|
|
תאריך פרסום : 26/04/2018
|  גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
2425-12-17
08/04/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. שרה דברת - אב"ד
2. אריאל ואגו- שופט
3. גאולה לוין- שופטת
|
| - נגד - |
המערער:
יוסף ארביב
עו"ד בן ציון רזניק
|
המשיבות:
1. עיריית אשקלון
2. ועדה מקומית לתכנון אשקלון
3. החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ
עו"ד חן עמידור ועו"ד רונית ליפשין [בשם משיבות 1-2]
עו"ד אורטל חמדני [בשם משיבה 3]
|
| פסק דין |
השופטת ש. דברת
-
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באשקלון בת.א 61437-12-12 ות.א 16191-04-14, שניתן ביום 1.11.17 ע"י כב' השופטת מיכל וולפסון, אשר קיבל את תביעת המשיבה 1, עיריית אשקלון בת.א 61437-12-17 והורה על סילוק ידו של המערער מהמקרקעין הידועים כגוש X חלקה Y מגרשZ באשקלון (להלן: "המגרש") תוך חיובו בדמי שימוש בסך של 160,152 ש"ח
מנגד, בית המשפט קיבל חלקית את תביעתו של המערער נגד המשיבה 3, החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ, בת.א. 16191-04-14 וחייב אותה בהשבת דמי הפיתוח ששילם המערער בשנת 1997, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על חלק מהתקופה.
-
המגרש בו עסקינן נרכש ע"י העירייה ביום 22.11.09 ברכישה כפויה ועל פי יעודו היה "דרך ציבורית" משנת 1986. יעוד זה לא השתנה, אף כי הבעלות במגרש עברה ממנהל מקרקעי ישראל לעיריית אשקלון, מכח רכישה כפויה , כאמור, של הפקעה ע"י העירייה.
המגרש צמוד לשני מגרשים בבעלות המערער, אשר היה מעוניין ברכישת המגרש, נשוא הערעור, ולשם כך אף הפקיד בידי המשיבה 3, סך של 134,109 ש"ח דמי פיתוח, ככל ותאושר הרכישה, שבסופו של יום לא יצאה לפועל.
-
הערעור שהוגש ע"י המערער כוון הן כנגד הקביעה, כי עליו לפנות המגרש ולשלם דמי שימוש בגינו והן נגד חיובה של שהמשיבה 3 בהשבת הסכום ששילם - כדמי פיתוח עבור המגרש -בהפרשי הצמדה וריבית צמודה רק משנת 2004 ובהפרשי הצמדה בלבד משנת 1997 עד לשנת 2004.
-
הדיון בערעור נגד המשיבות 1 ו-2 מתייתר, משקיבל ב"כ המערער המלצת בית המשפט וחזר בו מהערעור, ככל שהוא מתייחס למשיבות 1 ו-2 וטוב שכך, על כן הערעור כנגדן - נדחה ללא צו להוצאות.
ב"כ המערער ביקש אורכה של 8 חודשים לפינוי וב"כ המשיבות 1 ו-2 הסכים לאורכה שבין 6 ל-8 חודשים. על כן המערער יפנה המגרש לא יאוחר מיום 14.8.18.
-
ומכאן לערעור נגד המשיבה 3. בית המשפט חייב אותה בהשבת סכום דמי הפיתוח, ששולמו במהלך שנת 1997 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית צמודה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א -1961 מיום 24.11.2004, ואילו עד מועד זה החיוב הוא בהפרשי הצמדה בלבד, ללא ריבית . בית המשפט מצא לאבחן בין התקופות וקבע "שמשנת 2004 למחלוקת לגבי גורל המגרש לא היה כל סיכוי" (סעיף 11 לפסה"ד). בית המשפט מצא לחייב רק בהפרשי הצמדה עד ליום 24.11.2004 כיון שהמערער לא תבע כספו חזרה, וכי התביעה להשבה היא פועל יוצא של ההכרעה בזכויותיו במגרש, סיכוי זה חדל עם העברת הבעלות ברכישה כפויה לעירייה בשנת 2004.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|