביעה.

הנתבע הגיש בקשה לסילוק על הסף המנומקת בארבעה נימוקים: התיישנות, מניעות, השתק וויתור.

2.העובדות שאינן שנויות במחלוקת ורלוונטיות להכרעתנו-

א.התובעת, עורכת דין במקצועה, עבדה בנתבע מיום 01.04.81 ועד ליום 31.01.12 משך כ- 30 שנה.

ב.בטרם פרשה התובעת מן הבנק, ניהלה משא ומתן על תנאי הפרישה שאותם תקבל בשיחות ובמכתבים.

ג.ביום 10.01.12 שלחה אל מר יוסי פרץ, בהנהלת משאבי אנוש, מכתב בו בין השאר השיגה על חישוב הטבות הפרישה על בסיס 83.57% חלקיות משרה משוקללת (נספח א' לכתב התביעה).

ד.ביום 12.01.12 נכתבה תשובת מר כהן (מכתב זה לא הוגש לבית הדין על קיומו נלמד מן האמור בנספח ב' לכתב התביעה).

ה.ביום 15.01.12 חתמה התובעת על הסכם פרישה שכותרתו "הסכם פרישה מוקדמת בתנאים מועדפים" ( צורף כנספח א' לבקשה ויקרא להלן הסכם הפרישה או ההסכם).

ו.ביום 17.01.12 פנתה אל מר יוסי כהן במכתב נוסף ובו דרשה, שוב, לקבל הסבר לדרך החישוב שהובילה לקביעה שיש לחשב הטבות הפרישה על בסיס 83.57% חלקיות משרה משוקללת (נספח ב' לכתב התביעה).

ז.כחלק מתנאי פרישתה שולמו לתובעת פיצויי פיטורין מעבר למה שמחייב הדין (סע' 9-7 לבקשה).

ח.ביום 06.05.12 קיבלה התובעת מכתב מאת מר דוד כץ מנהל מחלקת שכר ובו סירב מר כץ למסור לתובעת מסמכים אותם ביקשה, (בפניות שלא נמסרו לבית הדין). מר כץ הבהיר במכתבו כי התובעת חתמה במסגרת פרישתה על התחייבות וויתור על תביעות עתידיות כלפי הבנק בגין עבודתה בבנק לרבות בגין סיום העבודה ולרבות בכל הנוגע לשכר (נספח ג' לכתב התביעה).

ט.תביעת התובעת הוגשה לבית הדין ביום 17.01.19, שבע שנים ויומיים לאחר חתימת הצדדים על הסכם הפרישה.

דיון והכרעה

3."סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי "בית דין זה אימץ את ההלכות שיצאו מבית המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף" (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל נ' משה כהן, (13.02.2008)).