מ. ע. נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

ערעור על החלטת המשיב, אשר קבע כי אין קשר סיבתי בין כאבי גב תחתון וירך ימין של המערער לבין אירוע מיום 18.12.2011 במהלך שירותו הצבאי.

רקע

1.המערער, יליד שנת 1992, התגייס ביום 10.8.2010, קיבל פרופיל רפואי 97, ושירת בחיל השריון כנהג טנק. בגלל התדרדרות במצבו הרפואי, שלטענתו נגרמה מחבלה ביום 18.12.2011, הורד לו ביום 16.4.2012 הפרופיל הרפואי ל-45. לאחר שעבר ניתוח דיסקטומיה מותני בחודש יוני 2012 הורד הפרופיל ל-24 (זמני) והוא שוחרר מהשירות הצבאי.

ביום 18.7.2012 הגיש המערער למשיב בקשה להכרת זכות [חבלה] לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב], ובה ייחס את מצבו הרפואי לחבלה שאירעה ביום 18.12.2011 , כאשר בעת פעולה מבצעית במחסום נעלין, תוך כדי הליכה מהירה, הוא נתקל בחומה, סובב את ירכו הימנית וחש כאבים עזים בירך ובגב התחתון.

המשיב הפנה את המערער לד"ר אורי בלנקשטיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית, אשר בחוות דעתו מיום 11.3.2013 (להלן: "חוות דעת" בלנקשטיין 1) קבע כי אין קשר סיבתי בין החבלה מיום 18.12.2011 לבין בעיית הגב התחתון. על סמך חוות דעת זו דחה ביום 23.4.2013 המשיב את הבקשה להכרה בנכות. על החלטה זו הוגש ביום 4.7.2013 הערעור שבפנינו.

כתב הערעור, כתב התשובה ומינוי מומחה מטעם הוועדה

2.בכתב הערעור נטען כי יש לדחות את המסקנות ב"חוות דעת" בלנקשטיין 1, בין השאר מאחר ואין מדובר בחוות דעת מומחה העומדת בדרישות פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות) ומאחר ואין יסוד לקביעת אותו מומחה לפיה כיום המערער החלים מפגיעתו.

לכתב הערעור צורפה חוות דעתו מיום 14.6.2013 של הנוירוכירורג ד"ר יוסף גילבורד (להלן: חוות דעת גילבורד), אשר קבע כי לאור הסיפור הקליני של החבלה ביום 18.12.2011, ההשתלשלות הרפואית שבאה לאחר מכן והיעדר היסטוריה רפואית של פגימה בעמוד שדרה עובר לשירות הצבאי, אין ספק כי פריצת הדיסק של המערער נגרמה עקב שירותו בצבא. ד"ר גילבורד אף קבע כי מצא בבדיקתו שהמערער סובל מהגבלה בכיפוף הגב והטייתו, וגרס כי ב"חוות דעת" בלנקשטיין 1 אין כל התייחסות למנגנון הפגיעה בעת החבלה ולהיעדר עבר רפואי של פגימה בגב. כן צורף לכתב הערעור המתוקן תצהירו מיום 3.9.2013 של המערער, ובו תיאור נסיבות החבלה.

3.בכתב התשובה כפר המשיב בהתרחשות החבלה ביום 18.12.2011. נטען כי נסיבות החבלה, כפי שפורטו בדו"ח פציעה שמולא בשלב מאוחר, אינן תואמות רישום שנעשה במועד החבלה בעת הביקור במרפאה ורישומים רפואיים נוספים. עוד נטען כי מהתיעוד המוקדם עולה שהמערער לא התלונן על כאבים בגבו, אלא בירכו בלבד, וכי בשלבים מאוחרים הוא העלה גרסאות עובדתיות חדשות. המשיב טען כי יש להעדיף את מסקנתו של ד"ר בלנקשטיין, אשר לא מצא ליקוי בגבו או בירכו של המערער ואשר קבע כי אין קשר סיבתי בין מצבו לבין החבלה הנטענת. לכתב התשובה צורפה חוות דעת משלימה מיום 29.11.2013 של ד"ר בלנקשטיין (להלן: חוות דעת בלנקשטיין 2), אשר חזר על מסקנתו, תוך התייחסות לחוות דעת גילבורד.

4.משלא התייצב ד"ר גילבורד, המומחה מטעם המערער, לישיבת ההוכחות ביום 4.2.2016, הורינו על הוצאת חוות דעת גילבורד מהתיק. בהחלטה מיום 25.2.2016 קבענו כי אין לראות ב"חוות דעת" בלנקשטיין 1 כחוות דעת קבילה של מומחה רפואי, מאחר והוגשה שלא בהתאם לדרישות סעיף 24 לפקודת הראיות, אם כי הבהרנו שהיא מהווה אחת מהראיות בתיק, בהיותה "מסמך" עליו הסתמך המשיב בהחלטתו לדחות את בקשת המערער להכרה בנכותו. יוער, כי אין האמור חל על חוות דעת בלנקשטיין 2, אשר הוגשה כחוות דעת מומחה לכל דבר. בד בבד, החלטנו למנות את האורתופד ד"ר אלי אשכנזי, מומחה לנוירוכירורגיה וניתוחי עמוד שדרה, כמומחה מטעם הוועדה, למתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

בחוות דעתו מיום 21.10.2016 של ד"ר אשכנזי (להלן: חוות דעת אשכנזי) הוא קבע כי המערער סובל ממגבלה מזערית בתנועות עמוד השדרה המותני וכי קיים קשר ישיר בין החבלה אותה עבר בשירותו הצבאי לבין פריצת הדיסק וניתוח הדיסקטומיה.

קשר סיבתי-עובדתי - כללי

5.שלב ראשון בשאלת קביעת נכותו של המערער הינו הכרעה אם מתקיים קשר סיבתי-עובדתי בין החבלה מיום 18.12.2011 לבין הפגימה בעמוד השדרה של המערער. משכפר המשיב בהתרחשות החבלה באופן שתואר בבקשה להכרה בנכות, רובץ על המערער הנטל להוכיח את נסיבות חבלתו. רק לאחר שיוכחו נסיבות החבלה, נידרש לשאלת קיומה של הפגימה ולשאלת הקשר הסיבתי-רפואי בינה לבין החבלה. בעוד שהשאלה הראשונה הינה עניין לעדות המערער וחבריו, הרי בשתי שאלות האחרונות נסתייע בחוות דעת המומחים הרפואיים. אולם בכל שלוש הסוגיות המרכיבות את הקשר הסיבתי-עובדתי (נסיבות החבלה, מהות הפגימה והקשר הסיבתי-רפואי) יש תרומה לתיעוד הרפואי "בזמן אמת". נפתח, איפוא, בסקירתו של תיעוד זה.

תיעוד רפואי

*לפני הגיוס לצבא

(1)5.5.2009 - בסיכום ביקור בקופת חולים נרשמה על-ידי רופא המשפחה אבחנה של "כאב גב".

*מהגיוס ועד ליום האירוע (18.12.2011)

-אין רישומים.

*מיום האירוע (18.12.2011) ועד לשחרור מהשירות

(2)18.12.2011 - סיכום ביקור במרפאה צבאית:

"לאחר חבלה לחלק אחורי של ירך ימין לפני כשבועיים כאבים מקומיים ללא שיפור. ללא רגישות מעל חוליות גב תחתון. ללא אודם או נפיחות מקומיים באזור הכאב בירך ימנית אחורית ללא סימני דלקת במפרקים ללא חסר נוירו-וסקולרי".

(3)29.12.2011 - סיכום ביקור במרפאה צבאית:

"לפני מספר שבועות נפצע במפרק ירך ימין. נתקל בקיר נמוך. מאז כאבים חזקים בעיקר בעמידה, לאורך כל רגל ימין, מקרין לכל אורך הרגל. מחמיר בקור ובישיבה. טופל באיבופן ללא שיפור. ממצאים: רגישות מעל הטוכנטר הימני, עם הקרנה לאורך ירך ימין. ללא סימני חבלה".

(4)23.1.2012 - סיכום ביקור במרפאה צבאית:

"לדבריו, מזה כחודשיים כאבים בעכוז ימין, יש סיפור חבלה, צילום רנטגן פורש כתקין. מסוגל ללכת עם צליעה מינימלית. רגישות במישוש בצד אחורי של עכוז ימין. הגבלה בתנועות קלה במפרק ירך ימין. בדיקה נוירו-וסקולרית תקינה".

(5)13.2.2012 - סיכום ביקור במרפאה צבאית:

"מזה כחודשיים וחצי תלונות על כאבים בעכוז מימין עם הקרנה לאורך הרגל. מציין סיפור של חבלה כאשר שפשף את ירך ימין בחומה. מאז סובל מכאבים. נבדק ע"י אורתופד אשר המליץ על מיפוי עצמות. לדבריו סבר כי מדובר במתיחת שריר בעכוז. טופל פיזיותרפית ללא שיפור ניכר. כעת מתקשה בפעילות במסגרת פלוגתו".

(6)27.2.2012 - סיכום ביקור במרפאת עמוד שדרה בבית-חולים רמב"ם:

"כאבי רגל ימין והקרנה מגב תחתון. מדובר על 3 חודשים של תלונות ... בבדיקה: אין קיפוח מוטורי תחושתי, הליכה מופגנת כפופה לפנים, הגבלה מופגנת לחסר שיתוף פעולה לכיפוף ויישור. ישיבה תקינה בכיסא. עמידת עקבים ובהונות תקינה. המלצות: CT מותני והמשך מעקב".

(7)11.3.2012 - ממצאי CT של עמוד שדרה מותני:

"בגובה L4-L5 בלט דיסק כללי משיק לקאודה; בגובה L4-L5 פריצת דיסק אחורית מרכזית עם לחץ על הקאודה; בגובה L5-S1 פריצת דיסק אחורית מרכזית משיק לקאודה ולשורשים הנקביים".

(8)22.3.2012 - סיכום ביקור במרפאה צבאית:

"... לדבריו במשך 4 חודשים סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין. ... בבדיקתו הגופנית: הליכה אנטלגית, רגישות במישוש על פני גב תחתון ממעבר גבי מותני עד למפרקים סקרו-איליאק. מציין ירידה בתחושה בגפיים תחתונות ללא פיזור דרמטומי".

(9)2-3.4.2012 סיכום אשפוז במיון בבית-חולים רמב"ם:

"לדבריו סובל מדיסקופטיה מותנית כ-4 חודשים עם החמרה בימים אחרונים. .. כעת מתלונן על כאבי רגלים דו"צ ללא פיזור דרמטומי טיפוסי. ... בבדיקתו: מתהלך ללא צליעה על בסיס צר. הליכת קצות אצבעות ועקבים תקינה. כריעת ברך דו"צ מלאה. טווחי תנועה מפרקי גפיים תחתונות מלאים ללא כאב ראוי לציון. ללא חסר מוטורי L2-S1. בצילום: ללא עדות לפתולוגיה גסה".

(10)15.4.2012 - סיכום ביקורת נוירוכירורג בבית-חולים רמב"ם:

"סובל מזה ארבעה חודשים מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגליים דו"צ. עומד עקום - יש הגבלה בתנועות הגב התחתון. לסג חיובי דו"צ. אין חולשת שרירים. ... אבקש לאור ממצאי CT לנסות טיפול בזריקה אפידורלית בהקדם .. אבקש שיבצע בהקדם MRI מותני להחלטה על ניתוח".

(11)16.4.2012 - הורדת הפרופיל הרפואי ל-45.

(12)17.4.2012 - סיכום ביקור במרפאה צבאית:

"החייל עבר וע"ר אתמול והורד הפרופיל ל-45. ... החייל מתלונן על כאבי ברכיים, מזה 8 חודש אחרי הטירונות. מתאר כאב אשר החל בברך שמאל והיום בשתיהן. מזה שבוע וחצי החמרה של הכאב. כאב גם בעת מנוחה. ללא סיפור של חבלה לברכיים. מבקש למלא דו"ח פציעה".

(13)17.4.2012 - מולא דו"ח פציעה, בחתימת המערער, קצין רפואה, המ"פ והמג"ד. בדו"ח צוין כי ביום 18.12.2011 במחסום נעלין "בעת הליכה מהירה נתקל בחומה וסובב את ירך ימין. חש בכאבים עזים בירך אחורי וגם בתחתון". קצין הרפואה ד"ר כוכבי רשם אבחנה של "חבלה סיבובית ירך וגב תחתון".

(14)1.5.2012 - מתוך מסמך הפניה למומחה:

"פרופיל 45 (שונה לאחרונה בשל דיסקופתיה עם כאב משמעותי). עד כה שרת כלוחם בגדוד .. החל מ-12/2011 החל לסבול מכאבי גב תחתון, המקרינים לרגל ימין, ומלווים בחולשה ברגל שמאל, והפרעות בתחושה "זרמים" בשתי הרגליים, אך יותר משמאל. הכאב מעיר משינה. ... הכאב החל לאחר חבלה לחלק האחורי של ירך ימין מקצה של שולחן, כאשר היה עם ציוד כבד על גבו. מאז נבדק על ידי מספר אורטופדים. ... טופל על ידי PT ללא הטבה. לדבריו בוצע PT לרגל בלבד וללא התייחסות לגב .. ממצאים ומדדים: הליכה אנטלגית, הגבלה בתנועות הגב בשל כאב, ספזם שרירי פארא-ורטרלי, רגישות באזור העכוזים ועל חוליות מותניות. לסג חיובי. כח גס שמור. החזרים תקינים".

(15)17.5.2012 - MRI של עמוד שדרה מותני:

"L4-L5: סימני התייבשות הדיסק. בלט דיסק דיפוזי קל - בינוני אך עם פריצת דיסק לרצס הלטרלי הימני עם לחץ על השורשים ומלווה בעיבוי ליגמנטה פלאבה דו צדדית הגורמים היצרות מסוימת של השק הדורלי.

L5-S1: בקע דיסק מרכזי שטוח ללא לחץ ברור על שורשים".

(16)7.6.2012 - 10.6.2012 - ניתוח דיסקטומיה מותני L4-L5 במחלקה נוירוכירורגית בבית-החולים רמב"ם.

(17) 2.7.2012 - 3.7.2012 - קביעת פרופיל רפואי 24 למשך ששה חודשים, ושחרור מהשירות הצבאי.

נסיבות החבלה

6.נסיבות החבלה ביום 18.12.2011 תוארו על-ידי המערער בבקשתו להכרה בנכות, בה ציין כי באותו מועד הוא נתקל בחומה, סובב את ירכו הימנית וחש כאבים בירך ובגב התחתון. בתצהירו שצורף לכתב הערעור המתוקן הוא תיאר את נסיבות החבלה באופן הבא:

"3. הנני להצהיר כי בתאריך 18.12.11 במסגרת שירותי הצבאי ובעת שהלכתי להחליף משמרת במחסום ... ותוך חגירת החגור ונשיאת משא כבד על גבי, נתקלתי

בחומת אבן בירכי הימנית, גבי התכופף ונמתח בחוזקה לצד ולמטה ונגרמו לי כאבים בלתי נסבלים בירך אחורי וגב תחתון.

4. המשכתי לסבול תוך נטילת כדורים משככי כאב עד שכוחותי אפסו ורק בתאריך 18.12.11 פניתי למרפאה הצבאית לבדיקה וקבלת טיפול רפואי ...".

בחקירתו הנגדית התבקש המערער להסביר מדוע בסיכום ביקור במרפאה ביום 18.12.2011 (מסמך (2) לעיל) נרשם "לאחר חבלה לחלק אחורי של ירך ימין לפני כשבועיים" ללא איזכור לכאבי גב. הוא ענה:

"בדק אותי רופא מילואים ... לא יודע מה הוא רשם ומה הוא הבין .. התחילו לי כאבים ברגל ימין. אחרי פרק זמן קצר התחילו כאבים בגב התחתון. בגלל זה בפעם הראשונה לא התלוננתי על כאבי גב" (עמ' 7).

"בזמן המכה הרגשתי כמו מכת חשמל שחטפתי בגב התחתון והתחיל להקרין לי לרגל ימין. לא התייחסתי לכאב הקטן הזה בגב התחתון. כל הכאב הכי חזק היה לי בירך ימין" (עמ' 8).

המערער אף נשאל על התיעוד בו נרשם כי החבלה בירך נגרמה "מקצה של שולחן" (מסמך 14), והשיב:

"... אני כמעט בכל הסבר שהיה לי הייתי אומר להם 'כמעט בגובה של השולחן זו החומה שנתקלתי בה'. לא יודע מה הוא שמע ומה הוא רשם" (עמ' 10).

ובתשובה לשאלתנו הוא שב ותיאר את נסיבות החבלה:

"(מדגים בעזרת הגובה של דוכן העדים). זה היה בגובה כזה, והייתי במשא כבד, הייתי על קרמי, כולל וסט וכל הציוד של הוסט, מחסניות ונשק וקסדה ומימיות וזה בערך כ-25 קילו. בהליכה נפגעתי בגובה כזה (מצביע על גובה הירך - כיס ימני של מכנסי הג'ינס). נתקעתי והסתובבתי להישען על משהו שלא ליפול, והתכופפתי לגובה של החומה, ובאותו רגע חשתי כמו זרם, ואני לא יודע איך לתאר את זה, כמו זרם או דקירה" (עמ' 20).

7.ר', שהיה קצין האג"ם בגדוד בו שירת המערער, סיפר בעדותו כי בעת שנפגע המערער לא שהה בגדוד הרופא היחידתי, כי הוא נבדק על-ידי חובש וכי רק כעבור מספר שבועות הוא נבדק על-ידי רופא מילואים (עמ' 13). עוד אמר:

"אני גם יודע להגיד שע' דיבר אתי אחרי האירוע אישית, מתוקף היכרותנו ובכלל מתוקף זה שאנחנו מדברים ללא שום קשר, גם ביום יום. משם אני מכיר את האירוע באינטימיות כזו, וזה לא השפיע על מידת המעורבות שלי בטיפול באירוע. אני רק אמרתי שהיה אירוע והיה לי חייל שנפגע ופונה והמשיך את דרכו" (עמ' 14).

8.עדותו של המערער בנוגע לתנועה סיבובית של גבו, בעקבות פגיעת ירכו הימנית בחומה, נתמכת על-ידי תיעוד ביקור במרפאת עמוד שדרה מיום 27.2.2012 (מסמך (6) לעיל) בנוגע להקרנת כאב לרגל מהגב התחתון, ועל-ידי האבחנה של קצין הרפואה ("חבלה סיבובית ירך וגב תחתון") בדו"ח הפציעה שמולא ביום 17.4.2012 (מסמך (13) לעיל). לעומת זאת, במסמך רפואי (2) ממועד החבלה אין תיאור של נסיבותיה, והמשפט שנרשם "לאחר חבלה לחלק האחורי של ירך ימין לפני כשבועיים ..." נותר בלתי מוסבר. יתכן והסבר כלשהו מצוי בעדות ר', קצין האג"ם הגדודי, לפיה בגדוד לא שהה הרופא היחידתי והמערער נבדק על-ידי רופא מילואים רק כעבור מספר שבועות. עדותו של המערער, כמו גם עדותו של קצין האג"ם, הייתה אמינה בעינינו. "הגרעין הקשה" של אותה עדות - בנוגע לחבלה בירך, תנועה סיבובית של הגב התחתון, כאבים בירך ורק בשלב מאוחר יותר הקרנת כאבים מהגב התחתון - עובר כחוט השני לאורך התיעוד הרפואי, הכולל את אמירותיו בפני אנשי הסגל הרפואי. אשר על כן, הננו קובעים כי עלה בידי המערער להוכיח את גרסתו העובדתית בנוגע לנסיבות החבלה.

הפגימה בעמוד השדרה

9.מומחה המשיב, ד"ר בלנקשטיין, בדק את המערער בסמוך לעריכת "חוות דעת" בלנקשטיין 1 מיום 11.3.2013, קרי - כשמונה חודשים לאחר שחרורו מהצבא והורדת הפרופיל ל-24. הוא הגיע למסקנה כי המערער החלים, כי אינו סובל מהגבלה בתנועות הגב התחתון או מהפרעה עצבית וכי הוא מתהלך באופן תקין. ממצא זה אינו עולה בקנה אחד עם תלונות המערער בפני ד"ר בלנקשטיין על כאבים והגבלה בתנועה, כמו גם עם סיכום ביקור מיום 4.3.2013 אצל נוירוכירורג בקופת חולים "מאוחדת", אשר הפנה את המערער לטיפול בהידרותרפיה.

לעומתו, המומחה מטעם הוועדה, ד"ר אשכנזי, אשר בדק את המערער בסמוך למתן חוות דעתו מיום 21.10.2016 (כלומר, כשלוש וחצי שנים לאחר שהוא נבדק על-ידי מומחה המשיב), מצא כי קיימת הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני, בעיקר בכיפוף לפנים ובהטיה ימינה. אנו מעדיפים ממצא אבחנתי זה וקובעים שהוכח שהמערער אכן סובל מכאבי גב תחתון.

הקשר בין החבלה והפגימה - הכרעה בין חוות דעת מומחים

10.החבלה והפגימה הוכחו, ונותרה השאלה העיקרית - קיומו של קשר סיבתי-רפואי ביניהם. שלושה הם הכלים המשפטיים המשמשים אותו בבואנו להכריע בין חוות דעת של המומחים הרפואיים: כללי משפט של נטל הוכחה, ההלכה הפסוקה לגבי ערכה הראייתי של חוות דעת מומחה ו"תורת האסכולות". (להרחבה על אודות כלים אלו, ראו פסקאות 33-30 לפסק דיננו בע"נ (שלום חי') 2731-04-14 ש.ס. נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 19.1.2017)). "על קצה המזלג" נזכיר רק כי די במידת הוכחה ברמה העולה על מאזן ההסתברויות במשפט אזרחי שהפגימה נגרמה עקב החבלה, ואין צורך ברמת שכנוע של "קרוב לוודאי". עוד נציין כי אף חוות דעת מומחה מטעם בית משפט (או מטעם הוועדה) הינה רק אחת מהראיות העומדות בפני בית משפט ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו, אף כי סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה שמינה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (ראו: ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון מסארווה, פסקה 14 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 23.2.2014)).

חוות דעת המומחה מטעם המשיב

11.ב"חוות דעת" בלנקשטיין 1 ביסס המומחה מטעם המשיב את מסקנתו להיעדר קשר סיבתי בין החבלה הנטענת ביום 18.12.2011 לפגימה בגב התחתון, על ממצאים מהתיעוד הרפואי שעמד לנגד עיניו: במסמך רפואי (2) מיום האירוע הנטען נרשם "לאחר חבלה לחלק אחורי של ירך לפני שבועיים... ללא רגישות מעל חוליות גב תחתון"; במסמך רפואי (1) צוין כאב גב לפני מועד הגיוס; קיימים מסמכים בהם נרשם "כאבי גב לאחר מכה קטנה ברגל ימין"; במסמך (14) נרשם כי החבלה אירעה "מקצה של שולחן"; ודו"ח הפציעה (13) מולא באיחור (ביום 17.4.2012). בחוות דעת בלנקשטיין 2 מיום 29.11.2013 הוא שב והדגיש את חוסר ההתאמה בין תיאור החבלה על-ידי המערער לבין התיעוד הרפואי. הוא אף הפנה לרישומים בהם תועדו כאבים בירך ימין בלבד, ולהיעדר תיעוד על כאבי גב במועד החבלה. בחקירתו על-ידי בא-כוח המערער, בישיבה ביום 4.2.2016, טען מומחה המשיב כי פריצת הדיסק במרווח L4-L5 הינה "פריצת דיסק ניוונית" ואילו הממצא שהתגלה במרווח L5-S1 הינו "קל וללא משמעות" (עמ' 19).

12.חוות דעתו של ד"ר בלנקשטיין נשענת על אי-אמון בגרסה העובדתית של המערער, ואינה מציעה הסבר למנגנון הפגיעה, לכאבי הירך והגב ולממצאי בדיקות הדימות, שהובילו לצורך בניתוח דיסקטומיה. בניגוד לד"ר בלנקשטיין, אנו האמנו למערער ואימצנו את גרסתו בנוגע לנסיבות החבלה, ובהן תנועה סיבובית של הגב התחתון בעקבות פגיעת ירכו בחומה. משדחינו, למעשה, את הבסיס עליו נשענה חוות דעת בלנקשטיין, לא נוכל לאמץ את מסקנתו בנוגע לקשר הסיבתי-עובדתי.

חוות דעת המומחה מטעם הוועדה

13.המומחה מטעם הוועדה הדגיש בחוות דעתו כי עד למועד החבלה לא סבל המערער ממגבלה תפקודית כלשהי, כי עם גיוסו נקבע לו פרופיל 97 וכי הוא שוחרר מהשירות לאחר שנקבע לו פרופיל 24. המומחה ציין כי פריצת הדיסק נגרמה עקב הנפילה בזמן הפעילות הצבאית, ולפיכך יש לייחס לשירות את החבלה, פריצת הדיסק והניתוח שעבר המערער.

14.בחקירתו על-ידי באת-כוח המשיב, בישיבה ביום 19.1.2017, הסביר ד"ר אשכנזי כי הוא אינו טוען שהמכה בירך ימין של המערער גרמה לפריצת דיסק, אלא "הוא סבל מכאב ברגל ימין שבסופו של דבר התברר שהוא כתוצאה של פריצת דיסק":

"לפי מה שהוא סיפר, הוא הלך בלילה להחליף משמרת כשהוא חגור בחגור ונשק, ונתקל בחומת אבן בירכו הימנית, וכתוצאה מההיתקלות הזו הוא התכופף קדימה והצידה ולמטה, והחל לסבול מכאבים בירך, שבהמשך התפתח לכאב לאורך כל הרגל, ובסופו של דבר הסתבר שהוא נובע מפריצת דיסק" (עמ' 27-26).

"במסמכים הרפואיים בשום מקום לא היה כתוב מנגנון הפגיעה, אז קיבלתי את הסיפור שסיפרו לי וזהו" (עמ' 27).

"אני אומר שמה שגרם לפריצת הדיסק זו התנועה שהוא עשה, אני לא יודע למה, כדי לא ליפול או אני לא יודע מה הייתה הסיבה, התנועה שהוא מתאר הצידה ולמטה, היא קרוב לוודאי זו שגרמה לפריצת הדיסק" (עמ' 32).

"החבלה יכול להיות שהייתה קלה לירך, אבל התנועה שהוא עשה בזווית לא נכונה והדיסק לא אמור לעמוד בכל התנועות הסיבוביות" (עמ' 33).

"הכאב שהיה לו הירך האחורי שהוא מתאר בהתחלה, יכול להיות שזה היה כתוצאה מההתחלה של הפריצה" (עמ' 33).

כשנשאל כיצד קבע קשר בין המכה בירך לפריצת הדיסק השיב המומחה:

"בן אדם בריא עם פרופיל 97 משרת כחייל קרבי בצבא, ואין שום תלונות לגבי שום בעיה רפואית, לאחר אירוע שנגרם לו פיתול בעמוד שדרה מתברר שכתוצאה מכך נגרמה לו, ולאחר מכן הופיעה לו בעיה של פריצת דיסק, אז אני מסיק שיש קשר בין הדברים" (עמ' 27).

"רגישות בגב לא חייב להיות בכלל. פריצת הדיסק לוחצת על העצב וגורמת לכאבים ברגל בדרך כלל" (עמ' 32).

המומחה הפנה לדו"ח הפציעה (מסמך 13), בו ד"ר כוכבי רשם אבחנה של "חבלה סיבובית ירך וגב תחתון", כאסמכתא להתרחשות פיתול בעמוד השדרה בעת החבלה ביום 18.12.2011. עוד הוסיף:

"העובדה היא שגם בסופו של דבר אחרי שהוא ניגש לכל הרופאים בצבא ולא מצאו שום דבר בירך, הוא נשלח למרפאת עמוד שדרה, והייתה לו ההקרנה לירך ושם מצאו את הבעיה" (עמ' 32).

הוא לא שלל את האפשרות התיאורטית שהמערער סבל מפריצת דיסק עובר לחבלה ביום 18.12.2011, אך הסביר:

"תרחיש אפשרי שהוא סבל מפריצת דיסק לפני, אבל אף אחד לא בדק והוא גם לא סבל מזה. אבל הוא לא התלונן על שום דבר, ורק אחרי המכה התחיל להתלונן באופן עקבי. כל זה מאז האירוע הזה. לפני כן לא היה שום דבר" (עמ' 31).

15.אנו מאמצים את המסקנה בחוות דעת אשכנזי בדבר קיומו של קשר סיבתי-עובדתי בין החבלה לכאבי גב תחתון ממספר טעמים: מסקנתו והסבריו עולים בקנה אחד עם הגרסה העובדתית של המערער בנוגע לנסיבות החבלה ועם היעדר בעיות גב עובר לגיוסו, והם מספקים הסבר "מתקבל על הדעת" לחבלה הקלה בירך, למנגנון הפגיעה ולתוצאות הפיתול בעמוד השדרה ואף להופעת כאבים בגב התחתון בשלב מאוחר יותר. המומחה אף סיפק הסבר "מתקבל על הדעת" לממצאי MRI (מסמך (15) לעיל) בנוגע ל"סימני התייבשות" ב-L4-L5, בציינו את כלל "הגולגולת הדקה", לפיו "כל אירוע חבלתי יכול לגרום לערעור ולפריצת דיסק" (עמ' 30).

התוצאה

16.קיבלנו את מסקנתו של המומחה מטעם הוועדה בדבר קיומו של קשר סיבתי-עובדתי בין החבלה ביום 18.12.2011 לבין כאבי גב תחתון של המערער. מאחר והחבלה התרחשה במהלך פעילות מבצעית, מתקיים אף הקשר הסיבתי-המשפטי. אשר על כן, משהוכח כי כאבי הגב התחתון נגרמו עקב שירותו הצבאי של המערער, אנו קובעים כי שגה המשיב בהחלטתו מיום 23.4.2013, בה שלל קשר זה. לפיכך, הננו מורים על ביטול החלטת המשיב ועל קבלת הערעור.

כן הננו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

ניתן היום, י' אב תשע"ז, 02 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.