פלוני נ' האגודה למען החייל בישראל ואח'

לפנינו תביעה של יורשי ק' (להלן – המנוחה), פלוני ושתי בנותיו הקטינות, אלמונית ופלונית, שהוא האפוטרופוס שלהן (להלן – התובעים), נגד האגודה למען החייל בישראל (להלן – האגודה למען החייל או הנתבעת 1) ואגודת השוחרים אוניברסיטת חיפה (להלן – אגודת השוחרים או הנתבעת 2), שהיו המעסיקות של המנוחה. התביעה היא למתן סעדים הצהרתיים קבועים בגין הזכות להיוון הפסד תשלומי פנסיית שאירי המנוחה בשל אי עריכת תכנית מקיפה לפנסיה על ידי המעסיקות, ותביעה כספית לפיצוי בגין הפסד התשלומים וביטוח חיים עקב כך. סכום התביעה, כולל פיצוי בגין עגמת נפש והוצאות, הוא 1,852,680 ₪.

לטענת התובעים, הנתבעות לא ערכו במועד וכראוי קרן פנסיה מקיפה למנוחה. זאת, תוך הפרת כללי צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק החל מיום 1.1.08 (להלן – צו ההרחבה) וההסכמות המיוחדות בינן ובין המנוחה. המנוחה נפטרה כאשר היא חסרה את הכיסויים הביטוחיים הבסיסיים המתחייבים מצו ההרחבה למקרה מוות – שאירים (ונכות). מכאן תביעת משפחתה לפיצוי מהנתבעות, שבמחדליהן ובהתנהגותן הובילו להיעדר כיסוי ביטוחי לשאירי המנוחה.

מנגד, הנתבעות טענו שהן אינן אחראיות לנסיבות הטרגיות, ושאסור היה להן להתערב בבחירת המוצר הפנסיוני שאותו בחרה המנוחה, בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (להלן – חוק הפיקוח). לטענת הנתבעת 1, משפעלה לפי רצונה של המנוחה וביטחה אותה בקופת גמל בהתאם לבחירתה הרי שפעלה בהתאם לחובותיה שבדין, ודין התביעה כנגדה להידחות. גם הנתבעת 2 טענה שנוכח בחירתה של המנוחה בקופת גמל, שלא כללה כיסוי למקרה מוות, לא זכאים שאיריה לפנסיית שאירים ויש לדחות את התביעה כנגדה.

בהחלטה מיום 17.10.17, שניתנה על ידי כב' השופט תומר סילורה, צורפה אגודת השוחרים כנתבעת 2 בתיק. בעקבות זאת הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן.

עובדות

• התובעים, בעלה של המנוחה ושתי בנותיה הקטינות, הם יורשיה של המנוחה (העתק צו הירושה צורף כנספח א לתצהיר התובעים).

• האגודה למען החייל העסיקה את המנוחה כעובדת זמנית בתקופה שמיום 16.12.09 ועד להתפטרותה ביום 15.9.10.

• ביום 22.12.09 נמסרה למנוחה הודעה בדבר פירוט תנאי העבודה. בסעיף 7 להודעה נכתב:

  "סוציאליים – מותנה בקביעות

  סוג התשלום