ע' נ' כונס הנכסים הרשמי חיפה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' נאמן) בפש"ר 50302-07-19 ובפש"ר 50311-07-19 מיום 26.9.2020, אשר בגדרה דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטתו מיום 24.8.2020. בהחלטה זו נדחתה בקשת המבקשים לפטור רטרואקטיבי מצו התשלומים שהושת על המבקש 1 (להלן: המבקש), וכן התקבלה בקשת המשיב 2, המנהל המיוחד לנכסי המבקשים (להלן: המנהל המיוחד), להגדלת התשלום החודשי שהושת על המבקשת 2 (להלן: המבקשת).

רקע והליכים קודמים

2. המבקשים הם בני זוג נשואים המנהלים משק בית משותף, ומגדלים שלושה ילדים קטינים. המבקש עבר אירוע מוחי בשנת 2011, נותר משותק בפלג גופו הימני, והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כבעל נכות רפואית ומוגבלות בניידות בשיעור של 100% לצמיתות. כמו כן, ביום 3.2.2020, עבר המבקש ניתוח להשתלת כליה שתרמה לו המבקשת, ולאחריו נזקקו השניים לאשפוז, המשך טיפול תרופתי ומעקב רפואי.

בגין מצבו הרפואי, זכאי המבקש לקצבת נכות כללית בסך 6,403 ש"ח, קצבת שירותים מיוחדים בסך 5,325 ש"ח וקצבת ניידות בסך 7,668 ש"ח. בנוסף לכך, מקבלים המבקשים קצבת סיוע בשכר דירה בסך 2,550 ש"ח וקצבת ילדים בסך 383 ש"ח. המבקשים אינם עובדים, ולבד מסכומי הקצבאות הנזכרות אין להם הכנסה נוספת. יצוין כי המבקשת סועדת את המבקש בביתם.

3. בשל קשיים כלכליים אשר אליהם נקלעו המבקשים, הם הגישו ביום 21.7.2019 בקשות להכריז עליהם כפושטי רגל, וביום 1.8.2019 ניתן צו כינוס לנכסיהם. כמו כן, ניתן להם צו תשלומים שבגדרו חויב המבקש לשלם תשלום חודשי בסך 1,800 ש"ח, והמבקשת חויבה לשלם תשלום חודשי בסך 200 ש"ח (להלן: צו התשלומים או הצו).

4. כשנה לאחר מכן, ביום 5.8.2020, הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל, בטענה לניצול לרעה של ההליך מצד המבקשים. המנהל המיוחד טען כי המבקשים אינם עומדים בצו התשלומים שהוטל עליהם וכן כי הם אינם מגישים דוחות חודשיים ומסמכים שהתבקשו למסור לו.

5. המבקשים התנגדו לבקשת המנהל המיוחד, וטענו כי יש להחיל בעניינו של המבקש את ההלכה שנקבעה ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (11.2.2020) (להלן: הלכת לשצ'נקו), אשר לפיה יש לפטור חייב הנעדר כושר השתכרות ושכלל הכנסתו היא מגמלאות מל"ל מתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל. לטענת המבקש, בהתאם להלכת לשצ'נקו יש לפטור אותו רטרואקטיבית מהתשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת צו התשלומים, וזאת החל מיום מתן הצו בעניינו. המבקשים ציינו עוד כי בסמוך לאחר שניתן צו התשלומים בעניינו, פנה המבקש באמצעות בא כוחו למנהל המיוחד, וביקש להפחית את התשלום החודשי.

6. בתגובה לאמור, טען המנהל המיוחד כי אין להחיל את הלכת לשצ'נקו באופן רטרואקטיבי, אך הסכים כי ניתן לפטור את המבקש מתשלומים עתידיים. בהקשר זה, נטען כי המבקש עשה דין לעצמו במשך חודשים ארוכים ופעל בחוסר תום לב, וכי לא הגיש כל בקשה מתאימה לבית המשפט להפחתת צו התשלומים או לביטולו. התייחסותו הראשונה של המבקש לנושא, כך נטען, ניתנה רק לאחר שהמנהל המיוחד הגיש בקשה לביטול ההליך. עוד נטען, באשר לפניית המבקש למנהל המיוחד להפחתת התשלום החודשי, כי אין די בפנייה זו, שכן המנהל המיוחד דחה את הבקשה והיה על המבקש לפנות לבית המשפט בנדון.