סע"ש 56589-08-16,"ש 56571-08-16

1.לפני בקשת התובעים לאיחוד הדיון בתיקים שבכותרת.

2.לטענת התובעים שתי התביעות שבכותרת הוגשו כנגד אותה הנתבעת ומעוררות שאלות משותפות, עובדתיות ומשפטיות. לטענתם, יהא זה נכון לאחד הדיון, הדבר יביא לייעול הדיון וימנע פסיקות סותרות.

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בשני תובעים שהועסקו בתקופות שונות. עוד טוענת הנתבעת כי התביעות מעוררות שאלות משפטיות שונות הדורשות בירור פרטני, והבאת ראיות מתאימה לכל תביעה.

הכרעה

4.תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי "עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו".

תקנה 120 לתקנות סדרי הדין מסמיכה את בית הדין לפעול "לפי שיקול דעתו" בהחלטה בדבר איחוד תיקים. מסגרת זו של הסמכות על-פי שיקול דעת היא רחבה.

השיקולים אותם על בית הדין לשקול, בעת מתן החלטה בבקשה לאיחוד דיון, הינם יעילות הדיון אשר נבחנת, בין היתר, בקיומן של שאלות זהות או דומות, וכן שלב הדיון אליו הגיע כל אחד מהעניינים התלויים ועומדים, אשר לגביהם מתבקש האיחוד. בין השיקולים אותם ייקח בית הדין בחשבון, קיים גם השיקול של תום הלב בהגשת בקשה מסוג זה, לרבות באשר לעיתוי הגשת בקשה זו. כמו כן, יבחן בית הדין, האם יש באיחוד הדיון כדי למנוע עיוות דין למי מהצדדים. עיוות דין כזה, עשוי להיגרם אם במסגרת אחד העניינים התלויים ועומדים תוכרע פלוגתא מבלי שתינתן לצד כלשהו האפשרות להתייחס אליה.

המטרה העיקרית של התקנה המאפשרת איחוד דיון, הינה חיסכון בזמן ובהוצאות לגבי ניהול הליכים, שיש בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה. באשר לשיקולי יעילות הדיון, אין ספק, כי המדובר בשיקול משמעותי, ויש לבחון את השלב בו מצוי כל אחד מההליכים שאת איחודם מבקשים (דב"ע נד' 3/191 תכנון המים בישראל בע"מ - איזיק (26.5.07).

5. במקרה שלפני מדובר בשתי תביעות לתשלום זכויות סוציאליות, מכוח הדין הכללי ומכוח צו ההרחבה בענף החקלאות. התביעה המרכזית היא תביעה להפרשי שכר וגמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי.

שני התובעים, שהעידו בהליך של עדות מוקדמת, טוענים כי הועסקו בשבת וכי לא שולם להם גמול מתאים.