סרויה נ' עיריית בית שאן

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי בגין ארוע מיום 18.1.10 שבו התובעת נפלה לתוך בור ביוב בדרכה הביתה מבית הספר, שעה שמכסה הבור זז והסתובב. ע.ת 1 עזר לה לשחרר את רגלה מבור הביוב וסגר שוב את המכסה.

2.עדות ע.ת 1 ועדות התובעת היו מהימנות עלי באשר לנסיבות התאונה. מקובלת עלי טענת ב"כ התובעת שעדי ההגנה לא כללו עדים רלוונטיים מטעם המחלקה הרלוונטית של הנתבעת ועלה בידי התובעת להוכיח את אחריותה של הנתבעת לארוע.

3.אין גם מקום להטלת אשם תורם. הנסיבות אינן מצביעות על האשם התורם הנטען. התובעת הלכה הביתה מבית הספר בגשם , נאלצה לעבור גם בשלוליות ואינה צריכה לצפות כי מכסה ביוב במדרכה יתרומם ויסתובב בשעה שבעת הליכתה, היא תדרוך עליו.

4.התובעת היתה נערה בת 14 בעת הארוע. היא עברה חוויה לא נעימה, שעה שנלכדה רגלה לזמן קצר בבור, לאחר שהמכסה התרומם והסתובב בחלקו. רגלה נכנסה לבור והיא התלכלכה במי הביוב ותכולת תעלת הביוב שמתחת למכסה. השכן סייע לה להשתחרר והיא מיהרה לחזור לביתה.

5.מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת כי סכום התביעה הינו מופרז וללא אחיזה במציאות. לא פעם תביעות שכאלה מתנהלות כתביעות קטנות ומסתיימות בהסכמה,ללא צורך בשמיעת הראיות.

6.איני סבורה שמדובר בסוג ארוע המצדיק פיצוי בגין עזרת צד ג' מיוחדת מעבר ליום עבודה של אחד מההורים ולא היו הוצאות בגין נסיעות או הוצאות רפואיות. לאחר יום/יומיים, נראה כי התובעת, נערה בריאה ומתפתחת, התאוששה מהחוויה וחזרה לשגרת חייה.

7.התובעת לא הציגה קבלות על רכישת בגדים וציוד חליפיים, אולם , בהתחשב בסוג הארוע אין להחמיר עמה על כך שמצאה לנכון לזרוק את הבגדים והציוד שהתלכלך בביוב והינה זכאית לפיצוי בנדון.

8. כמו גם הינה זכאית לפיצוי בגין כאב וסבל, בהתאם למימדי הארוע והתוצאה.

9.לאור כל האמור הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובעת סך כולל של 8,000 ₪. סכום זה כולל את מכלול רכיבי הפיצוי וכן הוצאות המשפט (אגרה ושכ"ט). בקשה לחלוקה והשקעה/שימוש תוגש לבית משפט בנפרד, על ידי ב"כ התובעת. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום והחל מאותו מועד ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין

ניתן היום, כ' אייר תשע"א, 24 מאי 2011, בהעדר הצדדים.