נוכח כך נבקשך להימנע מלהופיע בגן ולאפשר את ניהול הגן בהתאם למערך השיקולים של הרשת.
בכבוד רב, הרב יצחק רייך מנכ"ל" (נספח י"ד לתצהיר הנתבעת).
12.התובעת השיבה למכתב זה וטענה כי היא לא פוטרה מעבודתה שכן מכתבי הפיטורים נשלחים לעובדי הרשת מידי שנה בשנה ובפועל היא זומנה לעבודה ולמעשה אין כל תוקף למכתב הפיטורים. התובעת טענה כי הנתבעת מנסה לדוחקה ולגרום לה להתפטר מעבודתה. התובעת הבהירה כי היא תמשיך להגיע לגן ודרשה כי הנתבעת תחזור בה ממכתבה מיום 6.9.12, אחרת היא תגיש תביעה למיצוי זכויותיה וכן תפנה לקבלת צו מניעה מתאים (נספח ט"ו לתצהיר התובעת).
גם לאחר קבלת מכתב זה המשיכה התובעת להגיע לגן ועבדה יחד עם הסייעת שהוצבה במקום.
13.ביום 13.9.12 (כ"ו אלול תשע"ב) פנתה הרשת לבית הדין הרבני של הרב קרליץ בבני ברק ועתרה לקבלת צו מניעה המונע מהתובעת מלהתייצב לגן ולחדול מכל פעולה שיש בה כדי להפריע לפעילות השוטפת והתקינה של הגנים. הצו ניתן במעמד צד אחד והומצא לתובעת ביום 20.9.12 (ד' תשרי) (נספח י"ז לתצהיר התובעת). התובעת ביקשה להעביר את הדיון בעניינה לבית הדין הרבני קריות שבאשדוד, עיר מגוריה (נספח י"ח לתצהיר התובעת). בבית הדין באשדוד עתרה התובעת לביטול צו המניעה הזמני שיצא תחת ידי בית הדין בבני ברק, עתרה לתשלום שכר עבודה והחזר הוצאות שהוציאה לצורך הגן כמו גם תשלום שכר עבודה בגין כל שנת הלימודים התשע"ג, מאחר שפיטוריה נעשו לאחר המועד בו ניתן לפטר עובדי הוראה.
14.הצדדים חתמו על שטר בוררות מתאים בפני בית הדין באשדוד, בסופו של ההליך, ביום ג' חשוון תשע"ג- 19.10.12 יצא תחת ידי בית הדין פסק ביניים וזו לשונו:
"כיוון שלטענת הנהלת הרשת היה ברור לתובעת שלא היה כוונה להעסיק אותה אא"כ יהיה לגן רישום של לפחות 29 ילדים, והתובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה שהסכימו להעסיק אותה עם כמות הילדים שהיו בתחילת שנת הלימודים, ע"כ יש לדחות את התביעה והפיטורים בתוקף.
לעניין הימים שהגננת עבדה בפועל עד שאמרו לה לא לבוא וכן אם הוציאה הוצאות לקניית ציוד וכדו' עליה להגיש דוח מפורט לנתבעים" (נספח י"ט לתצהיר התובעת).
15.ביום 12.11.12 שוחרר לידי התובעת סך של 7953 ש"ח שנצבר בקרן הפנסיה על חשבון פיצויי פיטורים אולם יתרת הסכום המגיע לה לא הועברה לידיה. ביום 18.12.12 (ה' טבת תשע"ג) פנתה התובעת לרשת על מנת שזו תשלם לידיה את פיצויי הפיטורים ושכר העבודה המגיע לה אולם לא נענתה, פניה נוספת באמצעות בא כוחה דאז (11.3.13) נותרה ללא מענה (נספח כ"ג לתצהיר התובעת). בסופו של דבר שכר העבודה שולם לידיה רק ביום 14.2.13. פיצויי הפיטורים שולמו לידיה לשיעורין, ביום 2.4.14- 31,372 ש"ח, ביום 2.5.14- 47,509 ש"ח, ביום 2.6.14 -46,609 ש"ח. (נ/9 חישוב פיצויי פיטורים ותלושי משכורת מתאימים).
16.ביום 29.4.13 פנתה התובעת לנתבעת באמצעות באת כוחה וביקשה לקבל את פיצויי הפיטורים המגיעים לה כמו גם שכר עבודה בגין שנת תשע"ג. באותה הזדמנות הבהירה כי היא מעוניינת להגיע לפשרה ולשוב לעבודתה. התובעת הבהירה כי מוכנה ליטול חופשה ללא תשלום, בגין שנת תשע"ג ולהשתבץ בגן בשנת תשע"ד (נספח כ"ד לתצהיר התובעת). הנתבעת לא השיבה למכתב זה. גם מכתב נוסף ששלחה בעניין ביום 28.5.13 נותר ללא מענה(נספח כ"ה לתצהיר התובעת).
17.ביום 29.8.13 הוגשה התביעה שלפנינו ובהמשך ביום 22.12.13 הגישה הרשת תביעה במסגרתה עתרה לאישור פסק הבוררות שיצא תחת ידו של בית הדין באשדוד ביום 19.10.12. הבקשה התקבלה באופן חלקי כך שניתן תוקף לפסק הבורר ביחס לתוקף פיטוריה של התובעת, להבדיל מהזכויות הממוניות הנובעות מהליך פיטוריה (ת"ב(ב"ש) 42289-12-13, 6.12.15).
טענות הצדדים
18.התובעת טענה כי פוטרה שלא כדין, לאחר תחילת שנת הלימודים תשע"ג בחלוף המועד בו ניתן לפטר עובדי הוראה. כמו כן נטען כי התובעת פוטרה מבלי שנערך לה שימוע כדין. בנסיבות אלו עתרה התובעת לפיצוי בשווי שנים עשר משכורות ולפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש.
עוד טענה התובעת כי השכר ששולם לה נפל מזה המגיע לה, בהתאם לשכר הקבוע בתקנון עובדי הוראה. לאור האמור עתרה התובעת להפרשי שכר ולהפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות.
נוסף על כך עתרה התובע להפרשי פיצויי פיטורים, בהתאם לשכר שהגיע לה, לויתקה הנכון, ובצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
19.הנתבעת טענה כי התובעת פוטרה כדין, לאחר שהוזמנה לשימוע במהלך חודש מאי 2012 אליו בחרה שלא להתייצב, ובהתאם למכתב פיטורים שנשלח לה ביום 20.5.12.
כך, עקב מיעוט נרשמים לגן ונוכח גרעון הרשת היא מנועה מלפתוח גני ילדים בהם יש פחות מ-29 תלמידים. לתובעת הובהר כי לא תוכל לפתוח את שנת הלימודים והיא הגיעה לגן על אף שנדרשה שלא לעשות כן והתסיסה הורים.
באשר לשכר התובעת נטען כי זה שולם כנדרש, אף מעבר לסכומים הקבועים בתקנון שירות עובדי הוראה.
לתובעת שולמו גמולים, בהתאם לאישורים שהציגה בפני הרשת והניכויים משכרה בוצעו כדין, נוכח תכנית ההבראה של הרשת.
דיון והכרעה
20.כאמור בתביעה שלפנינו חלוקים הצדדים בעניין נסיבות סיום עבודתה של התובעת והשאלה האם פוטרה כדין. נוסף על כך חלוקים הצדדים באשר לזכאות התובעת להפרשי פיצויי פיטורים, להפרשי שכר והפרשות סוציאליות. להלן נדון בסוגיות אלו כסדרן.
21.בטרם נידרש בתביעה לגופה, מצאנו לדון בטענת הסף של הנתבעת לפיה בפסק הבורר נדחתה תביעת התובעת לאכיפת יחסי העבודה בין הצדדים ולמעשה הוכרעה סוגית סיום העסקתה. כמו כן נטען כי הליך הבוררות תלוי ועומד ובמסגרתו מתבררת תביעת התובעת לסעדים הכספיים להם היא זכאית לטענתה וגם מן הטעם הזה אין מקום לדון בתביעה (סעיפים 11-13 לתצהיר הרב רייך).
22.כאמור, לאחר הפסקת עבודתה של התובעת, ניהלו הצדדים הליכים בבית הדין הרבני. במסגרת זו נקבע כי פיטורי התובעת בתוקף, מן הטעם שהרשת הוכיחה כי הבהירה לתובעת שלא תועסק ככל שמספר הנרשמים לגנה יפחת מ-29.
פסק הבוררות אושר בבית הדין זה. עם זאת, בית הדין הבהיר כי אישורו מתייחס לתוקף הפיטורים ואין בו כדי לקבוע מסמרות בכל הנוגע לזכויות הכספיות המגיעות לתובעת בגין תקופת עבודתה וסיומה:
"...יודגש בעניין זה כי המבקשת ביקשה את אישור פסק הבורר כלשונו כאשר עיקרו החלטת הפיטורים ואין בו התייחסות לכל זכויות המשיבה. משנפתח ההליך בבקשת המבקשת לצו מניעה והדיון בהליך הועבר לביד"ר אשדוד, נסוב הדיון סביב זכותה של המשיבה לחזור לעבודתה וסוגיה זו בלבד. אין בפני ביד"ר אשדוד כתב תביעה המפרט את כל הזכויות שלהן זכאית המשיבה בגין עבודתה וסיומה וממילא, אין לראותם כנכללים במסגרת הבוררות.
הגם שבמסגרת טענותיה בפני ביד"ר אשדוד טענה התובעת לאי אילו זכויות בגין תקופת עבודתה והגם שאין להתעלם מכך שפסק הבוררות נגע בזכויות התובעת לתשלום ימי העבודה, דן פסק הבוררות רק בשאלת תוקף פיטורי המשיבה תוך התייחסות אגבית בלבד לתשלום שכר המשיבה בגין ימי העבודה בתקופת תחולת צו המניעה והוצאותיה בימים אלה. טענות המשיבה הועלו במסגרת הגנתה ולא בהליך שעניינו זכויות המשיבה בגין עבודתה וסיומה ואין לראות בכך משום מיצוי תביעות המשיבה.
30. אין לפסק הבורר כל נפקות בשאלה ממונית כלשהיא בכל הנוגע לכל תקופת עבודתה של המשיבה וסיומה ואין באישור פסק הבורר כדי למנוע מהמשיבה להביא בפני בית הדין לעבודה את ענייניה הממונים הנובעים מעבודתה וסיומה" (ההדגשה הוספה-א.ס.; סעיפים 29- 30 לפסק הדין).
23.נוכח האמור בפסק הדין, הרי שאין מניעה לדון בתביעתה הכספית של התובעת. נוסיף כי בתביעה שלפנינו תתברר מסכת עובדתית החורגת מזו שהובאה לפתחו של בית הדין הרבני ואירועים שהתרחשו לאחר שניתן פסק הבוררות.
נוסיף כי מאחר שהתובעת גם עתרה לתשלום זכויות קוגנטיות, שמקומן להתברר בפנינו אין לקבל טענות הנתבעת לפיה אין לדון בתביעה נוכח ההליך אשר תלוי ועמוד בפני בית הדין הרבני.
סיום עבודתה של התובעת
24.אין חולק כי התובעת פוטרה מעבודתה. השאלה העומדת להכרעתנו היא האם נפל פגם בפיטוריה, בשים לב לכך שלגרסתה הללו בוצעו לאחר המועד בו ניתן לפטר עובדי הוראה- 31.5.12 ובפועל, לאחר שהחלה שנת הלימודים התשע"ג.
25. במהלך חודש מאי 2012 זומנה התובעת לשימוע אליו לא התייצבה ובסמוך לכך נשלח לידיה מכתב פיטורים. התובעת טענה כי הודעות מעין אלו נשלחו אליה תדיר במשך השנים. התובעת הציגה בפנינו מכתב פיטורים מיום 30.5.01. כמו כן הציגה בפנינו "הודעה על כוונה לפיטורים/ אי חידוש חוזה העסקה" מיום 12.5.04, בהודעה זו נמסר לתובעת כי נשקלת הפסקת עבודתה נוכח הליכי צמצום שעוברת הרשת. עוד נכתב בהודעה:
"2. בדעת הרשת לצמצם את המשרה בה הינך עובדת כיום ו/או לצמצם את סגל העובדים במשרה ו/או לבטל את המשרה ו/או לבטל את הפעילות כלכליות ברשת המבוצעות על ידיך ו/או בהעדר הרשמה מספקת לגן בו הינך עובדת והעדר כוונה לפותחו במתכונת הנוכחית, ולאור זאת בכוונת הרשת לפטרך.
3. לאור האמור לעיל עבודתך ברשת תפסק וחוזה העסקתך לא יחודש החל מיום 31/8/2004.
4. באפשרותך להגיש השגה על הודעת הפיטורים/אי חידוש חוזה לשנת הלימודים הקרובה לפי הטופס הרצ"ב
5. אם לא תתקבל השגתך על הודעה זו תוך 7 ימים מקבלת המכתב ו/או אם תדחה השגתך, יש במכתב זה משום הודעת פיטורים.
אם יוחזרו עובדים לעבודה ברשת, במשרה שנתחדשה, תעמוד לזכותך זכות קדימה לתפקיד במשך שנה (בכפוף לזכות עובדים אחרים אשר פוטרו בגין הצמצומים ) ועלויות השכר.
7. סיבת הפיטורין בגין: רישום נמוך
8. הרשת מודה לך על שנות עבודתך ברשת, ומאחלת לך דרך צלחה בדרכך.
בכבוד רב,
ההנהלה" (נספח ה' לתצהיר התובעת).
גם ביום 26.5.11, נשלחה לתובעת הודעת פיטורים זהה לזו שנשלחה אליה בסמוך להפסקת עבודתה בשנת 2012 לפיה עבודתה תגיע לסיומה "בהתאם לתוכנית ההבראה ושקילת מכלול השיקולים". לאחר כל אחת הודעות אלו, התובעת המשיכה לעבוד.
26.לאור האמור, טענה התובעת כי לא ייחסה לזימונה לשימוע כמו גם להודעות הפיטורים משקל של ממש. כך, גם בעבר נשלחו אליה הודעות פיטורים ובסופו של דבר, עבודתה נמשכה כסדרה (סעיפים 7-8 לתצהיר התובעת; עמוד 16 שורה 27). התובעת טענה כי למיטב ידיעתה עובר לשנת תשע"ג, נשלחו ליתר הגננות באשכול הגנים באשקלון הודעות פיטורים דומות.
טענה זו מקובלת עלינו. התובעת זומנה לשימוע אולם מדובר היה בהזמנה פורמלית שנשלחה אליה, כשבפועל, כפי שאירע בעבר, לאורך השנים, ברור היה לתובעת כי בסופו של דבר, אין בכוונת הנתבעת לפטרה (עמוד 16 שורות 27-28).
מדובר היה בשיטת העסקה שאפשרה לנתבעת כל שנה להביא לפיטורי העובדות על בסיס חוסר היכולת להעסיקן, כאשר מידע זה התברר כל שנה לקראת תחילת שנת הלימודים. בצורה זו, הנתבעת תמיד היתה יכולה להמשיך ולהעסיק את העבודות, אך מבחינת המועדים, הקבועים לעובדי הוראה, יצאה ידי חובתה כאשר פיטרה את העבודות לקראת סוף מאי בכל שנה.
27.נוסיף כי במכתב הזימון לשימוע נכתב כי נשקלת הפסקת עבודתה של התובעת בשל מספר נרשמים קטן לגן בו עבדה התובעת ומטעמים פדגוגיים. עם זאת, אין מחלוקת כי בכל הנוגע ל"נימוקים הפדגוגיים" לא נערך לתובעת הליך פיטורים הנדרש במקרים כאלו. כך, להוציא שיחה אחת בה הביעה מפקחת הגנים, טאבנר, חוסר שביעות רצון מתפקוד התובעת (סיכום שיחה- נספח ב' לתצהיר הרב רייך- עדות התובעת בעמוד 19 לפרוטוקול שורות 5-6), הרי שאין אינדיקציה לכך שהנתבעת לא היתה שבעת רצון מתפקודה ובכל מקרה, לא במידה המצדיקה פיטוריה. בכל מקרה, גם הרב רייך העיד כי ככל שמספר הנרשמים היה מספק התובעת לא היתה מפוטרת מעבודתה וכאמור, הוצע לה להישאר ולעבוד בגנים כסייעת. בשים לב לכך שמדובר בעובדת המועסקת ברשת, וככל שזו התחייבה לשפר הדרוש שיפור, הרשת היתה ממשיכה להעסיקה (עמוד 28 לפרוטוקול שורות 17-23).
הזמנת התובעת ליום הערכות
28.בכל מקרה, גם לאחר שנשלח לתובעת מכתב פיטורים, התובעת זומנה ליום היערכות בגן. ככל שאכן היה בכוונת הנתבעת לפטרה, ברי כי לא היתה מוזמנת ליום ההיערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ג (נספח י' לתצהיר התובעת). מכאן, הנתבעת יצרה מצג לפיו התובעת תמשיך ותועסק על ידה גם בשנת הלימודים תשע"ג, על אף מכתב הפיטורים שנשלח שיצר מצג אחר אבל בשל התנהגות הרשת בעבר, לא היה מקום לייחס לכך כוונה אמיתית.
29.ניסיונה של הנתבעת לטעון כי הזימון ליום הערכות נשלח שלא על דעתה, על ידי מר בוכניק מנהל בית הספר אינו מקובל עלינו (עמוד 23 שורות 26- 32, עמוד 24 שורה 1). ויודגש כי הרב רייך עצמו אישר כי בפועל, מר בוכניק שימש כרכז גנים כטענת התובעת (עדות התובעת בעמוד 3 שורה 14), אף שבהמשך עדותו חזר בו מטענה זו וטען כי מר בוכניק מועסק על ידי מרכז החינוך העצמאי ולא על ידי הנתבעת. בהקשר זה טען כי למר בוכניק יש אינטרס בפתיחת הגנים, שכן תלמידי הגנים עוברים באופן טבעי, לבית הספר שבניהולו (עמוד 20 לפרוטוקול שורות 14-19).
כך, גם אין בעובדה שמכתב הזימון ליום ההיערכות לא נשלח לנתבעת כדי לקבוע כי הזימון לא נשלח על דעתה (עדות הרב רייך בעמוד 23 לפרוטוקול שורות 30-31).
יתרה מזאת, כעולה מההזמנה שנשלחה לתובעת, ומעדותה, ביום ההיערכות נכחה המפקחת גב' אושריה טאבנר, אשר אין חולק כי היא מועסקת על ידי הנתבעת.
נוסיף כי גרסת הנתבעת לפיה מנהל בית הספר, בוכניק, והמפקחת, טאבנר, מסרו לתובעת כי לא תפתח את הגן בשנת הלימודים תשע"ג נטענה בעלמה (עמוד 24 שורות 4-11, עמוד 27 לפרוטוקול שורות 2-4 , עמוד 27 שורות 5-16) ומצופה היה כי הנתבעת תדאג לזמן את העדים הרלוונטים ומשלא עשתה כן יש לזקוף זאת לחובתה (ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ, 9.5.11).
30.על אף הסתייגויותיהם של נציגי הנתבעת והחשש שהובע בכל הנוגע לפתיחת הגן, בסופו של דבר, התובעת זומנה ליום היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ג ביוזמת נציגי הרשת, מר בוכניק וגב' טאבנר. בנסיבות אלו יש לקבוע כי בפועל, הליך הפיטורים הפורמלי שנערך לתובעת בחודש מאי 2012 רוקן מתוכן ולמעשה בוטל משהתובעת זומנה ליום ההערכות.
פתיחת הגן תלויה במספר הנרשמים
31.נציין כי התובעת טענה כי ביום 19.8.12 פנתה למפקחת גב' טאבנר וביקשה לברר האם שנת הלימודים תפתח כסדרה, וכי השתיים נדברו בכל הנוגע למספר הילדים המינימלי הדרוש לצורך פתיחת גן וכי זו הבהירה לה כי נדרש רישום של 25 ילדים ולגרסתה, במועדים הרלוונטים הצליחה לגייס מספר תלמידים מספק לצורך פתיחת הגן (סעיף 16 לתצהיר התובעת ועדותה בעמוד 4 לפרוטוקול שורות 4-11).
התובעת אישרה כי מנהל הרשת, הרב רייך, הבהיר לה כי בהתאם לתוכנית ההבראה, לצורך פתיחת גן יש צורך ברישום של 29 תלמידים (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 12-13; עדות הרב רייך בעמוד 21 לפרוטוקול שורות 25-32, עמוד 22 לפרוטוקול שורות 1-4). עניין זה מתיישב גם עם האמור בפסק הבוררות שצורף.
נוסיף כי גם בהסכם ההעסקה עליו חתמה התובעת מידי שנה בשנה נקבע כי במקרה של מיעוט נרשמים (כמו גם במקרה בו לא תקבל הגננת אישור ממשרד החינוך או במקרה בו תתקבל חוות דעת שלילית של הפיקוח) רשאית הרשת להפסיק את עבודתה (נ/8- בסעיף 8).
32.גם אם נלך לשיטת הנתבעת לפיה בהעדר רישום מספק של תלמידים לא ניתן היה לפתוח את הגן, טענה זו נסתרה בראיות, שכן בפועל, גנה של התובעת נפתח ופעל באופן עצמאי בשנת הלימודים תשע"ג כפי שנראה בהמשך. כך שגם עילה זו לסיום עבודת התובעת, התבררה כחסרת בסיס.
אמנם התובעת לא טענה כי לא היה מקום לפטרה עקב מיעוט נרשמים, אלא שקבלה על המועד בו בוצעו פיטוריה-
"ש.זה לגיטימי בעינייך שכשאין מספיק ילדים, מצמצמים גנים?
ת.לגיטימי אם מודיעים בזמן. אם מודיעים באוגוסט, ואני שואלת את המפקחת כי אני מסדרת את הגן, השקעתי יממות בגן. אם לא היה גן, לא הייתי משקיעה. מישהו הודיע להורים שהגן נסגר או מצמצמים אותו? הגן נפתח ומנוהל כל השנה." (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 14-17).
ניתן לראות כי נוכח מכתבי הפיטורים שהנפיקה הנתבעת לתובעת, גם הנתבעת עצמה מאשרת כי ניתן לפטר עובדת הוראה לכל המאוחר עד ליום ה-31 במאי. כפי ששנינו קודם אין לתת משקל למכתב הפיטורים שנשלח לה לקראת סוף מאי ובמקרה שלפנינו, התובעת פוטרה לאחר מועד זה ולאחר שהחלה שנת הלימודים.
העדר שימוע
33.כאמור, התובעת הגיעה ליום הערכות בגן, בהמשך, דאגה לסדרו ולהכינו לקראת פתיחת שנת הלימודים (סעיף 17 לתצהיר התובעת) וכן הגיעה ליום הראשון ללימודים- 27.8.12 . רק למחרת היום, ביום 28.8.12 כינס מר בוכניק את כלל הגננות שפעלו באשקלון מטעם הרשת והודיע על סגירת גנה של התובעת ו"פיזור" הילדים ביתר הגנים הקיימים.
החלטה זו שפירושה פיטורי התובעת, התקבלה באופן חד צדדי על ידי הנתבעת, לאחר שהחלה שנת הלימודים, מבלי שקדם לה שימוע פרטני ומבלי שהיה באפשרות התובעת להגיב למהלך זה.
34.בשלב זה, ניתן לקבוע כי הנתבעת פעלה באופן פסול, ובניגוד לדין, עת הודיעה לתובעת על הפסקת עבודתה, לאחר פתיחת שנת הלימודים, מבלי שנערך לה שימוע מקדים.
גם השתלשלות העניינים והאירועים שהתרחשו לאחר המועד בו נמסר לתובעת על הפסקת עבודתה מטילים צל כבד על התנהלות הנתבעת.
הצעות עבודה
35.כאמור, ביום 29.8.12 הודיע מר בוכניק להורי התלמידים על סגירת גנה של התובעת ועל "פיזור" התלמידות בגנים האחרים שמפעילה הרשת באשקלון. התובעת טענה כי שוחחה עם מר בוכניק ועם גב' טאבנר בכל הנוגע להמשך העסקתה. לדבריה, המפקחת פנתה לבעלה והציעה כי תמשיך לעבוד בגן כגננת, תמורת משכורת של סייעת. עוד טענה כי ביום 2.9.12 הציע לה מר בוכניק כי תועסק כגננת בתנאי שכר של סייעת וכי ישלים את שכרה לשכר גננת ככל שתסכים לעבוד ללא סייעת בשעות הבוקר (סעיפים 24-25 לתצהיר התובעת). התובעת לא נחקרה על טענתה זו ומשכך יש לקבוע כי זו לא נסתרה. כמו כן כאמור הנתבעת לא זימנה את מר בוכניק ואת גב' טאבנר לעדות, עניין הנזקף לחובתה. נציין עוד כי הרב רייך אישר הטענה לפיה מר בוכניק הציע לתובעת לעבוד כסייעת נוספת בגן (עמוד 27 שורות 29-31, עמוד 28 לפרוטוקול שורות 1-14).
כמו כן טענה התובעת כי בעלה דיבר עם הרב רייך וביקש כי תצא לשנת שבתון ולאחריו תשוב לעבוד בגן אולם מאחר שהובהר לו כי לא ניתן להבטיח לתובעת כי תשוב לעבודה בגן, שללה אפשרות זו (סעיף 23 לתצהיר התובעת). התובעת לא נחקרה על האמור בתצהירה ומשכך יש לקבוע כי זה לא נסתר.
כך, ההצעות שהוצעו לתובעות היוו הרעה של ממש בתנאי עבודתה וסירובה לקבל הצעות אלו היה מתבקש בנסיבות העניין.
36.התובעת המשיכה לעבוד בגן בימים 4.9.12-5.9.12 ללא סייעת בשעות הבוקר וביום 6.9.12 התבקשה להפסיק לפקוד את הגן מאחר שפוטרה מעבודתה וכי נוכחותה מפריעה לתפקוד הגן (נספח י"ד לתצהיר התובעת). התובעת המשיכה להגיע לגן עד ליום 24.9.12 (יום קודם לערב יום הכיפורים) (עמוד 18 לפרוטוקול שורה 29).
לאחר פיטורי התובעת – הגן ממשיך לפעול
37.כעת ניפנה לאירועים שהתרחשו לאחר שהתובעת חדלה להגיע לגן. כאמור, הצדדים ניהלו הליך בבית הדין הרבני באשדוד וביום ג' חשוון (19.10.12) זה קבע כי הפיטורים עומדים בתוקפם.
אין חולק כי במהלך שנת הלימודים תשע"ג, הגן בו עבדה התובעת, שב לפעול במתכונת רגילה של גננת וסייעת להבדיל מהפעלתו על ידי גננת בלבד, זאת על אף שהנתבעת הבהירה לתובעת כי היא סוגרת את הגן כפי שאף נטען בבית הדין הרבני (סעיף 53 לתצהיר התובעת; עדות הרב רייך בעמוד 28 לפרוטוקול שורות 24-27).
בהקשר זה טענה הנתבעת כי הגן נפתח נוכח המחויבות להורי התלמידות והצורך ביציבות ("וודאות") (עמוד 29 לפרוטוקול שורות 11-15).
כך, התובעת פנתה לנתבעת במהלך שנת הלימודים תשע"ג - ביום 29.4.13 דרשה לקבל לידיה את הזכויות המגיעות לה- שכר מלא בגין שנת הלימודים תשע"ג וכן פיצויי פיטורים. בהזדמנות זו הבהירה כי היא מעוניינת להגיע לפשרה ולשוב לעבודתה בשנת הלימודים תשע"ד. התובעת הציעה כי שנת הלימודים תשע"ג תחשב כחל"ת וכי היא תשוב לעבודה סדירה בשנת הלימודים תשע"ד (נספח כ"ד לתצהיר התובעת). פנייה זו לא נענתה ומכתב תזכורת נוסף שנשלח בעניין ביום 28.5.13 (נספח כ"ה לתצהיר התובעת) נותר אף הוא בלא מענה (סעיפים 58-61 לתצהיר התובעת). גם מעדותו של הרב רייך עולה כי פניותיה של התובעת לרשת לא נענו (עמוד 31 לפרוטוקול שורות 13-19).
38.כאמור, התובעת פוטרה מעבודתה לאחר תחילת שנת הלימודים תשע"ג, בטענה שגנה נסגר בשל מיעוט נרשמים. בפועל, הגן לא נסגר והתקבלה לעבודה בגן גננת חדשה במקום התובעת (עדות הרב רייך בעמוד 29 שורות 15-16). הגן המשיך לפעול באופן סדיר גם בשנת הלימודים תשע"ד. ניסיונותיה של התובעת להקטין את נזקה ולהגיע עם הנתבעת לעמק השווה, עלו בתוהו ואף שהגן המשיך לפעול כגן עצמאי, הנתבעת עמדה בסירובה להחזיר את התובעת לעבודה.
39.הרב רייך טען כי הרשת סירבה לקלוט את התובעת מאחר שזו לא נשמעה להוראותיה והתסיסה הורים (עמוד 29 לפרוטוקול שורות 27-32). כעולה מעדותו טענות אלו נסמכות על דבריו של מר בוכניק, גב' טאבנר וגננות נוספות ולא מידיעה אישית (עמוד 30 לפרוטוקול שורות 12-14) וכאמור, העדים הרלוונטים לא התייצבו להעיד בפנינו. בכל מקרה, מן הראוי היה כי עמידה של התובעת על זכויותיה לא תעמוד לה לרועץ ותביא לטרפוד החזרתה לעבודה, בשים לב לפגמים שנפלו בהתנהלות הנתבעת. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שעסקינן בעובדת וותיקה שעבדה בנתבעת כ-22 שנים.
40.לאור המקובץ מצאנו כי פיטורי התובעת עובר ליום 31.5.12 היו "פורמליים" ונעשו מן השפה אל החוץ שכן בסופו של דבר, התובעת זומנה לעבודה ובכך למעשה, בוטל מכתב הפיטורים שנשלח אליה. התובעת נערכה לשנת הלימודים ואף פתחה את שנת הלימודים בפועל ורק אז הודיעה לה הנתבעת כי עבודתה תופסק נוכח סגירת הגן בו עבדה. זאת ועוד, בסופו של דבר הגן בו עבדה התובעת נפתח עם גננת חדשה.
כמו כן, ניסיונה של התובעת לצמצם את נזקה ולצאת לשנת שבתון לא יצא אל הפועל מן הטעם שהנתבעת סירבה להתחייב להשיבה לגן בו עבדה בתום שנת השבתון.
כך, הנתבעת הציעה לתובעת לעבוד כסייעת ולכל היותר כגננת ללא סייעת בניגוד למקובל ובצדק, דחתה התובעת הצעות אלו.
כאמור, על אף שהנתבעת טענה כי הגן נסגר הרי שבפועל, גנה של התובעת פעל בשנת תשע"ג, וכשפנתה התובעת על מנת להשתבץ בשנה העוקבת- תשע"ד היא נתקלה בהתעלמות.
הסעד לו זכאית התובעת
41.בית הדין הארצי לעבודה מתחילת דרכו עמד על כך שכשמדובר בסיום עבודתו של מורה יש להודיע לו על כך לפני יום 31 למאי, של שנת הלימודים האחרונה שלו. הרציונל הוא שעל מורה מפוטר למצוא לו עבודת הוראה אחרת. בתי הספר מכינים את מערכת השעות ומערך המורים בדרך כלל במחצית שנת הלימודים שקודמת לשנה בגינה נערכת מערכת השעות. על מנת לאפשר למורה מפוטר לחפש עבודה אחרת יש להודיע לו על סיום העסקתו עד סוף חודש מאי. לא נעשה הדבר, מחוייב המוסד המפטר לשלם למורה שכר עבודה לשנה נוספת. הכלל שנקבע בפסיקה (דב"ע לא/3-23, חנה מנצ'ק - המרכז לחינוך עצמאי, פד"ע ג', 337, 341 ובדב"ע לה/3-5, נורית פריד - מכון בית יעקב למורות, פד"ע ו', 113, 123) הוא כי הודעה על הפסקת העסקתו של מורה במשרת הוראה, תוגש לו עד לסוף חודש מאי של שנת העסקתו האחרונה, ואם לא ניתנה הודעה כזו במועד האמור - יש לשלם לעובד את שכרו עבור שנת לימודים נוספת. נקבע, כי משלא ניתנה הודעה במועד המחייב – 'כאילו נערך חוזה לשנת לימודים נוספת, ופיטורים לפני תום אותה שנה, יש בהם הפרת החוזה וזיכוי בפיצויים' (דב"ע לה/5-3 פריד - מכון בית יעקב למורות, פד"ע ו', 113)" (ע"ע(ארצי) 1475/02 מייזליק - מדינת ישראל משרד החינוך והתרבות, 6.8.03; ע"ע (ארצי) 1638/04 כליף - עיריית ירושלים, 6.11.08 והאסמכתאות שם).
42.נוסיף כי מדובר בעובדת וותיקה בעלת ותק של כ-22 שנה, אשר ללא ספק היתה זכאית לקביעות ברשת. שלא לדבר על כך שניתן לראותה לכאורה כעובדת קבועה ושהיה מקום בנסיבות האלה לשקול האם יש עובדת אחרת עם ותק פחות שניתן לפטרה. התנערות הרשת, תוך התעלמות מהוראות הדין כמו גם מפניותיה של התובעת ראויות לגינוי ומצדיקות פסיקת פיצוי בשווי שנת עבודה אחת בסך 92,916 ש"ח (בהתאם לשכרה הקובע שיפורט בהמשך 7743 ש"ח x 12 חודשים).
43. התובעת עתרה לפיצוי נוסף בגין עגמת נפש. הכלל הוא כי פיצוי בגין עגמת נפש יינתן במשורה, במקרים חריגים המצדיקים זאת (דב"ע נג/3-99,114 משרד החינוך, מדינת ישראל – מצגר, פד"ע כו 563, 582 (1994); ע"ע (ארצי) 419/07 מדינת ישראל, משרד התעשייה והמסחר – חן, 3.11.08). נוכח המסכת העובדתית שפורטה לעיל, ברי כי לתובעת נגרמה עגמת נפש של ממש. עם זאת, בנסיבות העניין לא מצאנו כי יש לפסוק לזכות התובעת פיצוי מעבר לזה שנפסק לזכותה.
פיצויי פיטורים
44.כאמור, התובעת פוטרה מעבודתה ופיצויי הפיטורים הועברו לידיה רק לאחר שהוגשה התביעה שלפנינו (בחודשים אפריל-יוני 2014). הצדדים היו חלוקים באשר לסכום המגיע לתובעת בגין פיצויי הפיטורים נוכח מחלוקת בעניין שכרה הקובע ותקופת עבודתה.
45.הנתבעת אישרה כי התובעת החלה לעבוד בשורותיה מיום 26.9.90, אלא שאותה תקופה שימשה כממלאת מקום (סעיף 15 לתצהיר הרב רייך).
למעשה אין מחלוקת בדבר תקופת עבודתה של התובעת והעובדה כי היא הועסקה ברציפות על ידי הנתבעת משנת 1990. גם אם בתחילת הדרך עבדה במסגרת של מילוי מקום, הרי שיש למנות את אותה תקופה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לתובעת. הנתבעת שילמה לתובעת פיצויי פטורים בהתאם לשכר קובע של 6,446 ש"ח (טופס 161 -נ/9).
46. באשר לשכר המגיע לתובעת, כפי שנפרט בהמשך מצאנו כי היא זכאית לשכר בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה וכי יש להעמידו על 7,743 ש"ח ובהתאם, התובעת זכאית היתה לפיצויי פיטורים בסך 170,346 ש"ח (22X 7743=170,346) ובניכוי הסכום ששולם לה (133,443 ש"ח) לסך של 36,903 ש"ח.
47.כאמור, פיצויי הפיטורים שולמו לידי התובעת בחודשים אפריל- יוני 2014, לאחר שהוגשה התביעה שלפנינו ובהתאם עתרה התובעת לפיצויי הלנה.
ניתן לראות כי התובעת פנתה ודרשה כי ישולמו לידיה פיצויי פיטורים אולם פניותיה לא נענו- כך, התובעת פנתה לנתבעת במכתב בנושא ביום 18.12.12 (ה' טבת תשע"ג) (נספח ט' לכתב התביעה). גם ביום 11.3.13 פנתה התובעת באמצעות בא כוחה דאז (נספח י"א לכתב התביעה) אך לא נענתה.
פניות נוספות מטעם באת כוחה מיום 29.4.13 ו 28.5.13 נתקלו אף הן בהתעלמות ובפיו של הרב רייך לא היה הסבר המניח את הדעת לכך. לגרסתו פיצויי פיטורים שולמו לתובעת בהתאם להנחיית החשבת המלווה (עמוד 31 לפרוטוקול שורות 13-19).
בפי הנתבעת לא היה הסבר לכך שפיצויי הפיטורים לא שולמו במועד ובראות עינינו התנהלות זו מחייבת פסיקת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לדוגמה. גם אם נקבל הטענה לפיה הנתבעת היתה מצויה בקשיים כלכליים בכל מקרה, "... מצב כלכלי קשה אינו נימוק להפחתת פיצוי הלנה. הסיבה לכך היא שעל המעביד לתת עדיפות לתשלום שכרו של עובד וכן להבטחת מצבו הכספי של העובד לאחר פיטוריו. יש למנוע מצבים בהם מעבידים מעסיקים עובדים ביודעם שמצבם הכלכלי קשה והם לא יוכלו לעמוד בתשלומים לעובדים...". (ע"ע(ארצי) 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים - מימון, 29.11.00).
עם זאת, בנסיבות העניין, מאחר שהרשת היא גוף מתוקצב, גירעוני מצאנו שלא לחייבה בפיצויי הלנה מלאים ולהעמידם על 20,000 ש"ח (ע"ע (ארצי) 1242/04 עיריית לוד- אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד, 28.7.05).
הפרשי שכר
48.התובעת עתרה להפרשי שכר מחודש ספטמבר 2006 ועד לחודש אוגוסט 2012. כך, התובעת הגישה טבלאות בהן פירטה את השכר המגיע לה לרבות התוספות, בהתאם להוראות תקנון שירות עובדי הוראה (שכר משולב, תוספת 2001, תוספת 2008, תוספת 2011, תגבור הוראה, מסגרת 87 10 גמולים ותק ניהול גמול ניהול), לעומת השכר ששולם לידיה בפועל (סעיפים 74-79 לתצהיר התובעת, נספח ל"ד לתצהירה). התובעת טוענת כי שכרה הקובע צריך לעמוד על 8,428 ש"ח (נספח ל"ד לתצהיר התובעת).
49.הנתבעת טענה כי לתובעת שולם שכר בהתאם למקובל ברשת (עמוד 32 לפרוטוקול שורות 10-11) בהתאם למסמכים שהמציאה לנתבעת ולתנאי תכנית ההבראה וכי סכומים אלו עלו על אלו הקבועים בתקנון שירות עובדי הוראה (סעיפים 39-40 לתצהיר רייך).
הנתבעת טענה כי היא מצויה בתהליכי הבראה ובהתאם תוקנה תקנה 3 ד' לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי"ד- 1953 לפיה אף אם הרשת אינה משלמת לעובדיה שכר בהתאם למקובל במוסדות חינוך רשמיים, יינתן לה רישיון כמוסד מוכר.
הנתבעת טענה בהרחבה בדבר היותה הרשת גרעונית בתהליכי צמצום והבראה (סעיפים 17-38 לתצהיר הרב רייך), לגרסתה מאחר שבעבר שילמה לעובדיה שכר בהתאם לתקנון עובדי הוראה, הפכה לגרעונית (עמוד 30 לפרוטוקול שורות 25-30).
לגופו של עניין נטען כי התובעת לא המציאה אישור בדבר הגמול העשירי המגיע לה לטענתה וכי בכל מקרה, לפי תכנית ההבראה הרשת אינה משלמת גמולים (עמוד 30 לפרוטוקול שורות 16-20). כמו כן נטען כי התובעת לא המציאה לרשת אישור גננת בכירה. ובכל מקרה ככל שהיא זכאית לשכר כבכירה היא אינה זכאית לגמולים. כמו כן נטען כי התובעת אינה זכאית לתוספת ניהול לגננת המשמשת כאחראית על גן (סעיפים 52-48 לתצהיר רייך).
50. כפי שנפרט להלן, מצאנו לקבל עקרונית את התביעה להפרשי שכר ונפרש.
בהתאם לנפסק בעניין בוסי (ע"ע(ארצי) 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל- בוסי, 2.10.11) הרי שעובדי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים הנהנים מתקצוב ממשלתי זכאים לשכר כעובדי המוסדות הרשמיים וזאת, כפועל יוצא מתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי"ד- 1953 (להלן: תקנות חינוך ממלכתי). כך, תנאי השכר החלים על עובדים בחינוך הרשמי הופכים לתנאי מכללא בחוזה העסקתם ודבר מתחייב אף מחובת תום הלב החלה על המוסד המוכר.
51.העובדה כי חלה על הנתבעת תכנית הבראה וכי מונה חשב מלווה לרשת אין פירושה כי הנתבעת פטורה מתשלום שכר בדומה לעובדי מוסדות חינוך רשמיים.
ניתן לראות כי תכנית ההבראה שנחתמה בין הנתבעת והמדינה במסגרתה הוסכם כי לעובדות הרשת ישולם שכר מינימום למשך שלוש שנים, נפסלה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ס"ק (תא) 502/09 ארגון גננות חרדיות – רשת הגנים של אגודת ישראל, 22.3.09) ובסופו של דבר נקבע כי אין בה כדי לשלול מעובדי הרשת זכותם לשכר בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה.
52.כמו כן, לא מצאנו כי יש בהוראות תקנה 3(ד) לתקנות חינוך ממלכתי, שנכנסו לתוקף לאחר שניתן פסק הדין בעניין תוכנית ההבראה (ס"ק 502/09), כדי לשלול זכאותם של עובדי הרשת לקבלת שכר בדומה לזה של העובדים המועסקים במוסדות החינוך הרשמיים.
בתקנה 3(ד) נקבע:
"(ד)על אף האמור בתקנת משנה (א)(6), רשאי השר להכיר במוסד אף אם משכורות המורים והעובדים במוסד אינם לפי הכללים האמורים בה, אם המוסד מקיים תכנית הבראה שאושרה מראש ובכתב בידי משרד החינוך ושלדעת חשב המשרד התכנית מחייבת הפחתה בשכר העובדים, ובלבד שההפחתה תהיה מידתית ובהתאם לרכיבי השכר הקודם, וכן לפי נתוני העובדים והעסקתם קודם ההפחתה."
הוראות התקנה רלוונטיות למערך היחסים שבין המדינה למוסד החינוך בכל הנוגע למתן ההיתר להפעלת מוסד החינוך המוכר שאינו רשמי- אולם אין בכך כדי לפטור אותו מחובת תשלום שכר כדין לעובדיו. אחרת כל מוסד מוכר המצוי בקשיים, ישלם לעובדיו הסכומים הנראים בעיניו לנכון.
מעבר לכך, הרשת שילמה לעובדיה שכר בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה לאורך השנים. ככל שאכן נדרשה לבצע קיצוצים בשכר העובדים, מצופה היה כי הדבר יעשה תוך הידברות עם העובדים ובהסכמה (כפי שנעשה במקרה של הפחתה זמנית בשכר בשיעור של 10%) ואין די בהוראות תקנה 3 ד' על מנת להכשיר כל קיצוץ בשכר העובדים.
כבר נקבע כי לעיתים קיצוץ בשכר כחלופה לפיטורים ומתוך רצון להבריא את מקום העבודה יהא מוצדק. עם זאת, החלטה זו מחייבת הסכמת העובדים והבטחת זכויותיהם, תוך שמירה על עקרונות של שוויון והגינות (ע"ע(ארצי) 197/03, שר אסייג- חנה גורן הפקות בע"מ, 16.6.05 ע"ע(ארצי) 1495/02 עאמר - מועצה מקומית חורפיש, 14.2.06).
53.לסיכום, התובעת זכאית לשכר בהתאם לזה הקבוע בתקנון שירות עובדי הוראה ולהלן נידרש לטענות התובעת בדבר רכיבי השכר להם היתה זכאית. סכומים אלו פורטו בטבלה שצורפה (תגמול גננת בכירה, גמולי השתלמות גמול ניהול ותוספות שכר) ולהלן נתייחס אליהם. בהמשך נדון בטענותיה הכלליות בדבר הפחתות בשכרה שבוצעו שלא כדין, אשר באים לידי ביטוי בשכר ששולם לידיה בפועל- הפחתה של 10% משכרה ותשלום שכר מינימום בחודשים ספטמבר 2008-אוגוסט 2009.
תגמול גננת בכירה וגמולי השתלמות
54.התובעת טענה כי היתה זכאית לתגמול כגננת בכירה בעוד שבפועל שולם לה תגמול כגננת מוסמכת בלבד לתמיכה בטענתה צירפה התובעת תעודת גננת מוסמכת בכירה ממשרד החינוך הגף להסמכת עובדי הוראה סמינר לגננות ולמורות "בית יעקב" תל אביב (נספח ל' לתצהיר התובעת).עוד טענה התובעת כי היא היתה זכאית לתגמול בגין 10 גמולי השתלמות בעוד שבפועל שולם לה גמול בגין 9 גמולים בלבד. התובעת הציגה בפנינו אישורים בדבר קורסים המוכרים לגמול השתלמות בהם השתתפה (נספח ל"ב לתצהיר התובעת).
55.נציין כי אישורי הקורסים כמו גם תעודת גננת מוסמכת בכירה הונפקו על ידי אותם הגורמים ויש לראותם כמקשה אחת. כך התעודות הונפקו מאותו מוסד לימודי באישור משרד החינוך, כשמועד סיום כל החובות הוא אב תשס"ב ותאריך הנפקת התעודה היה תמוז תשס"ג. כמו כן, גיליון הציונים שצורף לתמיכה בטענת התובעת לקבלת גמולי השתלמות מצורף ל"תעודת הוראה תשס"ג 475"- תעודת גננת בכירה.
יש לציין כי בשולי תעודת גננת מוסמכת בכירה שהוצגה בפנינו נכתב-"יש לבטל את הגמולים המופיעים בנספח ב'" אולם כל שהוצג בפנינו הוא גיליון הציונים שכותרתו "נספח א'" בלבד, כך שלא ניתן לדעת אילו קורסים יש להשמיט ממצבת הגמולים המגיעה לתובעת ומה היקפם.
56.מעיון במסמכים שצורפו נראה כי קיימת חפיפה בין הקורסים בגינם קיבלה התובעת תגמול- גמול השתלמות לבין הקורסים שעברה לצורך הכשרתה כגננת בכירה.
נציין כי התובעת אישרה כי היה עליה "להוריד" את הגמולים ולטענתה כך עשתה (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 2-10) אולם לא הבהירה אלו קורסים הושמטו ממצבת הגמולים שנתבעו וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בטבלאות שצירפה.
התובעת טענה כי סיכום מספרי של מספר הקורסים שעברה מביא לתוצאה של 10 גמולים. טענה זו לא הובהרה כל צורכה לא פורטה באופן ברור (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 21-32). לא די בהצגת נוסחה כללית על מנת להביאנו למסקנה לפיה התובעת זכאית לגמול בגין השתלמויות שעברה ובנסיבות אלו מצאנו לדחות את תביעתה לקבלת 10 גמולים.
57.באשר לתעודת גננת מוסמכת בכירה טענה התובעת כי העבירה את התעודה הנדונה לידי גב' טובה בלז, חשבת השכר בנתבעת וכי זו אישרה בפניה בעל פה, כי המסמך התקבל אצלה. לגרסתה על פי רוב ההתנהלות בינה ובין גב' טובה בלז לא נעשתה בכתב וכי היא לא קיבלה אישור על כך שהעבירה לידי החשבת את התעודה (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 27-31, עמוד 6 שורות 1-5 ). יש לציין כי התובעת הציג בפנינו מכתב שנשלח אליה מסמינר בית יעקב לפיו הסמינר שלח לנתבעת את התעודה נספח ל"א לתצהיר התובעת ).
בנסיבות העניין, נוכח עדותה העקבית של התובעת ומשהוצגה בפנינו תעודת גננת מוסמכת בכירה יש לקבוע כי התובעת זכאית היתה לתגמול כגננת בכירה.
גמול ניהול
58.עוד עתרה התובעת לקבלת גמול ניהול, לטענתה היא שימשה כגננת עצמאית בגן שנים רבות ואף דאגה לרישום תלמידים, מה גם שלאורך השנים שילמה לה הנתבעת גמול ניהול כדין (סעיף 75 לתצהיר התובעת). נציין כי במסגרת סיכומיה טענה התובעת כי זכאית לגמול ניהול (ריכוז) (סעיף 30 לסיכומי התובעת).כעולה מתלושי עד לחודש דצמבר 2007 שולם לתובעת גמול ניהול וכן רכיב "ותק בניהול". אף שהתובעת טענה כי זכאית לגמול ריכוז רק בסיכומיה הרי שגם בתצהירה טענה כי היתה "גננת עצמאית" אשר בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה זכאית לגמול ריכוז וכאמור, בעבר שילמה לה הנתבעת גם גמול ריכוז.
בתקנון שירות עובדי הוראה נקבע:
"גננת עצמאית שאינה כפופה לגננת מרכזת זכאית לגמול בעבור ריכוז גן-ילדים בסכום השווה לגמול הניהול של מנהל בית-ספר יסודי עם כיתה אחת" (סעיף 2.3.6. לתקנון שירות עובדי הוראה)
מאחר שמהראיות עולה כי התובעת לא היתה כפופה ל"גננת מרכזת", להבדיל ממר בוכניק ששימש כרכז הרשת (עדות הרב רייך בעמוד 20 לפרוטוקול שורה 14).
בהתאם לתקנון מנהל בית ספר יסודי בו יש כיתה אחת זכאי לגמול ניהול בשיעור של 16.8% מהשכר האישי (סעיף 7.6.6.1 לתקנון) - סכום הזהה לסכום שחושב על ידי התובעת (כעולה מתלושי השכר שולם לתובעת גמול ניהול בשיעור של 16.8%. בנוסף, היא זכאית לתגמול בגין ותק בניהול וזהו הסכום לגביו טוענת התובעת כמפורט בטבלה שהגישה- נספח ל"ד לתצהיר התובעת).
לאור האמור, התובעת זכאית לגמול ריכוז בשיעור שנטען על ידה (תחת הכותרת "גמול ניהול").
תוספות מכח הסכמים
59.כמו כן, התובעת זכאית לתוספת 2001, תוספת 2008 תוספת 2011, שכן מדובר בתוספות הקבועות בתקנון שירות עובדי הוראה (מכח ההסכמים הקיבוציים רלוונטים) ונכללו בתחשיבי התובעת.
נוכח כל האמור, שכרה הקובע של התובעת הוא 7,743 ש"ח (שכר יסוד כולל תוספות 2001, 2008, 2011, תגבור הוראה, מסגרת- 87, תוספת אם, גמול ריכוז וותק בניהול- ריכוז).
הפרשי שכר מינימום
60.התובעת כי היא זכאית להפרשי שכר לחודשים ספטמבר 2008-אוגוסט 2009 במהלכם שולם לידיה שכר מינימום לפי תכנית ההבראה ברשת. כאמור, תביעה זו באה לידי ביטוי בטבלאות שהוצגו בפנינו.
מאחר שתכנית ההבראה נפסלה על ידי בית הדין (ס"ק(ת"א) 502/09) ונוכח מסקנתנו בדבר השכר המגיע לתובעת, יש לקבוע כי התובעת זכאית לשכר מלא בגין אותה שנה.
החזר ניכוי 10%
61.כמו כן טענה התובעת כי היא זכאית להחזר של 10% משכרה שנוכה בהתאם לתכנית ההבראה. אין חולק כי בשנת 2003, הודיעה הנתבעת לעובדיה על הפחתה של 10% משכרם, לתקופה של שנה וחצי אולם המשיכה בקיצוץ גם לאחר התקופה שנקצבה.
כאמור, אין מניעה מלבצע קיצוצים בשכר העובדים במקרה של תהליך הבראה וכחלופה לפיטורים, בכפוף לקבלת הסכמתם. משהנתבעת ביצעה ניכויים משכר התובעת, מעבר לתקופה שנתחמה בזמן, בהתאם להסכמות קיבוציות שהושגו, הרי שהסכום נוכה שלא כדין ועל הנתבעת להשיבו לתובעת. אין להשלים עם מצב בו מעסיק מבצע ניכויים משכר עובדיו ללא הסכמתם, תוך חריגה מהמועדים לגביהם התקבלה הסכמה זו. כך, מצופה כי ככל שנדרש לבצע ניכוי משכרם של עובדיו לתקופה העולה על זו לגביה התחייב, הרי שעליו להגיע להסכמות חדשות עם עובדיו.
62.ערים אנו לכך שבמסגרת הסכם ההעסקה עליו חתמה התובעת מידיד שנה בשנה (נ/8) עולה כי התובעת אישרה כי משכרה ינוכה 5%, לעומת השכר ששולם לה בשנת הלימודים התש"ע (2010). התובעת טענה כי חויבה לחתום על ההסכם (עמוד 18 לפרוטוקול שורות 20-21). לא נידרש לטענות התובעת בכל הנוגע לתוקף ההסכם משהנתבעת עצמה לא הפנתה במפורש להסכמה זו.
63.נוסיף כי אין כל רלוונטיות לשאלה האם בזמן אמת פנתה התובעת לשם קבלת החזר הסכומים שנוכו (עדות התובעת עמוד 16 שורות 5-13) ואין לתלות זכאותו של עובד להחזר סכומים שנוכו משכרו שלא כדין בדרישה יזומה מצידו, בזמן אמת. כך, משהנתבעת שינתה באופן חד צדדי את תנאי העסקתה של התובעת, יש לקבוע כי מדובר בהפרה של הסכם ההעסקה וכי התובעת זכאית להפרשי שכר כנתבע על ידה (בג"ץ 239/83 מילפלדר – בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא (2) 210 (1987); ע"ע(ארצי) 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ- פרנצב, 1.6.15; ע"ע(ארצי) 7549-12-13 אורט ישראל (חל"צ)-רז, 10.9.15)
64. נוסיף כי התובעת כללה בחישוביה גם תקופות בהן לא עבדה בפועל ושהתה בחופשת לידה או היתה זכאית לגמלת שמירת הריון. בנסיבות אלו, לא מצאנו כי יהא זה נכון לחייב את הנתבעת בתשלום הפרשים, בתקופה בה היתה התובעת לא עבדה בפועל אלא קיבלה גמלה מהמוסד לביטוח לאומי.
בחודשים ספטמבר- אוקטובר 2007 קיבלה התובעת גמלת שמירת הריון (אישור מיום 19.3.08). בחודשים נובמבר 2007-דצמבר 2007 התובעת לא עבדה בפועל ובהמשך בחודשים ינואר- מרץ 2008 (ר' אישור מיום 2.4.08).
בחודשים ינואר מרץ 2008 וכן בחודשים מרץ-מאי 2010 שהתה התובעת בחופשת לידה.
65.לסיכום, התובעת זכאית היתה לשכר בהתאם לקבוע בתקנון שירות עובדי הוראה- שכר משולב לרבות גמול ריכוז וותק בניהול, תוספת אם, תוספת 2001, 2008,2011 תגבור הוראה ותשלום בהתאם להסכם מסגרת (1987). ובמועד סיום עבודתה לסך של 7,743 ש"ח. כך השכר ששולם לתובעת נפל מהשכר המגיע לה ובחלק מהתקופה חדלה הנתבעת מלשלם לתובעת את התוספות להן היתה זכאית על פי דין. בשנת הלימודים תשס"ט (ספטמבר 2008-אוגוסט 2009) הועמד שכרה על שכר המינימום ובחלק מהתקופה כלל הפחתה של 10% מהשכר המגיע ובהתאם עתרה התובעת להפרשי שכר, כמפורט בטבלה שצורפה.
התובעת אינה זכאית לתשלום בגין 10 גמולי השתלמות משלא הוכיחה זכאותה בנדון וכן אינה זכאית להפרשי שכר בתקופה בה לא עבדה בפועל (חופשת לידה ושמירת הריון).
66.מעיון בטבלאות שצורפו עולה כי התובעת ערכה חישוב בהתאם להוראות תקנון שירות עובדי הוראה. עם זאת כאמור, מהתחשיב שהוגש יש להפחית סך של 59,125.7 ש"ח: 38,434 ש"ח בגין גמולים (סיכום של עמודת "גמולי 10 השתלמות", לתקופה בה הועסקה התובעת בפועל- לא כולל תקופות בהן שהתה בחופשת לידה ושמירת הריון) , 20,691.7 ש"ח הסכום שנתבע בגין התקופה בה שהתה התובעת בחופשת לידה או בשמירת הריון (עמודת "הפרשי שכר").
לאור כל המקובץ, התובעת זכאית לסך של 109,562 ש"ח בגין הפרשי שכר.
(168,687.8-59,125.7 הסכום שנתבע =109,562.1).
67.התובעת עתרה לפיצויי הלנת שכר בגין הסכום שנתבע, ראשית התביעה ברכיב זה התיישנה. מעבר לכך, הצדדים אכן היו חלוקים בדבר זכאותה לשכר כאמור כך שבכל מקרה, הסכום לא שולם עקב מחלוקת של ממש.
קרן השתלמות ופנסיה
68.התובעת עתרה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה וקרן השתלמות בהתאם לשכר המגיע לה, לתקופה בה נתבעו הפרשי שכר (ספטמבר 2006-אוגוסט 2012) (סעיף 80 לתצהיר התובעת).
אכן, התובעת זכאית לביצוע הפרשות לפי השכר שהגיע לה בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה שפורט לעיל- לפיצוי בגין הפרשות לקרן השתלמות בשיעור של 8.4% משכרה בסך של 9,203 ש"ח ובגין הפרשות לקרן הפנסיה בשיעור של 6% בסך 6574 ש"ח. (6573.7 ש"ח).
התובעת עתרה לפיצויי הלנת שכר בגין הסכום שנתבע. משפיצוי בגין אי הפרשה אינו מהווה שכר מקום לפסוק פיצויי הלנת שכר בגין רכיב ההפרשות לקרן ההשתלמות ובגין רכיב ההפרשות לקרן הפנסיה.
טענת קיזוז
69.הנתבעת טענה כי התובעת פעלה בחוסר תום לב ובניגוד להנחיות שקיבלה ובכך הסבה לה נזק. כך, התובעת הגיעה לגן בניגוד להנחיות הנתבעת, על דעת עצמה, על אף שפוטרה כדין. כמו כן, התובעת הכפישה את הנתבעת ואף הסיתה הורים כנגד הנתבעת ועקב כך מספר הנרשמים היה קטן מהצפוי. לאור האמור, טענה הנתבעת כי נגרמו לה נזקים לרבות הפסד הכנסה כדלקמן: לטענת הנתבעת נמנעה ממנה הכנסה צפויה מהגן בסך 156,000 ש"ח, כמו כן, הנתבעת טענה כי נאלצה לפתוח את הגן במתכונת מצומצמת ולא קיבלה תקצוב ממשרד החינוך, תקצוב מוערך לגן של 32 ילדים עמד על 265,000 ש"ח. נוסף על כך טענה הנתבעת כי לאור התנהלות התובעת, היא זכאית לפיצוי בגין עגמת נפש בסך 30,000 ש"ח אותו יש לקזז מהסכום שנתבע (סעיפים 63-76 לתצהיר הרב רייך).
נוכח מסקנתנו לעיל, לא נפל פגם בהתנהלות התובעת, שפוטרה מעבודתה שלא כדין- התייצבה בגן וביקשה להמשיך ולעבוד בנתבעת.
התובעת טענה כי הגיעה לעבודה מתוך תחושת אחריות לילדי הגן, מאחר שאותה תקופה הגן הופעל באמצעות סייעת בלבד (סעיף 27 לתצהיר התובעת). בנסיבות אלו, אף שהנתבעת דרשה מהתובעת שלא להתייצב בגן, אין בידינו לקבוע כי התובעת פעלה בניגוד לדין. כמו כן, הטענה לפיה התובעת הסיתה הורים נטענה בעלמא, והתובעת הכחישה טענה זו. יתרה מכך, התובעת טענה כי נמנעה מלהשתתף באסיפה שקיים מר בוכניק עם הורי התלמידים, במהלכה הודיע להם על סגירת הגן, על מנת שלא תישמענה טענות מעין אלו כלפיה (סעיפים 26, 28 לתצהיר התובעת).
על כך נוסיף, כי טענת הקיזוז לא הוכחה גם מהפן החישובי והראייתי שכן לא הובאה כל חוות דעת לעניין נזקי הנתבעת.
לאור האמור, יש לדחות את טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת.
סוף דבר
70.הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
א. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 92,916 ש"ח.
ב. הפרשי פיצויי פיטורים בסך 36,903 ש"ח.
ג. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 20,000 ש"ח.
ד. הפרשי שכר בסך 109,562 ש"ח.
ה. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה בסך 6574 ש"ח.
ו. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות בסך 9,203 ש"ח.
כל הסכומים למעט פיצויי ההלנה ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 2.10.12 ועד התשלום בפועל. פיצויי ההלנה ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 3.6.13 ועד התשלום בפועל.
עוד תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל.
ניתן היום, ב' אלול תשע"ו, (05 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
נציגת ציבור (עובדים)
גב' פסה מרקוביץ
|
|
אילן סופר
סגן נשיאה
|
|
נציג ציבור (מעסיקים)
מר משה חסון
|